ארה"ב: הליכי הסגרה ושיפוט של ישראלים בבתי משפט זרים

בשבועות האחרונים עלו במידה ניכרת הפרסומים אודות מעצרים של אזרחים ישראלים במסגרת חקירות שמקורן בחו"ל. כך למשל, למעלה  מ- 20 עובדי חברה תל-אביבית העוסקת בשיווק השקעות מסוג פורקס נעצרו במסגרת חקירה של ה- FBI ומעצרים רבים אחרים שהונעו על ידי מדינות באירופה, הסתברו כקשורים בחקירות שארה"ב מובילה.

ידיעה זו מלמדת, כי מאמצי האכיפה המוגברת של ארצות הברית, בתחום העבירות הכלכליות והצווארון הלבן, גם כנגד מי שמבצעים את מעשיהם הרחק מעבר לגבולותיה, לא נרגעים לרגע.

במציאות זו, קשה שלא לתהות האם ארה"ב היתה משקיעה את אותה כמות משאבי אכיפה נגד שיווק אופציות בינאריות או פורקס, לו רשויות האכיפה בישראל היו מגבירות את האכיפה בתחום זה ומביאות את אזרחיהן לתת את הדין בישראל.

יתכן וישנן השלכות רבות, שחלקן אינן טרוויאליות, הקשורות בהשלכות של מדיניות זו, אשר כדאי לתת עליהן את הדעת. כך למשל, השלכות ההעמדה לדין פלילי במדינה זרה או ללא קיומו של הליך הסגרה במקרים מסוימים.

פרשת יוקום מול פרשת אליזבת הולמס וחברת תרנוס

מעניין בהקשר זה להזכר בפרשת האישום כנגד לי אלבז, מנכ"לית יוקום לשעבר, אשר הועמדה לדין בארצות הברית באישומי מרמה והונאת משקיעים, עקב פעילותה בתחום האופציות הבינאריות.

אלבז עמדה לדין מול חבר מושבעים אמריקאי, חרף העובדה שאיננה בת המקום, איננה דוברת אנגלית כשפת אם ומעולם לא התגוררה בארה"ב.

נדירים הם מקרי ההעמדה לדין של אישה העומדת במרכזה של פרשת הונאה כלכלית. לכן כמעט מתבקשת ההשוואה של משפטה של לי אלבז למשפטה של אליזבת' הולמס, מנכ"לית ת'ראנוס לשעבר, העומדת בימים אלה גם היא לדין פלילי בגין סעיפי אישום דומים בגין מרמה והונאת משקיעים, בקשר עם יכולותיה של בדיקת הדם המהפכנית שפיתחה כביכול.

במסגרת סיקור משפטה של הולמס, חוזרים תכופות דיווחים על חילופי מושבעים רבים בחבר המושבעים, עקב קושי כזה או אחר שהם חווים בקשר עם האפשרות שיתרמו להרשעתה. במילים פשוטות – "מצפונם כבד עליהם". בית המשפט אף ניסה לשכנע את חלקם להשאר בהבהרה, כי דרוש למערכת המשפט הגיוון הרב בדעות והתפיסות, שכן הוא תורם להשגת הצדק.

קשה שלא לתהות האם חבר מושבעים ושופט אמריקאי מסוגלים לחוש את אותה הזדהות ומידת רחמים, כאשר יושבים בפניהם למשפט אזרחים זרים, כפי שהיתה לי אלבז, שאיננה ילידת ארה"ב, איננה דוברת אנגלית כשפת אם, לא למדה בסטנפורד ולא גדלה בוושינגטון DC לאב בכיר באנרון ועובד רשויות ציבוריות פדרליות ואם שהינה עובדת הקונגרס האמריקאי.

סוגיה זו מחייבת לחשוב שוב היטב על מקורה ותכליותיה של הזכות המעוגנת בתיקון השישי לחוקת ארה"ב – הזכות להישפט בפני חבר מושבעים בלתי מוטה (Impartial Jury כלשון החוקה), אשר מקורה בזכות שנקבעה עד במגנא כרטא – להישפט בפני A Jury of One's Peers.

שאלה חשובה אם כן הינה, האם באמת ניתן לראות בחבר מושבעים שאיננו שייך למדינה ממנה הגיע הנאשם ולא חולק איתו שום מטען תרבותי או שפתי משותף, כחבר מושבעים העונה על ההגדרות Impartial Jury או A Jury of One's Peers? שאלה נוספת הינה, האם יש לרשויות האכיפה בישראל חובה לדרוש את העמדתם לדין של אזרחיה בישראל, גם אם הראיות נגדם נאספו בחקירה שנוהלה על ידי מדינה אחרת, על מנת לצמצם את העמדתם לדין במדינות זרות? בנוסף, האם לבתי המשפט הישראלים ישנה חובה לשקול בטרם החלטה על הסגרה, את השלכות ההעמדה לדין מול בית משפט זר, גם אם הוא משתייך למדינה אשר שיטת משפטה מוכרת כ"ראויה" על-פי הדין הישראלי?

אין צורך בהפניה לספרות ומחקרים כדי לדעת את מה שכולנו יודעים כאינסטינקט בסיסי – אנו חשים פחות אמפתיה או הזדהות כלפי מי שאיננו שייך ל"מחנה החברתי או התרבותי" שאנו משתייכים אליו. מחד, ניתן לטעון, כי הדבר הופך אותנו לאותנו לאובייקטיביים יותר, כאשר יושב בפנינו למשפט אדם ממדינה אחרת; מאידך, קשה שלא לחוש, כי טמון באפשרות זו סיכון גדול אשר בדיוק אותו ניסו למנוע הכללים החוקתיים המעגנים את הזכות להישפט בפני 'חבר מקבילך', מונח אשר פורש בפסיקה האמריקאית כ"חבר מושבעים המורכב מאזרחי מדינתך". אחרי הכל, אדם הוא נוף מולדתו.

עצורים בישראל במסגרת "הונאת פורקס"

הבדל מעניין נוסף בין הפרשות של אלבז ומי שנעצרו בישראל במסגרת חקירה זרה, קשור בדיני ההסגרה. אלבז נכנסה לארה"ב מיוזמתה לביקור פרטי, ובזאת קנתה עליה ארה"ב סמכות שיפוט מבלי להגיש בקשת הסגרה. לעומתה, את החשודים שעצרה ה- FBI בישראל צריכה ארה"ב תחילה לבקש להסגיר אליה, אם תרצה לנהל נגדם משפט פלילי בעתיד.

בזאת נוצרו הבדלים משמעותיים בין מצבם של מי שנעצרו בישראל לבין מצבה של אלבז, הגם שהחשדות עליהם מבוססים מעצריהם לפי הפרסומים בעיתונות, עשויים להוליד כתבי אישום מאוד דומים לזה אשר הוגש כנגד אלבז.

כך למשל, בין היתר, את עונש המאסר הארוך שנגזר עליה מרצה אלבז בכלא פדרלי בארה"ב, משום שלא זכתה להנות מהכלל לפיו מדינה המבקשת את הסגרתו של אדם מישראל, מתחייבת להשיבו לריצוי עונשו בישראל אם יורשע ויוטל עליו עונש מאסר.

להוראה זו משמעות דרמטית – ההבדל בין ישיבה במאסר בן שנים רבות במדינה שאיננה ביתך, שאין לך בה משפחה, אינך דובר את שפת אמה ועוד. כל זאת, בשל נתון שרירותי וסתמי כגון כניסה מרצון לארה"ב לעומת הגעה למשפט שם לאחר הליך של הסגרה.

סוגיות שונות אלה מלמדות הן על האפשרות, כי יש לשקול מחדש את הקלות היחסית בה קונות מדינות זרות סמכות שיפוט על אזרחים זרים, את ההשלכות שיש לשיפוט במדינה זרה על זכויות חשודים ונאשמים, והן את ההשלכות שישנן לאכיפה נמוכה של עבירות בעלות היבט בינלאומי מצד הרשויות הישראליות, על זכויות נאשמים וחשודים. כמו כן, סוגיות אלה מלמדות עד כמה חשוב הוא הייצוג המשפטי בשלבי המעצר במדינה זרה או בהליכי הסגרה, כמו גם היכולת להביא בפני הערכאות השיפוטיות טיעונים אשר יכריחו אותן לשקול את המשמעויות של שליחת אדם להשפט במדינה זרה.

***

הדר ישראלי היא שותפה במשרד עורכי דין ברנע, המייצגת יחידים וחברות במגוון רחב של הליכים בתחום האכיפה הפלילית והמנהלית.