עדכוני לקוחות / רגולציה של בינה מלאכותית

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה גם לשוק ההון בישראל: רשות ניירות ערך מאפשרת שימוש בצ’אט-בוטים להנגשת אנליזות פיננסיות, אך קובעת כללים ברורים ומגבלות חשובות שעל גופים פיננסיים לשים לב אליהם.

לאחרונה הכריע בית המשפט במדינת דלוור (Delaware) שבארצות-הברית, לראשונה, בתביעת של בעל זכויות יוצרים נגד פלטפורמת בינה מלאכותית: בתביעה, שהגישה ענקית המדיה והטכנולוגיה Thomson Reuters נגד פלטפורמת הבינה המלאכותית Ross Intelligence, נקבע שהנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובעת, ומבלי שלנתבעת עומדות איזו מן ההגנות הקבועות בדין, לרבות הגנת השימוש ההוגן.

לפני מספר ימים אימצה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) חוות דעת העוסקת במספר נושאים הקשורים להגנה על מידע אישי בהקשר לשימוש ופיתוח מודלים של בינה מלאכותית (AI). חוות הדעת מתמקדת באופן יישום עקרונות חקיקת הפרטיות האירופאית על בינה מלאכותית, בדגש על התממת נתונים (אנונימיזציה), הבסיס החוקי לעיבוד מידע אישי במהלך פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית, וההשלכות של עיבוד מנוגד לחוק של מידע במערכות בינה מלאכותית.

החודש פורסם להערות הציבור דו”ח ביניים בנושא בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי. הדוח נכתב על ידי משרדי המשפטים והאוצר, רשות התחרות, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים.  הדו”ח כולל המלצות ראשונות מסוגן ביחס לרגולציה על שימוש בטכנולוגיית  AI  במגזר הפיננסי.  הדו”ח פתוח להערות עד ל-15 בדצמבר.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה הנחיה מחייבת, בנוגע לתפקיד הדירקטוריון במילוי החובות המוגדרות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). ההנחיה, שנכנסה לתוקף זה עתה לאחר שהתקבלו הערות הציבור, מרחיבה ומחדדת את האחריות המוטלת על הדירקטוריון בנושאי הגנת הפרטיות ואבטחת מידע.

בית המשפט בארצות-הברית דן בתביעות של אמנים נגד פלטפורמות בינה מלאכותית על הפרת זכויות יוצרים. ההחלטה עשויה להוביל להסדרה חדשה ולהתחקות אחר השפעת השימוש ביצירות מוגנות על האימון של הפלטפורמות.

חוק הבינה המלאכותית חל, בדומה לחקיקה כלל-אירופאית אחרת, גם על חברות שאינן מאוגדות באיחוד האירופאי אלא רק מציעות בו שירותים, ולפיכך, הוא עשוי לחול גם על חברות ישראליות המציעות שירותים באירופה.

נושא זכויות היוצרים וההגנה עליהן מצוי בליבת השימוש של חברות העושות שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. על-כן, חשוב לוודא, שככל שקיימים הסכמים בין שחקנים שונים במשק ובין ספקי טכנולוגיית בינה מלאכותית, אלה יכללו הוראות המגינות על אותם .שחקנים מפני טענות משפטיות ביחס לזכויות היוצרים

המגמות שנראו ב-2023 וודאי ימשיכו ויעמיקו ב-2024, עם רגולציה הולכת ומתפתחת על כלי AI, סוגיות חדשניות של פרטיות ואבטחת מידע וניסיון של רשויות בארץ ובעולם להדביק את הקצב בו הטכנולוגיה משתנה ומשנה את פני העולם העסקי.

בעוד שכלי AI יכולים לתרום תרומה משמעותית לעסקים, גם אם אינם טכנולוגיים, חשוב להכיר היטב את החשיפות שכלים אלה עשויים לייצר, כדי לבצע בחינה והטמעה באופן חוקי ושקוף.

המתח בין שמירה על זכויות יוצרים של יוצרי תוכן לבין פיתוח של פלטפורמות AI מגיע שוב לפתחם של בתי המשפט. האם רגולציה מתאימה תוכל ליישב בין הצרכים השונים?

המסמך שפרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם משרד המשפטים מפרט את עקרונות הפיתוח והפיקוח על טכנולוגיות בינה מלאכותית ועל השימוש שעושים בהם גופים בארץ.

אדם שנכנס לגבולות הארץ וסמים בכליו, ביקש לחשוף את השימוש של משטרת ישראל בכלי AI שהביאו להכללתו ברשימה של חשודים כבלדרי סמים. הביקורת שמתח בית המשפט על המשטרה מבהירה – גם אם מערכת ה-AI מובילה לזיהוי נכון או להחלטות מדוייקות – המנגנון שלה צריך להיות ברור, בר הסברה ונגיש לביקורת. 

ארה”ב מבקשת לקבוע כללים לפיתוח ושימוש בטוח של בינה מלאכותית כדי להסדיר את פעילות הממשל ולבסס את ההובלה שלה בתחום ה-AI והרגולציה שלו.

למי שייכות זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית? ליוצר, לטכנולוגיה או לאף אחד? הפסיקה האחרונה בארה”ב קושרת בין הזכות להגנה בהקשר זה לבין מידת המעורבות ביצירה.

על מי האחריות לשמור על פרטיות מידע שטכנולוגיות אלה אוספות? תביעה ייצוגית חדשה בקליפורניה מתווספת לשורה של תביעות שעשויות להבהיר שאלות אלה.

מעסיקים המבקשים לעקוב אחר עובדיהם באמצעים טכנולוגיים חייבים להקפיד על ניסוח מדיניות ברורה, יידוע, ושימוש סביר ומידתי באמצעים אלה, כדי להגן על פרטיות עובדיהם ולהמנע מחשיפות. 

חודשים ספורים אחרי שתוכנת ChatGPT הפכה לבת בית אצל מיליוני משתמשים, מתחילות לצוץ תביעות הקשורות בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים בה. המסקנות מתביעות אלה רלוונטיות לכל החברות העוסקות בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות AI.

ככל שהבינה המלאכותית חודרת ליותר תחומים בחיים הפרטיים והציבוריים, כך גובר הצורך להסדיר את השימושים של הטכנולוגיה. ברחבי העולם כבר קיימות רגולציות שונות בתחום, ואלה הולכות ומתקדמות בקצב מהיר.

בין היתר, הרשות מדגישה כי כאשר איסוף מידע אישי מתבצע על ידי מערכות לקבלת החלטות מבוססות אלגוריתמים ובינה מלאכותית, דוגמת בוטים בצ’טים, לא יכולה להיות הסכמה מדעת למסירת המידע ולכן איסוף מידע אישי באופן זה עלול להוות פגיעה בפרטיות.