עדכוני לקוחות / משפט בינלאומי

פסק דין תקדימי שמעורר שאלות עקרוניות בנוגע לסמכות שיפוט אמריקאית כלפי חברות זרות, ביניהן חברות ישראליות הפועלות בארצות הברית, ולרגולציה על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות.

שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו לבחון אפשרות של ביטול הסכם ההתאגדות בין ישראל לבין האיחוד האירופי בשל טענות כי המלחמה בעזה מעלה ספקות ביחס למחויבותה של ישראל לזכויות אדם.

במהלך מלחמת חרבות ברזל התברר כי עובדים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (UNRWA) פעלו בשירות ארגון חמאס, והשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר.

בפסק דין שניתן באפריל 2025, קבע בית המשפט המחוזי כי שינוי מהותי בפריט מיובא – כגון פירוק חלקיו – אינו מקנה ליבואן זכות לשינוי סיווגו לצורכי מכס.

ב-2.5.2025 נכנסה לתוקף ההוראה שנקבעה בצו הנשיאותי מס’ 14256 מיום 2.4.2025. הצו הנשיאותי מבטל את פטור ה-לייבוא מסין לארצות הברית, הניתן למוצרים ששוויים מתחת ל-$800.

ביום שלישי ה 29.4.2025 חתם נשיא ארצות הברית על צו נשיאותי ועל הכרזה נשיאותית, המקלים על כמה מהמכסים על רכבים שהוטלו בראשית חודש אפריל.

ב-5 לאפריל 2025 הטילה ארצות הברית “מכס גומלין” על כלל המוצרים המיובאים לארצות הברית (למעט חריגים) בשיעור של 10%. על מוצרים המיובאים ממדינות שלארצות הברית גרעון סחר גדול עימן – לרבות מדינת ישראל – הוטל מכס גומלין מיוחד המחושב לפי גודל גירעון הסחר. מכס הגומלין המיוחד הוקפא ל-90 יום על מנת לאפשר לצדדים להגיע לידי הסכמה בדבר הדרכים לצמצום גירעון הסחר.

שר הכלכלה ניר ברקת החליט לפי הדיווחים בעיתונות, לאמץ את המלצת הוועדה המייעצת לעניין היטלי הסחר ולהטיל “היטל היצף” על יבוא קנאביס מקנדה בשיעור של עד 165% (ההיטל משתנה לפי היצרן). ב 21.4.2025 כתב שר האוצר לשר הכלכלה מכתב ובו הוא מביע את התנגדותו להטלת ההיטל, וההחלטה עוכבה.

על הסחר הבינלאומי בין סין לארצות הברית מוטלים כיום מכסים ניכרים, שלמעשה חוסמים את הסחר הישיר בין שתי המדינות.
אלא שמכסים אלו מעלים את האפשרות כי סחר בין שתי המדינות יתקיים בעקיפין, דרך מעבר של סחורות במדינות שלישיות. כמובן, העברה של מוצרים מוגמרים סיניים לארצות הברית והצגתם, למשל, כמוצרים המיוצרים בדרום-קוריאה היא אסורה ומהווה עבירה. אך ייתכן מצב ביניים שבו מרכיבים מסוימים של המוצר ייוצרו בסין, ואחרים במדינות אחרות, כמו למשל ישראל, הנהנות משיעור מכס נמוך יותר.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חוזר וקורא בימים האחרונים להורדת הריבית בארצות הברית תוך שהוא החריף את הביטויים כלפי יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאואל, ואף איים להדיחו. נראה כי בימים האחרונים החליט הנשיא טראמפ שלא להדיח את פאואל לעת עתה, אך אין כל ביטחון שהוא לא יחליט לנסות ולהדיחו בעתיד.

אתמול חתם נשיא ארצות הברית על צו נשיאותי המודיע על הטלת מכסים מקיפה על מוצרים המיובאים לארצות הברית. הכנו ניתוח של השלכות הצו על יצרנים ישראלים בתחומים שונים של המשק.

בעקבות הודעת ארגון ה-FATF, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה הודעה הכוללת את רשימות המדינות והטריטוריות המצויות בסיכון גבוה להלבנת הון, מימון טרור ומימון פרוליפרציה.

סנקציות כלכליות מוטלות על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות מזה זמן רב. הסנקציות שמוטלות בימים אלה כנגד מתנחלים החשודים או שהורשעו באלימות עשויות להיות רק סנונית ראשונה במשטר סנקציות רחב, ויש להבין את השלכותיהן.

לישראל אין כיום מסגרת רגולטורית כללית מחייבת לאישור עסקאות הנוגעות לביטחון לאומי. כתוצאה מכך, גופים זרים יכולים לקנות ולמכור נכסים וניירות ערך בישראל ללא הגבלה – בדרך כלל. הוועדה המפקחת, שקמה ב-2019, מסדירה רק חלק מהסוגיות המתעוררות, ויש לשקול את סמכויותיה לפני כניסה לעסקת השקעה עם גורמים זרים.

פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם “חוקי כבידה” כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.

התקנה המוצעת מעניקה לנציבות האירופית סמכות להתערב בכל מקרה שבו תמיכה ממשלתית מעוותת את התחרות בשוק. כלומר, התערבות במקרים שבהם התמיכה הממשלתית מאפשרת לחברה לשפר את מצבה התחרותי, וכתוצאה מכך להשפיע בצורה שלילית על מצבן התחרותי של חברות אחרות בשוק.

להשקעות זרות יש יתרונות משמעותיים מבחינת המשק הישראלי, אך להשקעות אלו נלווים גם חששות. בתחומים רבים של פעילות המשק בישראל יש היבטים של ביטחון לאומי וסודיות. חששות כאלו הושמעו במיוחד ביחס להשקעות של חברות ממדינות שבהן לממשלה מעורבות רבה בפעילות במשק, דוגמת סין.

צו נשיאותי חדש של הנשיא ביידן מחמיר את המגבלות על עשיית עסקים עם רוסיה ובכלל זה ייצוא והשקעות.

חברות ישראליות הנמצאות באזור הסיכון חייבות לוודא האם הן כפופות לסנקציות ולאמץ תכנית ציות משמעותית בהקשר זה. התמונה תשתנה עוד אם וכאשר ישראל תאמץ לפחות חלק מהסנקציות.

חברות ישראליות העושות עסקים עם אוקראינה או רוסיה צריכות לבצע הליך מסודר של הערכת סיכונים, שיכלול בירור מקיף של השפעת הסנקציות על מהלך עסקיהן.