© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

נוהל חדש לגילוי מרצון בתוקף עד ל- 31/8/2026

ביום 25/8/2025 פרסמה רשות המיסים “נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה” במטרה לעודד נישומים תושבי ישראל ותושבי חוץ שביצעו עבירות על חוקי המס בישראל, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.

 

זו הזדמנות מוגבלת בזמן להסדיר בישראל נכסים והכנסות שלא דווחו לרשות המיסים אשר נכונה להעניק חסינות מהליכים פליליים נגד נישומים אשר יבצעו גילוי מרצון, והכל בכפוף לתנאים המפורטים בנוהל ביחס לעבירות המס לגביהן בוצע הליך הגילוי.

 

הנוהל קובע שני מסלולים עיקריים לטיפול – מסלול ירוק ומסלול שומתי רגיל. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לנוהלים הקודמים שפורסמו, לא ניתנת אפשרות להגשת פנייה אנונימית.

מדובר בחלון הזדמנויות צר וזמני להסדיר את הדיווחים מול הרשות לכל מי אשר נדרש לכך.

 

עיקרי הנוהל גילוי מרצון:

 

בין היתר, אלה התנאים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לגילוי מרצון:

  1. הגילוי חייב להיות מלאה, כנה ובתום לב;
  2. המבקש לא הורשע בעבר בעבירות מס, לא שילם כופר בשל עבירה לפי דיני המס ולא הגיש בעבר בקשה לגילוי מרצון שאושרה;
  3. עד למועד הפניה לגילוי מרצון, לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין מגיש הבקשה על ידי רשות המיסים, או על ידי רשות אכיפה אחרת הנוגעת במישרין או בעקיפין לעבירות מס. “חקירה ובדיקה”- לרבות לגבי בת/בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותפים;
  4. במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המיסים מידע מקדים הקשור לבקשה לגילוי מרצון.

 

שני המסלולים לטיפול בבקשות גילוי מרצון:

  1. מסלול רגיל – הסכם שומה מול משרד השומה הרלוונטי; או
  2. מסלול “ירוק” – הגשת דוחות מתקנים/ הגשת דוחות לראשונה במקרה בו למבקש לא קיים תיק במס הכנסה. המסלול הירוק נועד לזרז את הטיפול בבקשות שהיקף ההון הגלום בהן נמוך יחסית ולתת ודאות למבקש בתוך זמן קצר.

 

בקשות למסלול הירוק:

  1. מקור כלל הנכסים וההכנסות בגילוי הוא בנכסים פיננסים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל שהיתרה שלהם נמוכה מ – 4,000,000 ₪ וכן לא היו הפקדת/ העברות כספים חדשים לחשבון הפיננסי בתקופת הגילוי.
  2. מקור ההכנסות שבגילוי הוא בהכנסות שכ”ד למגורים בישראל ו/או בחו”ל בסכום שאינו עולה על 250,000 ₪ לשנה.
  3. מקור ההכנסות שבגילוי הוא בנכסים דיגיטליים בסכום שאינו עולה על סך של 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי, וכן שווים ההוגן של כלל הנכסים הדיגיטליים אינו עולה על סך של 1,500,000 .
  4. שילוב של הנכסים וההכנסות בסעיפים לעיל.

 

חסינות מהליך פלילי:

במידה ובקשה לגילוי מרצון לא תאושר על-ידי רשות המיסים, לא תוכל הרשות לעשות שימוש במידע שמופיע בבקשה לצורך הליך פלילי ו/או אזרחי, אלא אם המידע הקשור בבקשה לגילוי מרצון הגיע לידיה בדרך אחרת או במידה ויתגלה שהגילוי מרצון לא היה כן ומלא או במידה ולא שולם המס שנקבע במסגרת הליך הגילוי. במקרים אלו רשות המיסים תהיה רשאית להשתמש בנתונים שמסר המבקש בבקשה כראיה בכל הליך פלילי ו/או אזרחי.

 

לסיכום

זוהי הזדמנות מוגבלת בזמן ועל כן מומלץ לשקול הסדרה במסגרת נוהל גילוי מרצון החדש, וזאת בטרם יפוג תוקפו.

לאור מורכבות ההליך, ביטול האפשרות לפניה אנונימית והחשיפה האפשרית להליך פלילי גם כאשר מוגשת בקשה לגילוי מרצון, נדרש ליווי וייעוץ מקצועי בטרם הגשת בקשה. למחלקת המיסוי במשרדנו ניסיון רב בליווי לקוחות בהליכי הסדרה שונים מול רשות המיסים, וכן בהליכי גילוי מרצון.

 

 

***

עו”ד חנא דאהר הינו שותף ועו”ד אלון דוידוביץ’ הינו עורך דין במחלקת המיסוי במשרד.

 

מחלקת המיסוי של המשרד נמנית עם המובילות בישראל, ומדורגת באופן עקבי במדריכי דירוג מקומיים ובינלאומיים. הצוות מלווה לקוחות ישראליים ובינלאומיים במגוון תחומים: מיסוי בינלאומי, מיסוי יחידים ונדל”ן, תגמול עובדים, מיסוי קריפטו, תמריצים ומענקים. 

תגיות: גילוי מרצון | רשות המיסים