עולם קרנות ההשקעה מציע מגוון מבנים משפטיים, המותאמים לצרכים שונים של משקיעים ולמדיניות השקעה שונה. שני המבנים המרכזיים של קרנות הם קרנות סגורות- (Closed End Funds) וקרנות פתוחות (Open-End Funds). ההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי במספר פרמטרים מהותיים, אותם נפרט להלן.
מבנה ההשקעה
קרן סגורה פועלת לתקופה קצובה, לרוב כ-7 שנים עם אפשרות להארכה. לקרן כזו תקופת השקעה מוגבלת, בדרך כלל של 3 עד 5 שנים, שבמהלכה מנהלי הקרן משקיעים את ההון של הקרן בהשקעות שונות.
לעומת זאת, קרן פתוחה פועלת ללא הגבלת זמן, וממשיכה להיות “פתוחה” להצטרפות משקיעים ולפדיונות באופן שוטף. מבנה זה מאפשר ניהול מתמשך של הקרן ללא תאריך סיום קבוע מראש.
מדיניות פדיונות
אחד ההבדלים המרכזיים בין הקרנות הוא מדיניות הפדיון.
בקרנות סגורות, משקיעים אינם רשאים למשוך את כספם לפני מועד הפירוק של הקרן או התרחשותו של אירוע נזילות מוגדר (למעט במקרים נדירים מאוד). בכך מתאפשר למנהלי הקרן להשקיע בנכסים לטווח ארוך, שאינם בהכרח נזילים.
לעומת זאת, קרנות פתוחות מאפשרות למשקיעים לפדות את השקעתם במועדים קבועים מראש – יומיים, חודשיים או רבעוניים, בהתאם למדיניות הקרן.
גמישות זו חשובה במיוחד עבור משקיעים הזקוקים לנזילות בטווח הקצר.
גיוס הון ומנגנון העברת ההון
קרנות סגורות מגייסות הון בתקופה מוגדרת ומוגבלת (בדרך כלל 9–12 חודשים). בתום תקופה זו, הקרן נסגרת להצטרפות משקיעים חדשים, והמנהלים מתמקדים בביצוע השקעות הקרן, ומפסיקים לעסוק בגיוס משקיעים לקרן.
לעומתן, קרנות פתוחות ממשיכות לקבל השקעות חדשות באופן שוטף לאורך כל חיי הקרן, מה שמאפשר להן לצמוח ולהגיב להזדמנויות השקעה חדשות.
בנוגע לאופן העברת ההון: משקיעים בקרנות סגורות מתחייבים להשקיע סכום מסוים, אך מעבירים את ההון בפועל לפי קריאות הון (Capital Calls) שמבוצעות על ידי הקרן. בקרנות פתוחות, לעומת זאת, המשקיעים מעבירים את מלוא סך ההשקעתם בקרן כבר בעת הצטרפותם לקרן.
נזילות הנכסים
רמת הנזילות של הנכסים תלויה גם היא במבנה הקרן. קרנות סגורות משקיעות לרוב בנכסים בלתי נזילים כמו נדל”ן, תשתיות או השקעות הון פרטי (Private Equity) התואמים את אופק ההשקעה הארוך של הקרן.
לעומתן, קרנות פתוחות מתמקדות בדרך כלל בנכסים נזילים יותר, כגון מניות ואג”ח סחירות, המאפשרים מימוש פדיונות על ידי המשקיעים בתדירות גבוהה יותר.
אופן חישוב שווי הנכסים
הערכת שווי נכסי הקרן (NAV) שונה בין הקרנות.
בקרנות סגורות, חישוב ה NAV נעשה לרוב אחת לרבעון או אחת לשנה, על בסיס הערכות שווי מורכבות של נכסים שאינם סחירים.
לעומת זאת, קרנות פתוחות מחשבות את ה NAV בתדירות גבוהה יותר – לעיתים קרובות אחת לחודש – על בסיס שווי שוק עדכני של הנכסים, המשקף את נזילות נכסי הקרן ולספק שקיפות למשקיעים.
מנגנוני חלוקת רווחים
חלוקת רווחים בקרנות סגורות -Distribution Waterfall
קרנות סגורות מחלקות רווחים בהתאם למנגנון חלוקה קבוע מראש (Distribution Waterfall) לרוב לאחר מימוש השקעות או מכירת נכסים.
החלוקה מתבצעת לפי סדר קדימויות ברור: ראשית, החזר מלא של ההון למשקיעים; שנית, בקרנות סגורות שאינן קרנות¸הון סיכון, חלוקה למשקיעים של תשואה מינימאלית, המכונה “תשואה מעודפת” (Preferred Return); שלישית, שוב, בקרנות סגורות שאינן קרנות¸הון סיכון,חלוקה לשותף הכללי של סכום המחושב על בסיס הסכומים שחולקו בשלב השני (שלב זה מכונה “GP Catch-Up”); ורביעית, חלוקה של כל הסכומים הנוספים המחולקים על ידי הקרן הן למשקיעים והן למנהלים (היחס בין החלוקות למשקיעים לבין החלוקות למנהלים נקבע במסמכי הקרן – היחס הנפוץ ביותר הינו 80% / 20% בהתאמה).
קרנות פתוחות – (High Water Mark)
בקרנות פתוחות, ניתן למשוך רווחים באופן שוטף או להשקיעם מחדש. לרוב, קיים מנגנון של “High Water Mark” אשר לפיו דמי הצלחה ייגבו רק במידה ששווי הקרן (NAV) חצה את הרמה הגבוהה ביותר שהושגה בעבר. כך, אם הקרן מפסידה, לא ייגבו דמי הצלחה עד שה NAV של הקרן יתאושש מההפסדים ויגיע לשיא חדש.
סיכום
המונח “קרן השקעה” כולל הן קרנות סגורות והן קרנות פתוחות – אך בפועל מדובר בשני מבנים שונים מהותית.
קרנות סגורות הן מוצרים בלתי נזילים המיועדים להשקעות לטווח ארוך, ואילו קרנות פתוחות הן מוצרים נזילים יחסית.
הבדלים אלו באים לידי ביטוי בתנאים המסחריים של הקרנות וכן במבנה התפעולי שלהן ובזכויות המשקיעים.
הבנה מעמיקה של הבדלים אלה חיונית לכל איש מקצוע או יועץ הפועל בתחום קרנות ההשקעה.
***
צוות הקרנות במשרדנו עומד לרשותכם בנושא זה.