ההסדרים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל, אשר חוקק בישראל בשנת 2018, כוללים שורה של מאפיינים מיוחדים, שיש להביאם בחשבון בעת התקשרות עם תאגיד ישראלי.
החוק החדש יחסית מאגד את הפסיקות השונות בשנים שקדמו לו, והפרקטיקה המשפטית הנובעת ממנו עודנה מתפתחת, לכן קיימת עדיין אי וודאות מסוימת לגבי האופן שבו בתי המשפט צפויים ליישם חלק מההסדרים שנקבעו בחוק.
העיקרון המרכזי, אשר עומד בבסיס דיני חדלות הפירעון, הינו מתן עדיפות לשיקום התאגיד על פני חיסולו. כפועל יוצא, הדין בישראל נותן עדיפות להסדר הבראה וזאת גם על פני וודאות עסקית ופגיעה בחופש ההתקשרות החוזי של הצדדים.
מסלולים של חדלות פירעון – שיקום והסדר חוב מול פירוק ומימוש נכסים
החוק קובע שלושה מסלולים אפשריים לחדלות פירעון:
- שיקום התאגיד תחת נאמן המגבש לתאגיד הסדר הבראה ופריסת חוב מול נושיו.
- פירוק התאגיד תחת הנאמן אשר מנזיל את נכסי התאגיד ומחלק את נכסיו בין הנושים.
- גיבוש הסדר חוב מטעם החברה בפיקוח מנהל הסדר (בעל תפקיד בעל סמכויות מוגבלות לפיקוח על פעילות התאגיד).
בשנת 2020, בעקבות משבר הקורונה שפרץ בעולם, נכנס לתוקפו תיקון לחוק, אשר קבע הסדר מיוחד נוסף, המאפשר לתאגיד להציע הסדר הבראה ופריסת חוב, תוך שהוא מקנה לו (ולעיתים גם לבעלי השליטה בתאגיד) זכות לעיכוב הליכים אחרים נגדו למשך הזמן הדרוש לאישור ההסדר. זאת בניגוד לברירת המחדל, קודם לתיקון לחוק, שלפיה במקרה של הסדר חוב מוצע על ידי התאגיד ועד לאישורו על ידי הנושים, ההליכים המשפטיים נמשכים כסדרם.
סמכות בינלאומית
הליך חדלות הפירעון בישראל מתאפיין בריכוזיות, כאשר בית משפט של חדלות פירעון קונה סמכות לדון בכל ענייניו של התאגיד. טענות לחוב של התאגיד מוכרעות על ידי הנאמן במסגרת הליך תביעות חוב (הצהרת חוב שמוגשת על ידי הנושה ונדונה על ידי הנאמן) ותחת פיקוחו של בית המשפט של חדלות פירעון (שבו יידונו השגות של צדדים שונים על החלטות ופעולות של הנאמן ). כפועל יוצא, בית משפט של חדלות פירעון קונה סמכות בינלאומית לדון בעניינים מול נושים או בעלי עניין (לקוחות, נושאי משרה, בעלי מניות) זרים וזו גוברת גם על תניית סמכות בינלאומית מוסכמת של טריבונל זר, ככל שנקבעה בהסכם עם התאגיד.
כך גם הסכסוך יתברר על פי הדין הישראלי (גם אם נקבע אחרת בין הצדדים) וזאת כביטוי ליישום של עקרון השוויון בין נושי התאגיד ובפרט- בקשר עם הדין החל עליהם (הדין הישראלי שייושם על כולם, באופן שווה). לפיכך, תאגיד או יחיד זר השוקל להתקשר עם תאגיד ישראלי חייב להביא בחשבון כי במקרה של חדלות פירעון, הוא יידרש לברר את עניינו בבית משפט ישראלי ועל פי הדין הישראלי.
התערבות בחופש החוזים על מנת לקדם את שיקום התאגיד
בשל העדפת המחוקק את האפשרות של שיקום התאגיד, חוק חדלות פירעון מעניק לנאמן ולבית המשפט סמכויות רחבות להתערב בהסדרים החוזיים בהסכמים שנחתמו עם התאגיד. לאחר מינויו עומדת לנאמן שהות לבחון את מערכת ההסכמית שבה קשור התאגיד ולהכריע אילו חוזים התאגיד ימשיך לקיים ומאילו חוזים התאגיד יוכל להתנער. כיוון שכך, לאורך תקופת בחינת החוזים, הצד החוזי שקשור עם התאגיד לא יכול לבטל את ההתקשרות והוא מחויב להמשיך ולספק שירותים שוטפים לתאגיד, חרף חוב של התאגיד כלפיו.
הוראות חוק חדלות פירעון מאפשרות לבית משפט של חדלות פירעון לאלץ צד להסכם עם התאגיד להמשיך בהתקשרות, למרות שהתאגיד הפר את ההסכם עמו (כגון אי תשלום עבור סחורה או שירותים שסופקו), אם הנאמן רואה בהתקשרות חיונית להמשך פעילותו המסחרית של התאגיד. כמו כן, לנאמן מוקנית הסמכות לבטל הסכם קיים עם צד, גם אם הצד ממשיך ומקיים את ההסכם, ככל שהנאמן מוצא שהמשך ההתקשרות פוגעת במאמצי השיקום של התאגיד.
חשוב להדגיש כי ביחס לסחורות ולשירותים שמסופקים לתאגיד, מרגע מינויו של נאמן לתאגיד, קיימת חבות אישית מצד הנאמן להסדיר ולשלם חובות אלה (מרגע מינויו). זאת בהשוואה לחובות שקדמו למינוי ושפירעונם יעשה (באופן שווה בין הנושים) רק מתוך נכסי התאגיד, ככל שנותרו או מתמורת מכירתו.
הטלת אחריות אישית על מנהלים ודירקטורים לצמצום חדלות הפירעון של התאגיד
דיני חדלות הפירעון כוללים עילה ייחודית, המטילה אחריות ישירה על דירקטורים ומנהלים של החברה, בשלב שבו מצבה הכלכלי של החברה מתערער והיא ניצבת בפני חדלות פירעון. בשלב זה, מחויבים הדירקטורים והמנהלים לפעול על מנת לצמצם את היקף חדלות הפירעון הצפויה של החברה ולהימנע מנטילת סיכונים ומפגיעה במצבת הנכסים. מדובר בחבות ישירה, העומדת בנוסף לחובות הכלליות של נושאי משרה לפעול במיומנות ובנאמנות עבור החברה, במסגרת תפקידם. הדין מעניק הגנות למנהלים ולדירקטורים, כנגד עילה זו, בדמות חזקה לנקיטה באמצעים למניעת חדלות פירעון, במידה ואלה קיבלו חוות דעת מגורם מומחה (עו"ד) בדיני חדלות פירעון, בקשר עם הפעולות המתחייבות מהם ונקטו בפעולות אלה. חשוב להדגיש כי הטלת אחריות אישית, בהתאם לסעיף זה, תיושם גם כלפי דירקטורים ומנהלים שאינם ישראליים, אשר ידרשו לנהל הליך בבית משפט בישראל, בקשר עם טענות אלה.
תניית שימור בעלות בסחורה
דיני חדלות פירעון מקנים עדיפות לנושים בזכויות, רק אם אלה קנו מעמד קנייני (בדרך כלל באמצעות מרשם פומבי), כלומר, מעמד של "בעלות" או "מעין-בעלות". בהיעדר עדיפות, ברירת המחדל היא חלוקה של נכסי התאגיד, שווה בשווה בין הנושים (בהתאם לחלקו היחסי של החוב ממצבת החובות הכוללת).
מאחר ובישראל לא קיים מרשם של תניית שימור בעלות של סחורה, ביסוס טענה כזו, כמקנה עדיפות לנושה בחדלות פירעון, מחייב ראיות משמעותיות בנוגע לשימור החזקה הקניינית בסחורה ולא די בתנייה הסכמית לשימור בעלות. כלומר, גם אם בהסכם עם החברה הישראלית חדלת הפירעון מצוין מפורשות, כי עד לקבלת התשלום עבור הסחורה, הסחורה נותרת בבעלותו של הספק, בית משפט לא יכיר בתניה זו ככזו המשמרת לספק בעלות בסחורה ויקבע, בהיעדר אינדיקציות אחרות, כי עם העברת החזקה בסחורה לחברה הישראלית חדלת הפירעון, הסחורה הופכת לחלק בלתי נפרדת ממסת הנכסים של החברה חדלת הפירעון (ומשכך תחולק, באופן יחסי, בין נושיה).
יתרה מכך, גם אם ביסס הספק מעמד קנייני בסחורה, מתוקף תניית שימור בעלות, המחוקק מאפשר לתאגיד להמשיך ולעשות שימוש בסחורה, בכפוף להבטחת התמורה ממכירתה לספק, ובכך מפחית משמעותית את עמדת המיקוח של הספק בגביית חובו מהתאגיד חדל הפירעון.
טענת קיזוז כלפי תאגיד חדל פירעון
כאשר ללקוח או לספק עומדת טענות קיזוז מול יתרה, שלה זכאי התאגיד חדל הפירעון ממנו, חלים על הטענה דיני חדלות פירעון ייחודיים. דינים אלה מחייבים לא רק נקיטה בהליך של הגשת תביעת חוב, אלא מסירת הודעת קיזוז מיוחדת, בהתאם לדרישת המחוקק ועמידה בתנאים ייחודיים לדיני חדלות הפירעון. תנאים אלה כוללים קשר ישיר (הדדי- בלשון החוק) בין העסקה שמכוחה נוצר החוב של התאגיד חדל הפירעון לבין העסקה שהקימה לתאגיד חדל הפירעון זכות אצל הנושה (אותה מערכת עסקית) וכן כי הזכות של התאגיד או חובו לנושה, קמו לפני המועד, שבו נקלע התאגיד לחדלות פירעון.
לפיכך חשוב שתאגיד זר המתקשר עם תאגיד ישראלי יכיר את החוקים וההוראות של החוק הישראלי, ויקבל ייעוץ משפטי מקומי בתחום, על מנת שיוכל להתכונן באופן מיטבי לאירוע של חדלות פירעון בפרויקט בו הוא מעורב.
***
מחלקת התאגידים בברנע ג'פה לנדה תשמח ללוות אתכם ולייעץ לקראת פעילות עסקית בישראל.
עו"ד עידן מילר הוא ראש תחום חדלות פירעון במשרד.