לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, אשר קבעה כי לצורך חישוב היטל ההשבחה יש להעריך רק את שוויין של דירות הדיירים, שכן להבחנתה זכויות הבנייה העודפות שמקבל היזם מהוות את "נקודת האיזון … שבלעדיהן לא ייצא הפרויקט מהכוח אל הפועל".
בית המשפט המחוזי, קיבל את הערעור וקבע כי בעסקאות פינוי בינוי יש לחשב את היטל ההשבחה באופן של הערכת שווי המקרקעין בשוק החופשי לפני אישור התוכנית המשביחה ("המצב הקודם") לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית המשביחה ("המצב החדש"). ההפרש בסכומים בין המצב הקודם למצב החדש, הוא שווי ההשבחה ממנו נקבע סכום ההיטל.