דגשי רגולציה לבעלי עסקים קטנים ובינונים

לאחרונה, גוברים יותר ויותר הקולות כנגד הקלות בה מוגשות תובענות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים ובינוניים במגוון טענות להפרות מצד אותם עסקים.

מאז ה- 7 לאוקטובר מתפרסם כמעט כל שבוע  כי בעלי עסקים, המשרתים במילואים ויצאו להגן על  המדינה, נאלצים להלחם בבתי משפט כי כאשר שבו לביתם מהמילואים, חיכה להם מכתב התראה עם דרישה לפיצויים בסכום לא מבוטל. רבות נכתב על כך ועל ההשלכות שיש למכתב שכזה – הן ברמה האישית והן ברמה העסקית – על אותו רב סמל אלמוני, וכאמור רצוי שהנושא ייבחן על-ידי המחוקקים.

אולם, ה-7.10 חידד אצל חלק מהציבור שאלות צרכניות אחרות, כמו זהות המדינה ממנה הגיע התפוח או הענבים אותם אנחנו מתכוונים לרכוש, שכן נוכח העוינות הרבה כלפי ישראל חלקנו לא מוכנים לממן מדינה שמתנגדת לתגובת ישראל לאור מתקפת החמאס או מנהלת כנגדנו הליכים בהאג. למזלנו, המחוקק כבר נתן מענה לסוגיה זו כאשר קבע חובת סימון למוצרים שמיובאים, אך לצערנו לא כל העוסקים מצייתים לחוק והם חשופים לאותן תובענות ייצוגיות שהוזכרו מעלה. לכן, החשש הגובר של עסקים מתביעות ייצוגיות, והרצון של הציבור לקבל את המידע מבעלי עסקים בעמדת הרכישה מדגיש את הצורך כי בעלי עסקים יעמדו בחוקים שחלים עליהם.

מהן החובות הצרכניות של בעלי עסקים אשר ציות אליהן יקטין את החשיפה להליכים משפטיים?

איסור הטעיה

זהו הכלל החשוב ביותר. מכלל זה נגזרו מספר הוראות צרכניות חשובות ביותר. כך למשל, אי סימון מדינת המקור של מוצר מיובא איננה רק עבירה על סעיף מפורש בחוק הגנת הצרכן, אלא חמור מכך – מדובר בהטעיה. אם נחזור לדוגמת הענבים המיובאים – היעדר הסימון לכך שהענבים יובאו מדרום אפריקה איננה רק הטעיה צרכנית, אלא גם פגיעה של ממש בזכותו של הצרכן להחרים מוצרים של מדינה שמנהלת נגדנו הליכים בהאג.

כלל איסור ההטעיה חוזר על עצמו במספר רב של הוראות חוק: מועדי ותנאי אספקה, תנאי אחריות, תנאי ביטול וההוראות השונות העוסקות בפרסום מבצעים הם רק חלק מההוראות אשר הפרתן כמוה כהטעיה. נוסף על כך, איסור ההטעיה מקבל ביטוי גם בגילויי דעת של הרשות להגנת הצרכן, למשל, בסימון מוצרים שבוצע בהם שינוי מהותי במרכיבים או שתכולת האריזה הוקטנה.

ראוי לציין בהקשר זה כי הטעיה כאמור איננה אך ורק עוד "סעיף סל" ויש לה תכלית ברורה – מתן האפשרות לצרכן לקבל החלטה מושכלת. פגיעה בזכותו של הצרכן לקבל החלטה מושכלת כמוה כפגיעה באוטונומיה של הצרכן ועשויה להיות מלווה ברגשות שליליים כלפי המותג או העוסק.

שירותים ומסחר אונליין

רבות מתובענות הייצוגיות המוגשות נוגעות לשירותים ומסחר אונליין כמו הנגשת אתרים ופרסום הצהרת נגישות, כמו גם למידע שנמסר לצרכן אודות המוצר או השירות. בעוד אי גילויו של מידע מהותי כמו שם היצרן, היבואן, היעדר פרטים בדבר אחריות, מועדי אספקה ותנאי ביטול מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן – הוראות הנגזרות גם הן מכלל איסור ההטעיה, קיים נדבך נוסף והוא הנגשת האתרים ופרסום הצהרת נגישות.

הנגשת האתרים והצהרת הנגישות נוגעים לזכותם של אנשים בעלי מוגבלות לנגישות לשירות – בדיוק כפי שאדם ללא מוגבלות זכאי לה. על כן, עוסקים המנהלים אתרים, בייחוד אתרי סחר, נדרשים להנגיש את האתר וכן לפרסם הצהרת נגישות, המפרטת, בין היתר, את הסדרי הנגישות הקיימים באתר ובחנות הפיזית.

לאור הוראות החוק הרבות יש לבחון היטב את תחולתן ואופן יישומן, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל עסק. רק כך ניתן יהיה להמנע מהליכים משפטיים, גם אם לא תמיד הם הוגנים.