עדכוני לקוחות / רגולציה

תיקון 13 שמעדכן באופן משמעותי את דיני הפרטיות בישראל נכנס לתוקף! אם אתם עדיין לא יודעים מה לעשות כדי לקדם עמידה בדרישות, הכנו מדריך שיעזור לכם לסגור את הפערים המרכזיים (ולא את כולם). במדריך זה, תוכלו למצוא טיפים פשוטים שניתן ליישם בארגון שלכם, ובכמה צעדים פשוטים יסייעו לכם לשפר באופן ניכר את מידת הציות שלכם להוראות חוק הפרטיות הישראלי.

הרחבת מספר השחקנים המספקים שירותים בנקאיים, מלאים או פריקים, לכלל הציבור או לקהלים מסוימים, וזאת תוך איזון בין שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ומניעת ניגודי עניינים לבין הצורך בהגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות מיצוי פוטנציאל הכניסה של בנקים חדשים.

ביולי 2025 נציבות התחרות האירופית הטילה קנס של 489,000 אירו על חברת Alchem International Pvt. Ltd. ועל חברת הבת שלה בהונג קונג, בגין מעורבות בקרטל בתחום החומר הפעיל לייצור תרופה שנועדה לטפל בהתכווצויות. ייחודיוּת הפרשה נעוצה בעובדה שהעבירה התחרותית נעשתה ביחס לחומר הפעיל של התכשיר הרפואי, להבדיל מן התכשיר הרפואי עצמו.

ב-31 ביולי 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי הקובע את שיעור המכסים על היבוא לארצות הברית החל מה-7 באוגוסט.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות צפוי להיכנס לתוקף באמצע חודש אוגוסט 2025. התיקון קובע, בין היתר, את החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בארגון. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה בנוגע ליישום חובה זו. הטיוטה אינה סופית ופתוחה להערות הציבור.

בסוף יוני 2025, פורסמו שתי החלטות תקדימיות על-ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, העוסקות בשאלה: האם ניתן להשתמש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורכי אימון מכונה של מודלי שפה מבוססי בינה מלאכותית (LLMs)?

במסגרת תביעה נגד גוגל המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בה התבקש, בין היתר, צו המורה לענקית החיפוש Google לפעול באופן אקטיבי ולחסום אתרים מפרים זכויות יוצרים המאפשרים צפייה בתוכן פיראטי בחינם, הגישה היועצת המשפטית לממשלה עמדה התומכת במתן הצו.

המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראות לבנקים בנושא הסנקציות. מטרת ההוראות לנסות להניע את הבנקים לגבש מדיניות גמישה יותר בכל הנוגע ליישום סנקציות.

לראשונה, הוטלו סנקציות על חברה זרה בגין אי-עמידה בהתחייבויות לרכש גומלין בישראל. מדובר בחברת DAQO הסינית, אשר נאסר עליה להשתתף במכרזים ממשלתיים בישראל במשך שנתיים. זאת, כאשר תקופת ההדרה המרבית הקבועה בחוק היא חמש שנים.

בתחילת החודש דחה הסנאט האמריקאי כמעט פה אחד (99-1) סעיף מרכזי מתוך הצעת חוק רפובליקנית רחבה למדיניות פנים, אשר ביקש להקפיא למשך עשור את יכולת המדינות לאכוף רגולציה על מערכות בינה מלאכותית. זאת בתקופה שבה עדיין אין מסגרת פדרלית אחידה המסדירה את תחום הבינה המלאכותית.

בתחילת השנה נכנסה לתוקפה, בתהודה רבה, רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, אשר מאפשרת ליבואנים לייבא לישראל מוצרים שונים ומגוונים במסלול תקינה חדש, המבוסס על התאמה לדרישות ותקינות אירופאיות מאומצות.

לפני כשנה, פתח הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה בחקירה כלכלית בחשד לייבוא בהיצף של פרופילים וצינורות אלומיניום מסין. הממונה קבע ערובה זמנית על ייבוא אלומיניום מסין (פרופילים וצינורות), במטרה להגן על התעשייה המקומית.

בישראל קיים פיקוח על השקעות של גורמים זרים – ובמיוחד כאלה המייצגים מדינות זרות – בתשתיות ובשירותים חיוניים. פיקוח זה, שמכונה בשיח הבינלאומי FDI (Foreign Direct Investments), נועד בעיקרו להבטיח את ביטחון המדינה.

במסגרת יישום רגולציית MiCA (Markets in Crypto-Assets), פרסמה לאחרונה רשות ניירות ערך האירופית (ESMA) את הדו”ח הסופי בנוגע להנחיות לזיהוי ומניעת תרמיות שוק בנכסי קריפטו. מטרת ההנחיות היא לספק לכלל רשויות הפיקוח באיחוד האירופי כלים אחידים ומבוססי סיכון, לאכיפת הוראות MiCA נגד ניצול לרעה של מידע או מניפולציות בשוק הקריפטו.

עם התמשכות מבצע “עם כלביא”, משרדי ממשלה ורשויות מוסיפים לפרסם הקלות רגולטוריות בתחומים שונים. אלו ההקלות החדשות

שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף בכל רחבי ישראל, זאת לפי חוק ההתגוננות האזרחית. בהמשך לכך, משרדי ממשלה ורשויות פרסמו הקלות רגולטוריות בתחומים שונים.

פסק דין תקדימי שמעורר שאלות עקרוניות בנוגע לסמכות שיפוט אמריקאית כלפי חברות זרות, ביניהן חברות ישראליות הפועלות בארצות הברית, ולרגולציה על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות.

שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו לבחון אפשרות של ביטול הסכם ההתאגדות בין ישראל לבין האיחוד האירופי בשל טענות כי המלחמה בעזה מעלה ספקות ביחס למחויבותה של ישראל לזכויות אדם.

במהלך מלחמת חרבות ברזל התברר כי עובדים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (UNRWA) פעלו בשירות ארגון חמאס, והשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר.

בפסק דין שניתן באפריל 2025, קבע בית המשפט המחוזי כי שינוי מהותי בפריט מיובא – כגון פירוק חלקיו – אינו מקנה ליבואן זכות לשינוי סיווגו לצורכי מכס.