החומה הסינית – קשיים נוספים נערמים על עשיית עסקאות עם סין

בחודשים האחרונים נמתח עוד יותר החבל הדק עליו הילכה ישראל בין רצונה בשיתוף פעולה עם סין לבין מחויבותה לשמירת יחסים תקינים עם ארצות הברית. השוק הישראלי – חברות ואנשי עסקים כאחד – מוצאים את הניווט בין שתי המעצמות מורכב יותר ויותר, ונדמה כי המורכבות הזו רק תגבר.

מזה כמה שנים מתייחסת ארצות הברית לסין כאתגר המשמעותי ביותר למדיניות החוץ והביטחון האמריקאית. האמריקאים מתמודדים עם הסינים בשורה של חזיתות – צבאית, מדינית ותקשורתית. ביחס לשוק הישראלי – הביטוי המובהק ביותר לעימות המתפתח בין שתי מעצמות העל הוא בתחום הכלכלי. ארצות הברית נוקטת במדיניות שמטרתה להקשות על ביצוע השקעות סיניות במדינות שונות ברחבי העולם, ועל עשית עסקאות עם סין. בכך מנסה ארצות הברית לשנות מדיניות בת עשורים, שדגלה בהרחבת שיתוף הפעולה של המערב עם סין.

בחודש אוקטובר 2022 אירעו שתי התפתחויות בתחום הרגולציה אשר מבטאות את שינוי המגמה הזה, ומקשות על שיתוף פעולה עסקי של ישראלים עם סין. ההתפתחות הראשונה היא הרחבת סמכויות הוועדה המייעצת לבחינת השקעות זרות בישראל. ההתפתחות השנייה היא מגבלות שהוטלו על ידי ארצות הברית על ייצוא של מוצרים שונים בתעשיית המחשוב המתקדם לסין, מגבלות שיש להן השלכות גם על יצרנים ישראלים מסוימים.

הרחבת הסמכויות של הוועדה לבחינת השקעות זרות

הוועדה לבחינת השקעות זרות הוקמה על ידי הקבינט המדיני בטחוני עוד בשנת 2019. מטרתה העיקרית הייתה הגבלת ההשקעות הסיניות בישראל. על פי החלטת הקבינט מ-2019, רגולטור שלו סמכות על פי דין להעניק אישורים, רישיונות, או היתרי שליטה בתחומים כגון בנקאות, תחבורה או תשתיות, יכול לפנות אל הוועדה אם הוא סבור שהשקעה זרה מעוררת חשש לפגיעה בביטחון הלאומי – דהיינו בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, או בסודותיה. הוועדה יכולה להמליץ בפני הרגולטור – אך לא לחייבו – שלא לאשר את ההשקעה מטעמים של בטחון לאומי. כמובן, בפועל אין זה סביר שרגולטור יתעלם מהמלצות הוועדה המייעצת.

באוקטובר 2022 אישר הקבינט להרחיב את סמכויות הוועדה. ראשית, הגדרת המשקיע הזר הורחבה מאוד, ובמקרים מסוימים תאגיד שמשקיע זר הוא הבעלים של 5% בלבד ממנו מוגדר כ"משקיע זר".  שנית, אל הוועדה צורף נציג משרד החוץ, וזאת בנוסף לנציג משרד הכלכלה, נציג משרד הביטחון ונציג המל"ל שהיו חברים בה, דבר המחזק את ההשפעה של אינטרסים לא כלכליים בוועדה. הוועדה גם הוסמכה לשקול לא רק את עניינו של המשקיע הזר הספציפי שבו היא דנה, אלא גם את היקף ההשקעות הזרות בענף כולו. לבסוף, החלטת הקבינט מחייבת הוספה של תנאי בכל המכרזים הממשלתיים לפיו בסמכות הרגולטור לפנות לוועדה בשלב המקדים, או לפני אישור שינוי בשליטה, ולפסול את ההצעה במכרז או את השינוי בשליטה בשל המלצת הוועדה.

כאמור, למרות שהוועדה אמורה לדון בכל השקעה זרה, הרי שהכוונה הברורה מאחוריה היא להגביל את ההשקעות הסיניות בישראל.

נכון להיום, לוועדה המייעצת בענייני השקעות זרות אין סמכויות בנוגע להשקעות בהיי-טק ישראלי, אך מגבלות על מגזר זה הוטלו באוקטובר דווקא על ידי הממשל האמריקאי.

המגבלות האמריקאיות על הייצוא של רכיבי מחשוב לסין וההשלכות למשקיעים הישראלים

בראשית חודש אוקטובר פרסם משרד המסחר האמריקאי תיקון לכללי הפיקוח על יצוא הטכנולוגיה העילית לסין – כללים המחייבים מתן אישור לייצוא של רכיבים וטכנולוגיה מתקדמים בתעשיית המוליכים למחצה (semiconductors) מעגלים משולבים (integrated circuits), וכן רכיבים וטכנולוגיה המשמשים לפיתוח מחשבי על.  איסור ייצוא של רכיבים אלו לסין מוצדק באופן פורמלי כיוון שאלו יכולים לשפר את היכולת הצבאית של סין, אך רבים רואים מגבלות אלו כמיועדות לשמירה על העליונות האמריקאית אל מול ההתפתחות הסינית בתחומי הטכנולוגיה העילית.

המגבלות שהוטלו על ידי ארצות הברית רלוונטיות לחברות ישראליות לפחות בשני מובנים. ראשית, המגבלות מוטלות על כל מי שמחזיק באזרחות אמריקאית או שגר בארצות הברית, ואשר בדרך כלשהי עוסק בפיתוח, מכירה או העברה של המוצרים המפוקחים. שנית, וחשוב מכך, לגבי חלק מהמוצרים המפוקחים, ולגבי שורה של חברות סיניות, החילו האמריקאים את "כללי התוצר הישיר הזר" (Foreign Direct Product Rule), אשר על פיהם גם מוצרים המיוצרים מחוץ לארצות הברית, אך עושים שימוש בטכנולוגיה או בחומרים אמריקאים, כלולים בהגדרת המוצר המפוקח, ויצוא שלהם לסין דורש אישור מראש ממשרד המסחר האמריקאי.

מגבלות אלו עתידות להגביל מאוד את שיתוף הפעולה הטכנולוגי של חברות עם סין בפיתוח מחשוב מתקדם. יתר על כן – ממשלת ארצות הברית כבר הודיעה כי היא שוקלת הרחבה של המגבלות על היצוא לתחומים נוספים.

ומה הלאה?

המגבלות שתוארו ברשימה קצרה זו מעידות על הכיוון הכללי של הטלת מגבלות על היכולת לשיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי בין סין לישראל. ככל שיתגבר המתח בין ארצות הברית לסין,  סביר להניח שהמגבלות שיוטלו עוד יחמירו.

כמובן, שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לסין לא יופסק. בין השנים 2007- 2020 השקיעו חברות סיניות כעשרים מיליארד דולר בישראל, ולחברות סיניות יש בעלות על כמה מיזמי תשתית בישראל, כמו למשל הנמל בחיפה. אך שיתוף פעולה בין ישראל לסין דורש כעת יותר תשומת לב למגבלות הרגולטוריות המוטלות, ולהבנה משפטית של האפשרויות בתחום זה.

***

פרופסור עמיחי כהן הוא יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי במשרדנו. עמיחי הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומכהן כעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בכל שאלה בנושא זה ובנושאים אחרים. 

***