ההיכרות של מרבית הציבור עם חקירות פליליות הינה לרוב מסרטים הוליוודיים או סדרות בילוש. לרוב, התסריטאי יחלק את הנחקרים לשניים: האחד, הנחקר המתוחכם, לרוב איש ציבור או בעל הון. "הנחקר המתוחכם" מלווה בעורך דינו בחקירה אשר מתנגד לכל שאלה קשה. תוך זמן קצר נותרים החוקרים מתוסכלים, בעוד הנחקר ייצא מתחנת המשטרה מחויך ומדושן עונג מהופעת עורך דינו שהחוקרים לא יכלו לו.
הנחקר השני יתיישב בחדר החקירות מבלי שנועץ טרם עם עורך דין. תוך זמן קצר "ישברו" החוקרים המנוסים את אותו נחקר וייצאו עם הודאה מפורטת שפיצחה את התיק. רק אז, ולאחר שהבין הנחקר כי מצבו בכי רע יבקש לראות עורך דין. מעט מדי ומאוחר מדי, כאשר הפעם החוקרים יוצאים מחוייכים מחדר החקירות.
בניגוד לסרטים האמריקאים, בישראל, לא נהוג כי הסנגור (עורך דין המגן על חשודים בהליך פלילי) יהיה נוכח בחקירה על הנחקר החשוד להתמודד לבדו עם שאלות החוקרים. עם זאת, החוקרים הישראלים מחויביים להזהיר את החשוד בתחילת החקירה בנוגע לחשדות בגינם הוא נחקר. כמו כן, יש חובה ליידע חשוד כי הוא זכאי להיוועץ עם עורך דין וכן זכאי לשמור על זכות השתיקה.
חקירה פלילית יכולה להיערך על ידי המשטרה ועל ידי רשויות שונות – רשות ניירות ערך, רשות המיסים ומע"מ ועוד. לכל אלו יש סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה. לרוב הן יפעלו במשולב ובליווי מחלקות ייעודיות בפרקליטות בהתאם למומחיות וסמכות של הרשות החוקרת. כולן ללא יוצא מן הכלל (גם בחקירה ביטחונית של המלמ"ב) חייבות להזהיר חשודים לפני תחילת החקירה וליידע אותם על זכויותיהם.
החשיבות בהיוועצות עם סנגור לפני חקירה
לא ניתן להכביר במילים על חשיבות מימוש זכותם של החשודים להיוועץ עם סנגור. אם איתרע מזלך והגעת לחדר החקירות לא תרצה לתפוס מקומו של הנחקר התם. החשיבות בהיוועצות עם סנגור לפני החקירה נעוצה בתפיסה של בתי המשפט כי לחקירה הפלילית יכולת להביא לגילוי האמת כאשר מתמודד החשוד לראשונה וללא מתווכים עם החשדות והראיות המוטחות בו. כתוצאה מהנחה זו, הסברה היא כי גרסת האמת של החשוד היא זו הנאמרת מפיו לראשונה. מעתה והלאה, אם יטען החשוד לגרסה חדשה או שמא ירצה לתקן דבריו, תיחשב גרסתו המאוחרת כעדות "כבושה", כזו אשר נועדה להצילו מאימת הדין ולא כגרסה אותנטית של מה שאירע.
תפיסה זו רצופה פגמים. אולם, לענייננו חשוב להבין כי זו ההנחה השלטת בכיפה בקרב בתי המשפט מאז ומעולם. ומכאן, החשיבות הקריטית הניתנת לדברים שנאמרו בחקירה ולהשפעה הדרמטית שתהא להם על המשך ניהול ההליך הפלילי.
חשודים שוגים לא פעם בהתנהלותם בחקירה. הם למשל מודים במיוחס להם על אף שלא עשו דבר (קורה לא מעט), לא מדייקים בזמנים, מתייחסים לתחושות ולא לעובדות, או מניחים כי ביכולתם להתחבב על חוקריו ומנהלים איתם שיחות מסדרון "שלא לפרוטוקול" (הפתעה! הכל נכנס לפרוטוקול). במידה ואכן זה קרה, אין זה אומר כי לא יוכלו לנהל הגנתם כראוי ולטעון לחפותם, אך המלאכה לתקן את הנעשה בחקירות בשלב מאוחר יותר במהלך המשפט תהא קשה בעשרות מונים מחשוד שנערך והתנהל נכונה לחקירותיו.
נכתב כבר לא מעט בנוגע להתמודדות חשודים בחקירה פלילית. רובן ככולן מנסות להכין את הנחקר לקראת הצפוי לו בחדר החקירות תוך שימת הדגש על תרגילי החקירה של החוקרים. אבל ההחלטה החשובה ביותר וחורצת גורלות בהיוועצות החשוד עם הסנגור היא ההחלטה האם לשמור על זכות השתיקה או לשתף פעולה עם החוקרים ולספק גרסה.
לעיתים התמזל מזלו של החשוד, והוא יזומן טלפונית להגיע לחקירה. במקרה זה, יוכל החשוד להיפגש בנוחות עם הסניגור ולהגיע להחלטה הנכונה הדרושה בתיק. אולם לרוב, ההיוועצות תיערך רק לאחר שהחשוד נעצר ובעודו ממתין בחדר החקירות לסניגור. אזי, על אף שלרוב מדובר בפרק זמן של כ- 30 דקות, על הסנגור והחשוד לקבל יחדיו החלטה מושכלת על אסטרטגיית ההגנה בהליך הפלילי כולו.
בזמן זה, ובהנחה שהסנגור הצליח להוציא את החשוד מההלם הראשוני, הוא יבקש לשמוע מהחשוד מהן החשדות נגדו, האם הוא יודע מה נושא החקירה (אולי תופתעו, אך פעמים רבות החשודים לא יודעים מדוע זומנו לחקירה), ואת עיקרי גרסתו. לאחר מכן, עליו לשקול ולהחליט האם הגרסה סבירה והגיונית. לא פחות חשוב, הוא ישקול האם להערכתו מצבו הנפשי של החשוד מאפשר לו להיחקר ולהצליח לספק את עיקרי גרסתו.
חשוב להדגיש כי בעבירות צווארון לבן מסוג עבירות כלכליות, כגון מידע פנים ותרמית בניירות ערך, מרמה והפרת אמונים, שוחד ולמיניהן, הברירה המועדפת צריכה להיות שיתוף פעולה בחקירה ומתן גרסה של החשוד.
בדין הישראלי אמנם ישנה לחשוד הנחקר הזכות לשתיקה אך בצידה טמון מחיר כבד. כך למשל לא יוכל חשוד אשר שתק בחקירותיו להציג את גרסתו לראשונה במהלך השימוע. יכולתו לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום תיפגע קשות נוכח שתיקתו.
חשוב, שתיקה בחקירה תוכל לשמש כחיזוק לראיות כנגד החשוד, ועדותו בפני בית המשפט תתקבל בספקנות רבה מדוע לא דיבר בחקירה. בהעדר נסיבות קיצוניות של שימוש באמצעי לחץ פסולים בחקירה או קיומו של מצב רפואי או נפשי ירוד של החשוד בעת החקירה, נכונות בית המשפט ליתן אמון בדברי הנאשם (ובנאשם עצמו) תהא נמוכה מאוד ויכולתו של החשוד לנהל הגנתו לשם השגת תוצאה משפטית ראויה תיפגע בצורה משמעותית.
אנו מקווים שהחקירות היחידות להן תתוודעו ימשיכו להתנהל בנטפליקס או על מסך הקולנוע. אבל, במידה וזומנתם לחקירה, כזו מומלץ להיוועץ ולנהל הגנתכם כראוי עוד בתחילת החקירה.
אנו בברנע נשמח לספק לכם עצה או שירות ולסייע בכל עניין הדרוש.