הצו החדש של הנשיא דונלד טראמפ, המבקש לצמצם את האכיפה כנגד שוחד ושחיתות תחת ה- (“FCPA”) Foreign Corrupt Practices Act, עשוי להיתפס כהצהרה על ירידה צפויה באכיפה נגד חברות חשודות בביצוע תשלומים אסורים לגורמים זרים לשם השגת יתרון עסקי. עם זאת, להערכתנו, דווקא במישור הבינלאומי ייתכן ונראה מגמה הפוכה – חידוד הדגש על אכיפה כלפי חברות זרות שפוגעות בעסקים אמריקאיים.
מטרת הצו: חיזוק היתרון התחרותי של חברות אמריקאיות
הצו מהווה חלק ממדיניות רחבה של טראמפ להפחתת רגולציה ולחיזוק היכולת של חברות אמריקאיות להתחרות בשווקים בינלאומיים. עם זאת, אין משמעות הדבר כי ארה”ב תפסיק לפעול נגד שוחד ושחיתות ככלל, אלא שפעולות האכיפה עשויות להתמקד בכיוון חדש – הגנה על אינטרסים עסקיים אמריקאיים.
שינוי דגש: מאכיפה כללית להגנה על חברות אמריקאיות
אם עד היום אכיפת ה-FCPA התמקדה בעיקר במאבק כללי בשחיתות מצד חברות הפועלות בשווקים זרים, הרי שכעת אנו עשויים לראות שינוי בגישה. תחת הצו החדש, רשויות האכיפה האמריקאיות – ובפרט משרד המשפטים (ה- DOJ) ורשות ניירות ערך (ה-SEC) – עשויים להפנות את משאביהם לחקירת מקרים שבהם שחיתות מצד חברה זרה גרמה לנזק ישיר לחברה אמריקאית.
כך, חברות בינלאומיות שלהן זיקה לארה”ב, כגון אלו הנסחרות גם בבורסות אמריקאיות (למשל חברות דואליות הנסחרות בישראל ובארה”ב), עלולות למצוא את עצמן יעד מרכזי לחקירות אם יתברר שהתנהלותן העניקה להן יתרון תחרותי בלתי הוגן על חשבון מתחרים אמריקאים. לדוגמה, אם חברה ישראלית או אירופית תזכה בחוזה ממשלתי במדינה זרה בעקבות תשלום שוחד, כאשר מתחרה אמריקאית התמודדה אף היא על אותו חוזה – ייתכן בהחלט שנראה חקירה וענישה מוגברת מצד הרשויות בארה”ב.
חברות דואליות וחברות עם זיקה לארה”ב – שימו לב
כעת, חברות בעלות פעילות עסקית בארה”ב או חברות הנסחרות בבורסות אמריקאיות יצטרכו להיות זהירות במיוחד. גם אם האכיפה נגד חברות אמריקאיות תפחת, עדיין ייתכן לחץ על רשויות האכיפה לפעול מול חברות זרות שנתפסות כמנצלות שחיתות כדי לפגוע בתחרותיות של עסקים אמריקאיים.
יתרה מזאת, מאחר שה-FCPA חל גם על פעולות של צדדים שלישיים המועסקים על ידי חברות אמריקאיות או הפועלים מטעמן, ייתכן שהרגולציה תתמקד במקרים שבהם גורמים זרים השתמשו בתשלומים לא חוקיים כדי לנטרל הצעה אמריקאית או לזכות בחוזים על חשבונה.
גם הדין הישראלי אוסר שוחד לעובדי ציבור זרים
חשוב לזכור – החשיפה בתחום השוחד והשחיתות איננה רק מפני אכיפה מצד ארה”ב. גם בישראל, שוחד של עובדי ציבור זרים הוא עבירה פלילית. חוק העונשין הישראלי קובע, כי מתן שוחד לעובדי ציבור זרים אסור, והפרתו עלולה להוביל לעונשים חמורים.
זאת ועוד, ישראל מחויבת לאמנת ה-OECD למאבק בשוחד, אחד מההסכמים המרכזיים בתחום הציות והמשפט הפלילי הכלכלי. כחברה בארגון ה-OECD, ישראל נדרשת לעמוד בסטנדרטים מחמירים, במיוחד לאור העובדה שהמאבק בשוחד ניצב בראש סדר העדיפויות של הארגון. לפי גישת הארגון, מניעת שוחד אינה רק עניין חוקי, אלא נדבך קריטי בשמירה על סחר הוגן ושקיפות בזירה הכלכלית הבינלאומית. לפיכך, מגמות האכיפה מצד הרשויות הישראליות לא צפויות להיות מושפעות מהצו האמריקאי.
סיכום: שינוי כיוון, לא הקלה כללית – ציות הוא הכרח, לא אופציה
למרות הרושם הראשוני שעשוי להיווצר בעקבות הצו, אין להסיק כי אכיפת ה-FCPA עומדת להיחלש באופן גורף. במקום זאת, ייתכן שנראה שינוי כיוון – פחות חקירות נגד חברות אמריקאיות, אך דווקא חיזוק האכיפה נגד חברות זרות אשר פגעו בתחרות ההוגנת מול מתחרים מארה”ב.
לכן, כל חברה הפועלת בשוק הבינלאומי, במיוחד אם יש לה נוכחות בארצות הברית או מניותיה נסחרות שם, צריכה לבחון מחדש את מדיניות הציות שלה ולוודא, כי אינה חשופה לחקירות שעלולות לנבוע מהפרת חוקי השחיתות – לא רק מהחשש לעונשים, אלא גם בשל הסיכון לפגיעה במוניטין העסקי והפיננסי שלה.
***
מחלקת הצווארון הלבן עומדת לרשותכם בכל הקשור לשינויים באכיפת חוק ה-FCPA.