עדכוני לקוחות / רגולציה של בינה מלאכותית

תיקון 13 שמעדכן באופן משמעותי את דיני הפרטיות בישראל נכנס לתוקף! אם אתם עדיין לא יודעים מה לעשות כדי לקדם עמידה בדרישות, הכנו מדריך שיעזור לכם לסגור את הפערים המרכזיים (ולא את כולם). במדריך זה, תוכלו למצוא טיפים פשוטים שניתן ליישם בארגון שלכם, ובכמה צעדים פשוטים יסייעו לכם לשפר באופן ניכר את מידת הציות שלכם להוראות חוק הפרטיות הישראלי.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות צפוי להיכנס לתוקף באמצע חודש אוגוסט 2025. התיקון קובע, בין היתר, את החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בארגון. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה בנוגע ליישום חובה זו. הטיוטה אינה סופית ופתוחה להערות הציבור.

בסוף יוני 2025, פורסמו שתי החלטות תקדימיות על-ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, העוסקות בשאלה: האם ניתן להשתמש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורכי אימון מכונה של מודלי שפה מבוססי בינה מלאכותית (LLMs)?

בתחילת החודש דחה הסנאט האמריקאי כמעט פה אחד (99-1) סעיף מרכזי מתוך הצעת חוק רפובליקנית רחבה למדיניות פנים, אשר ביקש להקפיא למשך עשור את יכולת המדינות לאכוף רגולציה על מערכות בינה מלאכותית. זאת בתקופה שבה עדיין אין מסגרת פדרלית אחידה המסדירה את תחום הבינה המלאכותית.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה המבהירה את עמדתה לגבי האופן שבו על עסקים וארגונים ליישם את הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שמכוחו, על מערכות בינה מלאכותית.

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה גם לשוק ההון בישראל: רשות ניירות ערך מאפשרת שימוש בצ’אט-בוטים להנגשת אנליזות פיננסיות, אך קובעת כללים ברורים ומגבלות חשובות שעל גופים פיננסיים לשים לב אליהם.

לאחרונה הכריע בית המשפט בדלוור שבארצות-הברית, לראשונה, בתביעת של בעל זכויות יוצרים נגד פלטפורמת בינה מלאכותית: בתביעה, שהגישה ענקית המדיה והטכנולוגיה Thomson Reuters נגד פלטפורמת הבינה המלאכותית Ross Intelligence, נקבע שהנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובעת, ומבלי שלנתבעת עומדות איזו מן ההגנות הקבועות בדין, לרבות הגנת השימוש ההוגן.

לפני מספר ימים אימצה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) חוות דעת העוסקת במספר נושאים הקשורים להגנה על מידע אישי בהקשר לשימוש ופיתוח מודלים של בינה מלאכותית (AI). חוות הדעת מתמקדת באופן יישום עקרונות חקיקת הפרטיות האירופאית על בינה מלאכותית, בדגש על התממת נתונים (אנונימיזציה), הבסיס החוקי לעיבוד מידע אישי במהלך פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית, וההשלכות של עיבוד מנוגד לחוק של מידע במערכות בינה מלאכותית.

החודש פורסם להערות הציבור דו”ח ביניים בנושא בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי. הדוח נכתב על ידי משרדי המשפטים והאוצר, רשות התחרות, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים.  הדו”ח כולל המלצות ראשונות מסוגן ביחס לרגולציה על שימוש בטכנולוגיית  AI  במגזר הפיננסי.  הדו”ח פתוח להערות עד ל-15 בדצמבר.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה הנחיה מחייבת, בנוגע לתפקיד הדירקטוריון במילוי החובות המוגדרות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). ההנחיה, שנכנסה לתוקף זה עתה לאחר שהתקבלו הערות הציבור, מרחיבה ומחדדת את האחריות המוטלת על הדירקטוריון בנושאי הגנת הפרטיות ואבטחת מידע.

בית המשפט בארצות-הברית דן בתביעות של אמנים נגד פלטפורמות בינה מלאכותית על הפרת זכויות יוצרים. ההחלטה עשויה להוביל להסדרה חדשה ולהתחקות אחר השפעת השימוש ביצירות מוגנות על האימון של הפלטפורמות.

חוק הבינה המלאכותית חל, בדומה לחקיקה כלל-אירופאית אחרת, גם על חברות שאינן מאוגדות באיחוד האירופאי אלא רק מציעות בו שירותים, ולפיכך, הוא עשוי לחול גם על חברות ישראליות המציעות שירותים באירופה.

נושא זכויות היוצרים וההגנה עליהן מצוי בליבת השימוש של חברות העושות שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. על-כן, חשוב לוודא, שככל שקיימים הסכמים בין שחקנים שונים במשק ובין ספקי טכנולוגיית בינה מלאכותית, אלה יכללו הוראות המגינות על אותם .שחקנים מפני טענות משפטיות ביחס לזכויות היוצרים

המגמות שנראו ב-2023 וודאי ימשיכו ויעמיקו ב-2024, עם רגולציה הולכת ומתפתחת על כלי AI, סוגיות חדשניות של פרטיות ואבטחת מידע וניסיון של רשויות בארץ ובעולם להדביק את הקצב בו הטכנולוגיה משתנה ומשנה את פני העולם העסקי.

בעוד שכלי AI יכולים לתרום תרומה משמעותית לעסקים, גם אם אינם טכנולוגיים, חשוב להכיר היטב את החשיפות שכלים אלה עשויים לייצר, כדי לבצע בחינה והטמעה באופן חוקי ושקוף.

המתח בין שמירה על זכויות יוצרים של יוצרי תוכן לבין פיתוח של פלטפורמות AI מגיע שוב לפתחם של בתי המשפט. האם רגולציה מתאימה תוכל ליישב בין הצרכים השונים?

המסמך שפרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם משרד המשפטים מפרט את עקרונות הפיתוח והפיקוח על טכנולוגיות בינה מלאכותית ועל השימוש שעושים בהם גופים בארץ.

אדם שנכנס לגבולות הארץ וסמים בכליו, ביקש לחשוף את השימוש של משטרת ישראל בכלי AI שהביאו להכללתו ברשימה של חשודים כבלדרי סמים. הביקורת שמתח בית המשפט על המשטרה מבהירה – גם אם מערכת ה-AI מובילה לזיהוי נכון או להחלטות מדוייקות – המנגנון שלה צריך להיות ברור, בר הסברה ונגיש לביקורת. 

ארה”ב מבקשת לקבוע כללים לפיתוח ושימוש בטוח של בינה מלאכותית כדי להסדיר את פעילות הממשל ולבסס את ההובלה שלה בתחום ה-AI והרגולציה שלו.

למי שייכות זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית? ליוצר, לטכנולוגיה או לאף אחד? הפסיקה האחרונה בארה”ב קושרת בין הזכות להגנה בהקשר זה לבין מידת המעורבות ביצירה.