ביטקוין נוצר במקור כחלופה למערכת הבנקאית המסורתית – אמצעי לשמירת ערך וביצוע תשלומים מחוץ לתשתית הפיננסית המסורתית. כתוצאה מכך, עד היום מטבעות דיגיטליים, כולל מטבעות יציבים כמו USDT ו-USDC פועלים בעיקר כמערכת מקבילה שכמעט ואינה מצטלבת עם המערכת הפיננסית המרכזית.
עם הזמן, התפיסה כלפי מטבעות דיגיטליים השתנתה באופן דרמטי. ביטקוין כבר אינו נתפס אך ורק ככלי להלבנת הון, אלא הפך ל”זהב דיגיטלי” – נכס אלטרנטיבי המהווה רכיב משמעותי בתיקי השקעות של משקיעים רבים.
מוסדות פיננסיים גדולים, בהם BlackRock, Fidelity ו- Invesco השיקו קרנות סל (ETF) המבוססות על ביטקוין, ובכך ביססו את מעמדו כחלק אינטגרלי מהמערכת הפיננסית המרכזית.
במקביל, הבנקים נקטו בגישה פתוחה יותר כלפי נכסים דיגיטליים, וחלקם מיתגו עצמם כבנקים ידידותיים או נייטרליים לקריפטו. בישראל, פרסם הפיקוח על הבנקים חוזר 411, הקובע את התנאים בהם ניתן לקבל כספים שמקורם בעסקאות קריפטו.
שוויץ: מודל רגולטורי לקריפטו
שוויץ ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות הידידותיות לפעילויות הקשורות למטבעות קריפטוגרפיים. פעילויות בתחום זה בשוויץ מוסדרות במסגרת החקיקות הפיננסיות שלה. הרשות לפיקוח על השוק הפיננסי השוויצרי (FINMA) נוקטת בגישה ניטרלית מבחינה טכנולוגית, ומחייבת חברות הפועלות עם נכסים דיגיטליים לעמוד באותם סטנדרטים רגולטוריים כמו מוסדות פיננסיים מסורתיים.
משמורת ישירה עדיין נפוצה בשווקים תנודתיים
למרות הגידול בזמינותם של מכשירי השקעה מפוקחים, אנשים רבים – בין מתוך בחירה לבין מתוך אילוץ – ממשיכים להחזיק בנכסי הקריפטו שלהם ישירות בארנקים חמים או קרים. גישה זו נפוצה במיוחד במדינות בהן קיימים הגבלות על תנועות הון או מטבעות לאומיים לא יציבים, כדוגמת רוסיה ומדינות חבר העמים.
רוסיה: אי-וודאות משפטית וסנקציות מסבכות את הגישה למטבעות קריפטוגרפיים
העניין במטבעות דיגיטליים ברוסיה נותר גבוה, אך היעדר חקיקה ברורה מציב אתגרים משמעותיים. לעתים קרובות, מתבצעות עסקאות בערוצים לא רשמיים, כי בניגוד למצב ברוב השווקים המפותחים, ברוסיה לא קיימות בורסות קריפטו מורשות, הפועלות תחת פיקוח רגולטורי רשמי. הסנקציות המערביות מוסיפות קושי נוסף, כי הן המגבילות מאוד את הגישה של אזרחים רוסים לחשבונות בנק זרים ולהעברות בינלאומיות.
הלכה למעשה, המשמעות היא שלעתים קרובות מחזיקי קריפטו ברוסיה (ובתחומי שיפוט אחרים בהם הרגולציה לא ברורה או לא מפותחת) מתקשים לממש רווחים, להמיר נכסים לכסף פיאט או להשתמש בנכסים הדיגיטליים שלהם. לעתים קרובות, גם במצב בו המקור לרכישת קריפטו חוקי לחלוטין, בנקים מערביים מסרבים לקבל הכנסות קריפטו מאזרחים רוסים. כתוצאה מכך, נכסים אלו נשארים “נעולים” בארנקים וחשופים לסיכונים שונים – מסיכוני אבטחת סייבר ועד להחרמה ממשלתית פוטנציאלית.
בנוסף, בימים אלה נבחנת ברוסיה הצעת חוק המבקשת להכיר במטבעות דיגיטליים כרכוש ומציעה נהלים לעניין החרמתם במקרים של הלבנת הון, מימון טרור או זרימות כספים בלתי חוקיות.
למרות המכשולים הללו, עדיין קיימת אפשרות להמיר מטבעות קריפטוגרפיים לכסף פיאט ולהפקיד את הכספים בחשבונות בנק. הניסיון שלנו מלמד כי באמצעות תכנון נכון, עמידה מוקפדת בהוראות חוק איסור הלבנת הון, בחירת נכונה של שותפים וליווי משפטי מקצועי – ניתן להתמודד בהצלחה גם עם האתגרים המורכבים ביותר.
***
למשרדנו מומחיות וניסיון מעשי רב בתחומי המסחר בקריפטו, המשמורת, הסליקה וההתחשבנות. אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה בתחום זה.