יפן, ארץ השמש העולה – והעניין הגובר בחברות הייטק ישראליות

2014 הייתה שנה טובה ביחסים בין מדינת ישראל ליפן. היה זה לפני 6 שנים בלבד, עם רכישתה של חברת וייבר הישראלית ב- 900 מיליון דולר על ידי חברת הענק היפנית רקוטן, וחתימתו של הסכם מחקר ופיתוח בין המדינות, שישראל ויפן נכנסו לשלב אחר ביחסיהן – שלב של עניין עסקי ומסחרי ופעילות כלכלית גוברת.

יפן שיאנית ההשקעות הזרות בעולם ושחקנית בולטת בשוק ההיי-טק הישראלי

בעקבות שריקת הפתיחה המרשימה למערכת היחסית הפורייה בין שתי המדינות, בדקנו מה קרה מאז שנת 2014. בסוף שנת 2019 יפן הפכה למשקיעה הזרה המובילה בעולם, עם ערך כולל של 240 מיליארד דולר בעסקאות גלובליות. ספציפית, בין השנים  2014-2019 השקיעה יפן בישראל סכום כולל של 7 מיליארד דולר, עם עסקאות גדולות היקף. בין עסקאות אלה ניתן למנות את עסקת הענק לרכישתה של חברת התרופות הישראלית נוירודרם על ידי Mitsubishi Chemical Pharma היפנית, בהיקף של  1.1 מיליארד דולר.

העניין הגובר של משקיעים יפנים בחברות הייטק ישראליות, בא לידי ביטוי בשש השנים האחרונות גם בהתעניינות גוברת בחברות הייטק צעירות, סטרטאפים. בין השנים 2014-2019 יותר ויותר משקיעים יפנים היו מעורבים בהשקעות בשלבי מימון מוקדמים בחברות סטארטאפ ישראליות, הבעת אמון מסוימת בחברות הייטק ישראליות צעירות. דוגמא נוספת לחיזוק מערכת היחסים בין ישראל ויפן בשנים אלו נראה גם במספר החברות היפניות המחזיקות משרדים בישראל. אם בשנת 2014 היו 26 חברות יפניות בלבד עם משרדים בישראל, כיום יש כ- 70 חברות יפניות המחזיקות משרדים בישראל. אדרבא, עם למעלה מ-50 עסקאות השקעה יפניות בחברות סטארט-אפ ישראליות בשנת 2019 – הכיוון ברור. מערכת היחסים הייתה בשיאה.

תפנית בעלילה? או, מה צופנת שנת 2020 ליחסי יפן ישראל במסגרת תעשיית היי-טק הישראלי?

האם שנת 2020 תעצור את הצמיחה המהירה של מערכת יחסים זו? לא בהכרח. נכון, מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי שבא בעקבותיה מציבים אתגרים חדשים בפני שתי המדינות. עם זאת, כדרכם של אתגרים, אתגר זה מציב  גם הזדמנויות חדשות. העולם כפי שאנחנו מכירים אותו משתנה לנגד עינינו. טכנולוגיות עכשוויות עלולות שלא להיות מסוגלות להתמודד עם מציאות הריחוק החדשה שנכפתה עלינו ואשר צפויה להימשך במספר השנים הקרובות. המציאות המשתנה מחייבת חשיבה חדשנית ומכוונת לפתרון בעיות. היא דורשת גם יצירתיות ואומץ. כל אלה הן תכונות בולטות של יזמים ישראלים. בד בבד, המציאות מחייבת את נוכחותם של משקיעים יציבים ומבוססים עם כספים זמינים מיידית. כתוצאה משיעורים שנלמדו היטב, לחברות יפניות רבות ישנן כריות ביטחון לימים גשומים שכאלה, והן רחוקות מלהיות מחוסרות אמצעים. נשמע כמו התאמה מושלמת.

למרות כל האמור לעיל, חשוב לציין שיפן עודנה שחקנית די חדשה בשוק ההיי-טק הישראלי. לכן, טרם יציאה למסע מדהים של סבב גיוס כספים בארץ השמש העולה, הנה מפת הדרכים שלנו שתסייע לכם לנווט במסלולכם:

תחומי עניין מרכזיים: בריאות דיגיטלית ואבטחת סייבר

המשקיעים היפנים מחפשים אחר פתרונות חדשניים, והם מתעניינים בחברות ישראליות מתחומי פעילות שונים. יחד עם זאת, שני סקטורים מובילים, וקשורים זה לזה, הם בריאות דיגיטלית ואבטחת סייבר. העניין היפני בתחומים אלו אף מתחזק לאור מגיפת הקורונה, שכן יפן מעוניינת לצקת טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICTs) במערכת בריאות (וכן בתחומי עבודה מרחוק וחינוך). כך נולד גם הצורך במנגנונים לאבטחת מידע ולהגנה מפני פריצות סייבר.

הבדלי תרבות ומהירות קבלת החלטות

בניית מערכת יחסים עסקית עם משקיע יפני יכולה לקחת זמן ודורשת סבלנות. היפנים ידועים בתהליך קבלת החלטות איטי יחסית, הם בעלי נטייה להימנעות מסיכונים ולניתוח עמוק עד לפרטים הקטנים. בהקשר של עסקאות, התנהלות שכזו, יכולה להוביל להליך בדיקת נאותות איטי יותר, ולדרוש משאבים וזמן רב מהחברה. מעבר לכך, ייתכן גם שיווצרו התנגשויות עם האופי והקצב הישראלי המהירים. כדאי גם לציין שהיפנים נוטים להעדיף נימוס ותגובות בלתי ישירות. יזמים ישראלים, בהיותם בוטים וישירים, עלולים לשגות בהערכתם את המאפיין התרבותי הזה ולפרשו כחוסר עניין. אם נוסיף על כך את הנסיבות הנוכחיות של ריחוק חברתי וניהול משא ומתן באמצעות זום או אי-מייל, הפערים התרבותיים עשויים להתעצם. התחשבות בפערים אלו (כמו גם לקיחת נשימה עמוקה) יכולה לעזור למנוע אובדן הזדמנויות.

מדיום ביפן –אקסטרה לארג׳ בישראל

ההמלצה שלנו – אל תתעלמו מדגים בינוניים. מה הכוונה? בעוד משקיע יפני מסוים עשוי להיחשב כמשקיע בסדר גודל בינוני ביפן, הוא דווקא עשוי להיחשב ולהוות משקיע גדול מאוד בקנה מידה ישראלי. חברות בסדרי גודל בינוני בעיני היפנים יכולות לכלול מספר מהחברות הגדולות בעולם ויכולות להוות מקור משמעותי למימון לחברות היי-טק ישראליות.

רגולציה

במידה והחברה שלכם מקבלת מימון ממשלתי מרשות החדשנות הישראלית, היא כנראה נמצאת תחת הגבלות על העברת ידע וייצור מחוץ לישראל.  הצורך באישור רשות החדשנות לייצא ידע וייצור מחוץ לישראל ותשלום תמלוגים מוגדלים כתוצאה מכך, מובילים לדיון סביב מחיר ההשקעה או הנשיאה בעלויות משפיעים בעת המשא והמתן להשקעה או לרכישה על ידי משקיע זר. בהקשר זה, משמח לגלות כי משקיעים יפנים אינם נוטים לדרוש העברת ידע וייצור אל אדמת יפן – מכשול פוטנציאלי אחד שהתגברנו עליו. מצד שני, חברות היי-טק ישראליות בתחום הטכנולוגיה הרפואית עשויות להיתקל בקשיים בקבלת היתרים רגולטוריים מסוימים ביפן. העסקת שותף מקומי שיכול לסייע בניווט במבוך של הרגולציה המקומית חשובה ואף קריטית להצלחת העסקה.

אנו מצפים לראות איך תסתיים שנת 2020 ומה השנים הבאות טומנות בחובן ליחסי ישראל-יפן בשוק ההיי-טק הישראלי. אנו צופים שהשוק ימשיך לצמוח ולשגשג, ללא קשר לסערה הגלובלית הנוכחית (ואולי אפילו הודות לה).