בית · עדכוני לקוחות · הייטק
תקנות חדשות נוסחו על רקע מצב המלחמה בו נמצאת מדינת ישראל, ועל רקע עליה בהיקף ובאיכות מתקפות הסייבר כנגד גופים אזרחיים.
אדם שנכנס לגבולות הארץ וסמים בכליו, ביקש לחשוף את השימוש של משטרת ישראל בכלי AI שהביאו להכללתו ברשימה של חשודים כבלדרי סמים. הביקורת שמתח בית המשפט על המשטרה מבהירה – גם אם מערכת ה-AI מובילה לזיהוי נכון או להחלטות מדוייקות – המנגנון שלה צריך להיות ברור, בר הסברה ונגיש לביקורת.
ארה”ב מבקשת לקבוע כללים לפיתוח ושימוש בטוח של בינה מלאכותית כדי להסדיר את פעילות הממשל ולבסס את ההובלה שלה בתחום ה-AI והרגולציה שלו.
החוק החדש הוא חלק מגל חקיקה אירופאי המבקש להגן על ילדים מפני תכנים שאינם תואמי גיל, ניצול וסכנות אחרות הנובעות מהעולם המקוון.
מצב החירום במשק וגיוס המילואים הנרחב צפוי לפגוע בתעשיית ההיי-טק הישראלית. רשות החדשנות מקימה ערוץ מענקים מהיר ומתקנת שורה של הקלות כדי להקל על סטארטאפים קיימים את פעילותם העסקית.
מצב החירום שבו נתונה מדינת ישראל בימים האחרונים מחייב את כולנו להתמודדות ייחודית ומורכבת. כחלק מהתמודדות זו, חברות וארגונים רבים במשק העבירו את עובדיהן לעבודה מהבית, המחייבת חידוד נהלים הקשורים בשמירה על פרטות והגנה על מידע עסקי.
הסכם מייסדים אמור לפתור בעיות העלולות לעלות במקרה של פירוקו של מיזם משותף. אולם, היעדרו של הסכם כזה לא מאפשר למייסדים לחמוק מחובות ברורות הנגזרות מחוק החברות.
למי שייכות זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית? ליוצר, לטכנולוגיה או לאף אחד? הפסיקה האחרונה בארה”ב קושרת בין הזכות להגנה בהקשר זה לבין מידת המעורבות ביצירה.
חוק אנג’לים חדש שאושר לאחרונה מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הזנק בפרט ובענף ההיי-טק הישראלי בכלל. זאת, במטרה לעודד את צמיחתן של חברות היי טק שמרכז פעילותן או הקניין הרוחני שלהם נמצא בישראל.
על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.
הנחיית רשות המסים מחודש מאי האחרון קובעת כי בתנאים מסוימים, השקעה במסגרת עסקת SAFE תיחשב כמקדמה על חשבון מניות, ומשכך, לא יחול אירוע מס ולא תחול חובת ניכוי מס במקור במועד המימוש של ההשקעה.
מעסיקים המבקשים לעקוב אחר עובדיהם באמצעים טכנולוגיים חייבים להקפיד על ניסוח מדיניות ברורה, יידוע, ושימוש סביר ומידתי באמצעים אלה, כדי להגן על פרטיות עובדיהם ולהמנע מחשיפות.
הוראות חדשות קובעות את המסגרת הרגולטורית למתן שירותי תשלום, מבקשות לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק ותוך מתן הגנה נרחבת לצרכנים. החוק יחול על חברות המעניקות שירותי תשלום, נותני שרותי אשראי, חברות סליקה, ועוד.
חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.
ההתייחסות המעמיקה לתחום הנכסים הדיגיטליים בתכנית הכלכלית 2023-2024 כוללת פרק לקידום הרגולציה בנכסים דיגטליים, התייחסות למטבעות יציבים, לסוגיות מיסוי, למערכת הבנקאית, להתאגדויות DAO ועוד.
ככל שהבינה המלאכותית חודרת ליותר תחומים בחיים הפרטיים והציבוריים, כך גובר הצורך להסדיר את השימושים של הטכנולוגיה. ברחבי העולם כבר קיימות רגולציות שונות בתחום, ואלה הולכות ומתקדמות בקצב מהיר.
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לשורת תיקוני חקיקה הקשורים לתחום של נכסים דיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהשלכותיה חורגות מתחום הנכסים הדיגיטליים ושאינה נושאת בשורה של ממש למיזמי הקריפטו הישראליים.
חברות סייבר ישראליות הפועלות באירופה חשופות לרגולציות ה-GDPR למרות שהן רשומות בישראל, ואפילו אם המידע שהן אוספות לא מעובד או מאוחסן באירופה.
מכירת קניין רוחני המתבצעת בין צדדים קשורים מצריכה תכנון והיערכות מקדימה, על-מנת להימנע מתקלות מס ולהבטיח את רווחיות וכדאיות העסקה נוכח פסיקות קודמות.
ההמלצות נוגעות לתשלום הכופר עצמו, להיבטים הפליליים של התשלום ולנושא פרסום האירועים בתקשורת.