בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים בארץ ובעולם בכל הנוגע לאכיפת עבירות שוחד ושחיתות. לצד מגמות שאינן אחידות בין המדינות, נראה כי נשמרת נקודת איזון מסויימת הקשורה ברצון שלא להוריד את סטנדרט האכיפה בתחום, חרף שינוי משמעותי שחל בארה”ב.
אירוע מרכזי שזכה לסיקור נרחב, הינו הצו הנשיאותי שהוציא נשיא ארה”ב טראמפ ב- 10 בפברואר 2025, המורה על הקפאת פעולות אכיפה מכוח החוק האמריקאי הפדרלי למניעת שוחד ושחיתות (ה-FCPA) למשך תקופה של 180 יום. משמעות הצו היא שבמהלך תקופה זו, לא יפתחו הליכים חדשים בארה”ב בגין שוחד עובד ציבור זר, ובהליכים תלויים ועומדים נדרשים התובעים לבחון כל תיק ולנקוט בפעולות המתאימות כדי “להחזיר את הגבולות הראויים לאכיפת ה- FCPA ולשמור על מטרות מדיניות החוץ של הנשיא”. כמו כן, בזמן זה, על התובע הכללי לערוך הנחיות בעניין מדיניות אכיפה עדכנית של ה-FCPA, שתבטיח את “התחרותיות הכלכלית” של ארה”ב מול מדינות אחרות.
אירוע זה עלול לייצר רושם כי ארה”ב, הסמן הימני העולמי בתחום אכיפת שוחד ושחיתות, מציבה כעת סטנדרט נמוך יותר, שעשוי להביא לירידה באכיפה כנגד שוחד ושחיתות בזירה הבינלאומית. עם זאת, יתכן ונראה דווקא מגמה הפוכה לפיה מדינות אחרות בעולם, אשר מראות לאחרונה מגמת הגברה באכיפה נגד שוחד ושחיתות, יפעלו על מנת למלא את החלל שייווצר מירידה באכיפה האמריקאית בתחום.
כך למשל, מדינת ישראל מסמנת מגמה של רצון להמשיך ולהגביר את פועלה בתחום, שכבר נמצא במגמת עליה בעת האחרונה:
- כך, ביום 19 במרץ 2025 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעה לתיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות, העוסקת בהרחבת סמכות החילוט וההקפאה של נכסי ישראלים אשר הנם חשודים, או אשר הורשעו, בעבירה במדינה זרה. כיום, כאשר מתנהל נגד אדם הליך פלילי במדינה זרה בגין עבירות מסוימות, ביניהן, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון (עבירה שעשויה להתלוות לעבירת שוחד), המדינה הזרה יכולה לבקש מישראל לחלט רק רכוש בעל זיקה לביצוע העבירה. הצעת החוק מבקשת לאפשר גם חילוט בשווי הרכוש, מבלי שיהיה קשור בהכרח לעבירה.
הצעת החוק מהווה ניסיון של ישראל ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים בתחום האכיפה הכלכלית, דומה למדינות מערביות שכבר אימצו כלי זה. זאת בפרט נוכח דוח ביקורת של ארגון ה-FATF בו ישראל חברה, לפיו היעדר האפשרות בישראל לחילוט בשווי במסגרת הענקת עזרה משפטית, הינו ליקוי שיש לטפל בו בתיעדוף גבוה. החודש צפויה להתקיים ביקורת של הארגון בהקשר זה.
- ההצעה לתיקון חקיקה זה עולה בקנה אחד עם מגמת ההגברה הקיימת ממילא באכיפה הישראלית כנגד שוחד ושחיתות, אשר באה לידי ביטוי בעליתה של ישראל בדירוג הבינלאומי בעניין. כך, במדד תפיסת השחיתות הבינלאומי (ה- (Corruption Perceptions Index לשנת 2024 דורגה ישראל במקום ה-30 מבין 180 מדינות שנבחנו, לעומת דירוגה במקום ה- 33 בשנת 2023. המשמעות היא, שלהערכת מומחים בתחום, צומצמה מידת השחיתות בישראל בשנה החולפת.
- כמו כן חשוב לציין בהקשרים אלו, כי בחודש אוקטובר 2024 הסתיימה פרשיית השוחד בחברת שיכון ובינוי, שהייתה מהמשמעותיות בתחום הגברת האכיפה נגד שוחד ושחיתות במישור המסחרי הבינלאומי. חברת הבת של חברת שיכון ובינוי, SBI תשתיות, הורשעה ונגזר דינה בקשר עם ביצוע עבירות שוחד באמצעות תשלומים במזומן וללא קבלות לעובדי ציבור זרים באפריקה. בית המשפט אישר הסדר הטיעון על פיו החברה הורשעה בעבירות של קשירת קשר להמשך מתן תשלומים בלתי נאותים ועבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך (לאור דיווח על התשלומים כחלק מ”עלות העבודות” באפריקה). על החברה הוטל קנס בשווי 10 מיליון ש”ח וחולט רכוש של חברת הבת שלה, SBI שוויץ, בהיקף של 250 מיליון ש”ח. הרשעת החברה הגיעה מספר חודשים לאחר שנגזר דינם של אורגנים בכירים בקבוצה במסגרת אותה פרשה, והוטלו עליהם עונשי מאסר וקנסות משמעותיים.
מגמה דומה נצפית גם במדינות אחרות, וזאת באמצעות הגברת פעולות האכיפה, חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים, וכן קידום שיפורים טכנולוגיים, חקיקתיים ובירוקרטיים:
- כך למשל, ביום 3 באפריל 2025 פרסם המשרד לחקירת הונאות חמורות של התובע הכללי בבריטניה, תוכנית עבודה לשנת 2025-2026, הכוללת יוזמות אסטרטגיות ושינויים שמטרתם מניעת עבירות מרמה, שוחד ושחיתות והגברת האכיפה בתחום. בין הצעדים המתוכננים – חקיקת עבירה חדשה של אי מניעת עבירת מרמה, לפיה תאגיד שלא יוכיח כי נקט צעדים סבירים למניעת הונאות מצד עובדיו או שותפיו העסקיים, עלול לשאת באחריות פלילית – גם אם ההנהלה לא הייתה מעורבת ישירות במעשה המרמה. בנוסף, על פי התוכנית, יתווספו תמריצים והגנות לחושפי שחיתויות ושיפור יכולות בתחום חקירת הונאות בנכסים קריפטוגרפיים.
- ביום 20 במרץ 2025 פרסמו משרדי התביעה של בריטניה, צרפת ושוויץ, כי הקימו כוח משימה משותף שנועד לחזק את שיתוף הפעולה ביניהן בתיקי שחיתות בינלאומית, על מנת שיתאפשר תיאום יעיל יותר בעת ביצוע חקירות והליכי אכיפה, תוך קריאה למדינות נוספות להצטרף.
אף בארה”ב עצמה, ניכר כי קיימת נכונות למציאת פתרונות חלופיים לאכיפה הפדרלית של ה-FCPA:
- כך, בתגובה לצו הנשיאותי, יצאו התובעים המדיניים במדינות שונות בארה”ב בהצהרות ולפיהן הצו הנשיאותי איננו מגביל המשך אכיפה של שוחד ושחיתות באמצעות חוקים מדינתיים ולא פדרליים. למשל, התובע המדיני של קליפורניה הוציא הבהרה לציבור לפיה חל איסור למתן שוחד לפי חוקים מדינתיים של קליפורניה, ולכן גם אם הוקפאה אכיפה לפי ה-FCPA, עדיין ניתן לאכוף מעשי שוחד על ידי מנגנוני אכיפת החוק המדינתיים. בדומה, גם התובע המדיני של ניו יורק הצהיר, כי בסמכותו להעמיד לדין בגין מעשי שוחד ושחיתות מקומיים. כמו כן, קיימים חוקים פדרליים אחרים שמאפשרים העמדה לדין בגין מעשי שחיתות באופן כזה או אחר.
- מעבר לכך, גם ביחס להליכים תלויים ועומדים, שעל-פי הצו הנשיאותי, על התובעים המנהלים אותם לבחון האם יש להמשיך לנהלם לאור המדיניות החדשה, נראה שהתביעה מחליטה להמשיך לנהל את חלקם במקרים לא מעטים. יחד עם זאת, מדיניות זו איננה אחידה, וקיימים הליכים שהתביעה החליטה להפסיק לנהל, מן הטעם שהמשך ניהול התיק אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של ארה”ב לאור הצו הנשיאותי החדש.
מאירועים אלו עולה, כי האכיפה נגד עבירות שוחד ושחיתות לא תפחת בהכרח בעקבות הצו הנשיאותי האמריקאי, אלא תשנה את פניה. אמנם הצו האמור יצר ואקום מסוים בזירה האמריקאית, אך נראה שהחלל שנוצר כבר מתמלא באמצעות דינים מקבילים, רגולציות חלופיות ומעורבות מוגברת של מדינות אחרות. מגמה זו באה לידי ביטוי בהעמקת שיתופי פעולה בינלאומיים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וצעדים מבניים ומשפטיים במטרה להבטיח את המשך ההתמודדות עם תופעות השחיתות ברמה הגלובלית.