עדכוני לקוחות \  פרטיות ואבטחת מידע

הרשות להגנת הפרטיות (“הרשות”) פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה המבהירה את עמדתה לגבי האופן שבו על עסקים וארגונים ליישם את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 (“החוק”) והתקנות שמכוחו, על מערכות בינה מלאכותית.

לאחרונה פרסמה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) טיוטת הנחיות חדשה בנוגע לעיבוד מידע אישי באמצעות טכנולוגיות בלוקצ’יין. מטרת ההנחיות היא להבהיר כיצד ניתן ליישב בין עקרונות ה-GDPR לבין השימוש בטכנולוגיות בלוקצ’יין.

החל מ-1 בינואר 2025, תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ”ג-2023 יחולו גם על מידע שנשמר או מעובד בישראל או במדינות אחרות, כמו ארצות הברית ואנגליה, אם במאגרי המידע הללו יש גם מידע שהועבר מאירופה. משמעות החידוש היא שברגע שמאגר מידע בישראל או במדינה אחרת כולל גם מידע אישי שהועבר מאירופה, כל המידע במאגר, כולל המידע המקומי או המידע שמקורו במדינות אחרות, יהיה חייב לעמוד בדרישות התקנות – ולא רק המידע שהגיע מאירופה.

ההסדר החדש להעברת מידע של אזרחי האיחוד לארצות הברית מציע לחברות – אירופאיות וזרות – מנגנון פשוט יותר להכרה בנהלי הפרטיות שלהם כתואמים ל-GDPR.

על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.

התקנות מעניקות מספר זכויות עודפות לנשואי המידע הרלוונטיים, כאשר במאגר המידע יש מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי לישראל, ובין היתר את זכות מחיקת מידע וזכות עיון רחבה יותר של נושא המידע.

חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.

לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך להתייעצות עם הציבור בנושא “הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעות מכשירים דיגיטליים ותוכנות לא ייעודיות”. במסמך הרשות מציינת כי האחריות לשמירת המידע הרפואי חלה על המוסד הרפואי כבעל המאגר.

ההכרזה בדבר עצמאות הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים ניתנה לצורך המשך הכרת האיחוד האירופי במדינת בישראל כמדינה שחוקי הגנת המידע שלה הולמים את הסטנדרט האירופי.