עדכוני לקוחות / משפט סביבתי

בעת האחרונה מתגברת מגמת הליכי האכיפה ואף מכתבי התראה ו/או בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנים ויבואנים המחוייבים לעמוד ביעדי מחזור קבועים מכוח חוק האריזות. מגמה זו צפויה להתגבר, בין היתר, כיוון שהגשת בקשות אלה אינן כרוכות בתשלום אגרה.

פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

ניהול מעקב אחרי פליטות גזי חממה חשוב לא רק לשמירה על איכות הסביבה, אלא שיש לו יתרונות מסחריים אחרים, כמו מעקב על הוצאות הכרוכות באנרגיה ובשרשרת האספקה, והשתלבות בשווקי המסחר הפחמן. 

על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.

בית המשפט קבע לאחרונה כי הפרט זכאי להגיש תובענה ייצוגית בגין נזק הנגרם לו ממפגעים סביבתיים ובפרט מזיהום אוויר, שכן תובענות ייצוגיות סביבתיות מהוות אמצעי אפקטיבי במלחמה בעבירות הנוגעות לאיכות הסביבה (וזאת יחד עם אמצעים מנהליים ואכיפה אזרחית).

משרדי הממשלה יחוייבו לגבש תכנית אקלימית. לטובת גיבוש תכנית הפעולה, יעמיד המשרד להגנת הסביבה יועץ מקצועי שיסייע למשרדי הממשלה במיפוי הצרכים ובכתיבת התכנית.

אילון מאסק הכריז על הקמת מפעל לייצור טסלה בגרמניה כבר ב-2019. הרישיון לפעול התקבל רק כעת. לרגולטור בגרמניה, לארגוני איכות הסביבה ולפוטין יש יד בדבר.

מלון בוטיק ביפו הורשע בהזרמת שפכים לים ללא היתר. בית המשפט הכריע ופסק קנס לחברה ולשניים מעובדיה.

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות חבר הכנסת אלכס קושניר (ישראל ביתנו), אישרה לאחרונה מנגנון בטוחות לצרכי שיקום נזקי הפסולת התעשייתית של רותם אמפרט (מקבוצת כימיקלים לישראל), כחלק מהדיון בעניין המשך הזיכיון לכריית פוספטים שמוענק כיום לחברה.

משרד להגנת הסביבה פירסם השבוע כי הוא מטיל עיצום כספי בגובה 3 מיליון ש"ח על חברת שופרסל בגין הפרה של הוראות חוק אוויר נקי (בדגש על מניעה וצמצום של זיהום אוויר מצי כלי הרכב של החברה).

לפני כשבע שנים התרחש אחד האסונות הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל. במהלך עבודות הסטת צינורות נפט, התפוצץ אחד מצינורות הנפט הישנים של החברה הממשלתית קו צינורות אילת-אשקלון (קצא"א) באזור שמורת עברונה. כתוצאה מהפיצוץ, כחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו מהצינור וזרמו לשטחה של שמורת ערבת עברונה הסמוכה לצינור.

על פי תזכיר חוק האקלים שהתפרסם לאחרונה תתבצע מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה, וכן תקודם היערכות מדינית להשפעות משבר האקלים ונזקיו.

בסקירה השנתית של בנק ישראל אשר פורסמה בסוף חודש מאי עדכן הפיקוח על הבנקים כי הוא מקדם גיבוש רגולציה עדכנית ומקיפה בנושא של ניהול סיכוני סביבה. זהו צעד שננקט על רקע החשיבות הרבה שהפיקוח על הבנקים מייחס לנושא איכות הסביבה.

לאור ההתעניינות הגוברת של משקיעים בשוקי הון בעולם בתחום ההשקעות האחראיות, פרסמה בשבועות האחרונים הרשות לניירות ערך מתווה מוצע לגילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG.

מטרת המתווה, בין היתר, להוות בסיס להטמעת תחום האחריות התאגידית בקרב התאגידים המדווחים בישראל. אימוץ הכללים המוצעים במתווה ופרסום דוח אחריות תאגידית שנתי עשויים לסייע למשקיעים המתעניינים בהיבטי ESG בתאגידים המדווחים.

המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי של 634 אלף ₪ על חברת גדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן. העיצום ניתן לחברה במסגרת חוק אויר נקי, ועל כך שלא העמידה בזמן שנקבע לכך מתקן לטיפול בפליטות. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ציין כי בשל חומרת ההפרה, בנוסף לצעדי האכיפה המנהליים, הוטל גם עיצום כספי.

ב-18.3.2020 פרסם המשרד להגנת הסביבה קובץ הנחיות להיערכות והתאמות לעסקים ומפעלים המחזיקים היתרים ורישיונות של המשרד להגנת הסביבה בנושאהיתר רעלים, היתר פליטה ותנאים סביבתיים ברישיון עסק.

לאחרונה נכנסו לתוקף כללים חדשים המהווים תיקון ועדכון לכללים העיקריים העוסקים בשפכי תעשייה שמקורם במפעלים והמוזרמים למערכת הביוב.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב.

התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה.

מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים. 

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.

בהקשר זה, לפני כחודש – עוד לפני החלטת הממונה – הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.

הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.

הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.

לאחרונה נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות וכן תקנות שהותקנו מכוחו. החוק והתקנות קובעים הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, ועל מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד וסוללות כאמור ושל פסולת הנוצרת מהם.