לעולם החוק והמשפט תפקיד מרכזי בעסקים בישראל. התפיסה הקיימת בפעילות עסקית בישראל היא כי מותר לפעול בהתאם לחוק ובגדרו. על כן, חוזים משפטיים יוצרים את הבסיס לסביבה העסקית בישראל.
קיומו או העדרו של הסכם מחייב הוא העניין הראשון שאנשי עסקים ישראלים לוקחים בחשבון. אם נחתם הסכם משפטי, נוצרת מחויבות בין צדדים בישראל לכבד אותו. אם, לעומת זאת, המשא ומתן לא התגבש לכדי הגעה להסכם, מרבית הישראלים יחושו שהם עדין לא מחויבים להתקדם עם הצד השני. זהו מרכיב מרכזי ביצירת ודאות כאשר מנהלים עסקים בישראל.
מסיבה זו, להסכמים משפטיים חשיבות רבה בישראל. דיני החוזים הישראלים חלים על כל התקשרות מסחרית בישראל, אף עוד משלבי המשא והמתן הראשוניים. מכאן, שיש לתת את הדעת לדיני החוזים הישראלים, וההוראות הרלוונטיות שלהם, טרם יצירת מערכת יחסים עסקית בישראל או מול אנשי עסקים ישראליים.
מבנה החוזה
באופן כללי, אין דרישה רשמית באשר לצורת החוזה בישראל. במרבית המקרים אין דרישה שחוזים ייערכו בכתב, וניתן לכרות אותם בעל פה. יחד עם זאת, הסכמים מסוימים בין הצדדים חייבים לעמוד בדרישות משפטיות מיוחדות, כשאי עמידה בדרישות אלו עלולה להביא לפגיעה באופיו המחייב של ההסכם. לדוגמה, הסכמי נדל״ן, חוזי מתנה, והתקשרות מקצועיות שונות חייבות להיעשות בכתב.
שלב הטרום חוזי
דיני החוזים הישראלים מטילים חובות מסוימות גם על שלב הטרום-חוזי. בהשאלה משיטת המשפט הגרמנית, דיני החוזים הישראלים יוצרים חובת ״תום לב״ כבר בשלב זה. דרישת תום הלב מכוונת להבטיח שעוד לפני שהצדדים מתקשרים באופן רשמי, הם ינהגו באופן הוגן והגון.
ישראל היא מדינת משפט מקובל (common law). משכך דיניה נקבעים על ידי חקיקה פורמאלית יחד עם פרשנות חקיקה זו על ידי בתי המשפט – בעיקר על ידי בית המשפט העליון. בתי המשפט הישראלים פעילים ביותר בפירוש חקיקה וקביעת פסיקה חדשה. כך במיוחד בתחומים כגון פרשנות חוזים, מיסוי, מכירות בינלאומיות, התעשרות שלא כדין ודיני תאגידים.
מאז שנות ה-90, מערכת המשפט הישראלית נטתה להדגיש את חשיבות האוטונומיה האישית, חופש היזמות העסקית, חופש החוזים ויישום עקרון תום הלב. כתוצאה מכך, בתי משפט ישראלים נוטים לתת משקל רב יותר לנסיבות העומדות מאחורי המשא ומתן לחתימת החוזה, כמו גם לרצון הצדדים במהלך תקופה זו. כל השיקולים הללו הוסיפו נדבך נוסף של מורכבות – הן עבור הצדדים הכורתים את החוזה, והן עבור בתי המשפט בבואם לדון במקרים ולפרש את ההסכמות.
בשל התפתחויות אלו, דיני החוזים הישראלים הפכו לגמישים יותר, אך בה בעת עלולים ליצור מקרים של חוסר וודאות. עניין זה נותן משנה תוקף לחשיבות לא רק לקיומו של הסכם פורמלי, אלא גם לוודאות שההסכם מדויק ומקיף.