עדכוני לקוחות / רגולציה

עם התמשכות מבצע “עם כלביא”, משרדי ממשלה ורשויות מוסיפים לפרסם הקלות רגולטוריות בתחומים שונים. אלו ההקלות החדשות

שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף בכל רחבי ישראל, זאת לפי חוק ההתגוננות האזרחית. בהמשך לכך, משרדי ממשלה ורשויות פרסמו הקלות רגולטוריות בתחומים שונים.

פסק דין תקדימי שמעורר שאלות עקרוניות בנוגע לסמכות שיפוט אמריקאית כלפי חברות זרות, ביניהן חברות ישראליות הפועלות בארצות הברית, ולרגולציה על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות.

שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו לבחון אפשרות של ביטול הסכם ההתאגדות בין ישראל לבין האיחוד האירופי בשל טענות כי המלחמה בעזה מעלה ספקות ביחס למחויבותה של ישראל לזכויות אדם.

במהלך מלחמת חרבות ברזל התברר כי עובדים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (UNRWA) פעלו בשירות ארגון חמאס, והשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר.

בפסק דין שניתן באפריל 2025, קבע בית המשפט המחוזי כי שינוי מהותי בפריט מיובא – כגון פירוק חלקיו – אינו מקנה ליבואן זכות לשינוי סיווגו לצורכי מכס.

ב-2.5.2025 נכנסה לתוקף ההוראה שנקבעה בצו הנשיאותי מס’ 14256 מיום 2.4.2025. הצו הנשיאותי מבטל את פטור ה-לייבוא מסין לארצות הברית, הניתן למוצרים ששוויים מתחת ל-$800.

ביום שלישי ה 29.4.2025 חתם נשיא ארצות הברית על צו נשיאותי ועל הכרזה נשיאותית, המקלים על כמה מהמכסים על רכבים שהוטלו בראשית חודש אפריל.

הרשות להגנת הפרטיות (“הרשות”) פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה המבהירה את עמדתה לגבי האופן שבו על עסקים וארגונים ליישם את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 (“החוק”) והתקנות שמכוחו, על מערכות בינה מלאכותית.

בימים אלה, מגבש משרד האוצר יחד עם משרדי ממשלה נוספים תכנית לצמצום הגירעון המסחרי של ארה”ב מול ישראל, על מנת להקטין את שיעור המכס שהטיל ממשל טראמפ על יבוא סחורות מישראל.
לפי הדיווחים, אחת ההצעות הנשקלות כעת היא מתן פטור לחברות אמריקאיות מחובת רכש גומלין בתמורה לזכייתן במכרזים גדולים בישראל.

ב-5 לאפריל 2025 הטילה ארצות הברית “מכס גומלין” על כלל המוצרים המיובאים לארצות הברית (למעט חריגים) בשיעור של 10%. על מוצרים המיובאים ממדינות שלארצות הברית גרעון סחר גדול עימן – לרבות מדינת ישראל – הוטל מכס גומלין מיוחד המחושב לפי גודל גירעון הסחר. מכס הגומלין המיוחד הוקפא ל-90 יום על מנת לאפשר לצדדים להגיע לידי הסכמה בדבר הדרכים לצמצום גירעון הסחר.

שר הכלכלה ניר ברקת החליט לפי הדיווחים בעיתונות, לאמץ את המלצת הוועדה המייעצת לעניין היטלי הסחר ולהטיל “היטל היצף” על יבוא קנאביס מקנדה בשיעור של עד 165% (ההיטל משתנה לפי היצרן). ב 21.4.2025 כתב שר האוצר לשר הכלכלה מכתב ובו הוא מביע את התנגדותו להטלת ההיטל, וההחלטה עוכבה.

על הסחר הבינלאומי בין סין לארצות הברית מוטלים כיום מכסים ניכרים, שלמעשה חוסמים את הסחר הישיר בין שתי המדינות.
אלא שמכסים אלו מעלים את האפשרות כי סחר בין שתי המדינות יתקיים בעקיפין, דרך מעבר של סחורות במדינות שלישיות. כמובן, העברה של מוצרים מוגמרים סיניים לארצות הברית והצגתם, למשל, כמוצרים המיוצרים בדרום-קוריאה היא אסורה ומהווה עבירה. אך ייתכן מצב ביניים שבו מרכיבים מסוימים של המוצר ייוצרו בסין, ואחרים במדינות אחרות, כמו למשל ישראל, הנהנות משיעור מכס נמוך יותר.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חוזר וקורא בימים האחרונים להורדת הריבית בארצות הברית תוך שהוא החריף את הביטויים כלפי יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאואל, ואף איים להדיחו. נראה כי בימים האחרונים החליט הנשיא טראמפ שלא להדיח את פאואל לעת עתה, אך אין כל ביטחון שהוא לא יחליט לנסות ולהדיחו בעתיד.

לאחרונה, פרסמה רשות ניירות ערך דוח ריכוז ממצאים בנושא הצעה של ניירות ערך ללא פרסום תשקיף. הדוח מיועד לגופםי המעוניינים להציע ניירות ערך לציבור ומשקף את עמדת הרשות ביחס לגבולות הגזרה של עמידה בפטורים שונים המאפשרים להציע ניירות ערך ללא פרסום תשקיף.

לאחרונה פרסמה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) טיוטת הנחיות חדשה בנוגע לעיבוד מידע אישי באמצעות טכנולוגיות בלוקצ’יין. מטרת ההנחיות היא להבהיר כיצד ניתן ליישב בין עקרונות ה-GDPR לבין השימוש בטכנולוגיות בלוקצ’יין.

האיחוד האירופי השיק את תקנות MiCA (Markets in Crypto-Assets), שנועדו לייצר מסגרת רגולטורית ברורה ואחידה עבור ספקי שירותי קריפטו ונחשבת למודל עולמי לרגולציה בתחום הקריפטו (CASPs).

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה גם לשוק ההון בישראל: רשות ניירות ערך מאפשרת שימוש בצ’אט-בוטים להנגשת אנליזות פיננסיות, אך קובעת כללים ברורים ומגבלות חשובות שעל גופים פיננסיים לשים לב אליהם.

פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה קובע כי הצבת מצלמות בקרבת עמדת עבודה אינה מהווה בהכרח הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

משרד הבריאות יוצא במתווה חדש לקיצור דרמטי של הליכי רישום התרופות בישראל, אשר מבוסס על אימוץ גישה חדשה של הגברת שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות לבין רשויות רישום מובילות בעולם, תוך הסתמכות על אישורים שניתנו במדינות אחרות לפני שהוגשו לרישום בישראל.