הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום: החוק החדש

חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום נחקק כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2023-2024.  מטרת החוק לאסדר את העיסוק בשירותי תשלום ולקבוע דרישות אחידות לגופים העוסקים במתן שירותי תשלום, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום שירותי התשלום, תוך הענקת הגנה צרכנית רחבה, עידוד התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל. בכך, הוא ישלים את משטר הרישוי לסוגי השירותים פיננסים השונים – אשראי, שירות בנכס פיננסי וכעת גם סקטור התשלומים.

ההוראות החדשות יחייבו גופים העוסקים בשירותים פיננסיים שונים לבחון את הצורך בקבלת רישיון שירותי תשלום במקביל לרישיונות הקיימים, שכן קיומו של רישיון פיננסי אינו מהווה פטור אוטומטי מרישיון שירותי תשלום.

משטר רישוי חדש

רישיון שירותי תשלום

החוק קובע חובת קבלת הרישיון למתן שירותי תשלום, אשר יינתן על ידי רשות ניירות ערך, ומסדיר היבטים שונים של הרישיון. הליך הרישוי יגובש על-ידי הרשות ויכלול דרישות הנוגעות ליציבות, אבטחת מידע, המשכיות עסקית, ומניעת הלבנת הון.  

החוק יחול על ספקי שירותים וביניהם:

1. סליקה של פעולת תשלום.
2. הנפקה של אמצעי תשלום.
3. ניהול חשבון תשלום המאפשר העברת תשלומים מחשבון לחשבון.
4. שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם.

המסגרת המשלימה של החוק הוא חוק שירותי התשלום אשר נכנס לתוקף ביום 14.10.2020 ומסדיר את ההיבטים הצרכניים של שירותים אלה.

החוק מחריג שירות תשלום מסוג הנפקה או סליקה שמטרתו הבלעדית הנה ביצוע הפקדת מזומן או משיכת מזומן מחשבון תשלום.

פטור מרישיון

החוק פוטר מספר גופים מרישיון, ככל שהם מפוקחים בהיבטים הנוגעים לשירותי התשלום עצמם: תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי (חברות הסליקה המפוקחות על-ידי בנק ישראל) ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי. מנגד, נותני שירות בנכס פיננסי ונותני אשראי, ככל שהשירות שלהם כולל רכיב של שירות תשלום, יידרשו לרישוי כפול – הן מרשות שוק ההון הן מרשות ניירות ערך.

שירות ייזום

החוק מקים חובת רישיון לשירות חדש – שירות ייזום. הליך הרישוי יגובש על-ידי הרשות ויכלול דרישות הנוגעות ליציבות, אבטחת מידע, המשכיות עסקית, ומניעת הלבנת הון. "ייזום בסיסי" הינו שירות של כתיבת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב לבקשת לקוח לשם ביצועה על ידי מנהל חשבון, כאשר הלקוח מבצע זיהוי מול מנהל החשבון. "ייזום מתקדם" הינו שירות בו נוצרת הרשאת גישה של נותן שירות הייזום לחשבון המשלם כך שהמשלם מזדהה מראש מול יוזם התשלום ונותן לו אישור להעברת הוראות למנהל החשבון מכאן והלאה. החוק כולל הוראות שונות ביחס לשירות זה, ביניהן חובת מתן גישה למנהל חשבון; איסור התנאת מתן הגישה ועוד. שירותי ייזום אלה יוגדרו כשירותי תשלום, וכל ההיבטים הצרכניים המוסדרים בחוק שירותי תשלום יחולו גם על שירותי ייזום. בנוסף, החוק מונה מספר גופים מפוקחים שיהיו פטורים מקבלת רישיון נוסף לצורך מתן שירותי ייזום, ויידרשו לקבל אישור מאת המאסדר בלבד.

תווי קנייה

עד היום, תווי קנייה, אשר נועדו לשימוש במערכת פתוחה (כלומר, אפשרו תשלום לא רק אצל מי שהנפיק את התווים) הוחרגו מתחולת חוק שירותי תשלום, מתוך הבנה כי חובת רישוי לכרטיסי מתנה או לתווי שי תביא להכבדה שלא לצורך ולעלויות שיושתו על ציבור הלקוחות. הפטור לא נקבע בחוק באופן קבוע, אולם תוקפו הוארך לתקופה של שלוש שנים, במהלכה תבחן האפשרות לחייב גופים המנפיקים תווי קנייה בקבלת רישיון. 

מנפיקי תווי הקנייה צריכים לעקוב אחרי התפתחויות אלה ולשקול תכניות ארוכות טווח לאורן.

הענקת רישיון "נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית"

החוק מתקן את חוק הבנקאות, וקובע רישיון חדש – רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית. בשלב זה, החוק משמר את סמכות בנק ישראל כרגולטור יציבותי של נותני שירותי תשלום בעלי חשיבות יציבות. נותני שירות אלה הם תאגיד עזר שעוסק במתן שירותי תשלום וחברות כרטיסי האשראי. לשר האוצר תהיה סמכות לקבוע גופים נוספים שיכללו בהגדרה, בעת הצורך.

החוק מאפשר – בהתייעצות עם הרשות, הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – להעביר את סמכות הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לרשות ניירות ערך.

החוק כולל הוראות לעניין העיסוקים הנוספים המותרים לבעל רישיון זה, וכן איסור על בעלי הרישיון לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד אלא באישור המפקח על הבנקים.

כניסת גופי שירותי תשלום זרים לפעילות בישראל

חוק הסדרת שירותי תשלום קובע הסדר קבע המחייב גופי שירותי תשלום זרים בקבלת רישיון מאת רשות ניירות ערך.

עם זאת, מאחר ומטרת האסדרה היא למנוע רגולציה עודפת שאיננה נדרשת, קובע סעיף 21 לחוק כי הרשות תהא רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו כל התנאים למתן רישיון, אם מצאה שהדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן שירותי התשלום והפיקוח על עיסוקו נותן מענה מספק בכל הנוגע לעניינים המוסדרים בתנאי קבלת הרישיון.

עד היום, האסדרה העניקה פטור מלא מקבלת רישיון לגופים זרים ממדינות ספציפיות בהתאם לתקנות הפטור. מעתה, האסדרה מכילה פטור פרטני מעמידה בחלק מתנאי הרישיון – בהתאם לשיקול דעת הרשות.

החוק האריך את תוקפן של ההוראות הנוכחיות המעניקות פטור מרישיון לגופים הזרים העוסקים בשירותי תשלום הזכאים לכך עד כניסתו לתוקף של החוק החדש, כלומר, מעבר ל-1 בינואר 2024. בכך החוק החדש מאפשר רציפות לגופים הזרים שנכנסו לפעול בשוק.

מתן שירותים נוספים אגב פעולת תשלום

בעל רישיון למתן שירותי תשלום יהא רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים המנויים בחוק – מתן שירותי כספומט, המרת כספים אגב תשלום ומתן אשראי אגב פעולת תשלום – בלא צורך ברישיון נוסף לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

מתן אשראי אגב שירות תשלום יינתן בכפוף לתנאים החדשים:

1. האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה.
2. האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי.
3. ההון העצמי של בעל הרישיון עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידו.

אחד החידושים המשמעותיים החוק הוא שבעל רישיון למתן שירותי תשלום יכול להציע ללקוחותיו שירותי פיקדון וצבירת ריבית על יתרת הכסף הצבורה באמצעי התשלום. לעניין זה יש לשים לב להוראות החוק הנוגעות לשמירה על כספי הלקוחות. החוק קובע כי בעל רישיון ישמור על הכספים שהתקבלו מלקוחותיו או עבורם לצורך מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, כאשר ככל שמעוניין בעל רישיון גם במתן ריבית, עליו לעשות זאת בחשבון ייעודי בבנק, באופן נפרד מכספי החברה (מהם, לדוגמה, היא יכולה לתת אשראי אגב פעולת תשלום כאמור לעיל). עוד קובע החוק כי הכספים בחשבון הייעודי יושקעו בחשבון ייעודי להשקעה ובנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה.  

חובת התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה

החוק מעדכן ומרחיב את ההוראות שנועדו למנוע צעדים אנטי-תחרותיים מצד שחקנים בשוק. בעל רישיון למתן שירותי תשלום שהינו סולק כרטיסי חיוב גדול לא יסרב להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין בית העסק מטעמים בלתי סבירים. עוד נקבע כי ככל שהצדדים לא הגיעו להבנות בנוגע לתמורה ולתנאי ההתקשרות, שר האוצר יהיה רשאי לקבוע אותם. סעיפים 30 ו-32 לחוק קובעים כי שר האוצר יהיה רשאי להורות לסולקים ולמנפיקים בעלי היקף פעילות רחב להתקשר אלה אם אלה, אם מצא כי הסירוב להתקשרות נעשה מטעמים שאינם סבירים. לצורך זה, החוק מעדכן את ההגדרות וקובע הגדרה חדשה של "סולק כרטיסי חיוב גדול" – 10% לפחות ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל. הגדרה זו מצטרפת להגדרות המוכרות של "סולק בעל היקף פעילות רחב" ו-"מנפיק בעל היקף פעילות רחב" המתייחסות לנתח שוק של 20%. עוד כולל החוק הגדרת "מאגד" כך שזו תכלול גם נותן שירותי תשלום יציבותי ולא רק נותני שירותי תשלום הפועלים כמאגדים ומרכזים חיובים וזיכויים של ספקים.

חובת קישוריות – P2P

החוק קובע חובת קישוריות על מפעילי יישומונים P2P המציעים שירות ללקוחות כלל הבנקים ולהם היקף פעילות רחב. על פי החובה, מפעילים אלה יחויבו לאפשר העברת כספים ללקוח או למוטב שהינו לקוח של יישומון P2P אחר, על סמך פרט מזהה. חובה זהה תחול גם על מנהלי חשבונות תשלום למוטב, כך שיחויבו לבצע העברה ישירה לחשבון התשלום שלא באמצעות יישומון אוניברסלי מתחרה.

העברת כספי לקוח של יישומון P2P אחר, תתבצע באופן ובתנאים הדומים לאלו הניתנים ללקוחות יישומון P2P המעביר, כלומר, ההוראה לא תאפשר למפעיל יישומון לגבות עמלות אחרות או לקבוע תנאים אחרים להעברת כספים של לקוח של יישומון אחר. מטרת ההוראה היא לאפשר כניסה של אפליקציות חדשות ולצמצם את אפקט הרשת ממנה נהנים בעלי היישומים המרכזיים בשוק.

הוספת סל סליקה

החוק כולל תיקון עקיף לחוק שירות מידע פיננסי, הקובע חובת העברת מידע בנוגע לסל מידע חדש – סליקה. עוד נקבע כי החובות בחוק שירות מידע פיננסי יחולו גם בנוגע לבעלי רישיונות למתן שירותי תשלום. הדבר נועד להרחיב את שירותי הבנקאות הפתוחה גם לעולמות הסליקה.

איסור סירוב בלתי סביר להשתתפות במערכות תשלומים

על מנת לקדם את התחרות בשוק מתן שירותי התשלום, חוק הסדרת שירותי תשלום כולל תיקון עקיף לחוק מערכת תשלומים. התיקון אוסר על בעלי רישיון למתן שירותי תשלום, בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בנקאי ותאגיד עזר, לסרב סירוב בלתי סביר להשתתפות ישירה או עקיפה במערכות תשלומים מבוקרות.

ביטול רישיון הנפקה

עם העברת הפיקוח על שירותי התשלום לרשות ניירות ערך, ולאור ההגדרות הרחבות של שירותי התשלום, בוטל הפרק בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותי פיננסים מוסדרים) הנוגע לרישיון הנפקה.

הוראות תחילה והוראות מעבר

תחילתו של החוק שנה מיום פרסומו, כלומר. בעניין שירות יזום בסיסי החוק קובע כי ההוראות יחלו בתום 6 חודשים מיום התחילה. יש לשים לב כי החוק קובע הוראות מיוחדות לעניין תחילתן של ההוראות הנוגעות לחובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לנותני שירותי ייזום בסיסי.

עוד קובע החוק הוראות מעבר לתאגידים העוסקים במתן שירותים פיננסיים הצפויים להיות מושפעים מכניסת החוק לתוקף:

1. תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום ולא היה בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי (לדוגמה, גוף שהיה פטור מחובת רישוי מכוח תקנות הפטור) יוכל להמשיך בפעילותו ככל שהגיש בקשה לקבלת רישיון בתוך 3 חודשים מיום התחילה, וקיבל אישור מהרשות על הגשת בקשה זו – עד שתתקבל החלטה.
2. תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום וכן במתן אשראי אגב פעולת תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, יהיה רשאי להמשיך בפעילותו אף שאין בידו רישיון למתן שירותי תשלום בהתאם לחוק זה, עד תום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שימסור הודעה על כך לרשות וכן יגיש בקשה לקבלת רישיון למתן שירותי תשלום בתוך 18 חודשים מיום התחילה ויקבל על כך אישור.
3. תאגיד שערב יום התחילה החזיק רישיון סליקה, כהגדרתו בחוק הבנקאות, יהא רשאי להמשיך בפעילותו אף שאין בידו רישיון למתן שירותי תשלום, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ובלבד שימסור הודעה על כך לרשות וכן יגיש בקשה לקבלת רישיון למתן שירותי תשלום בתוך 6 חודשים מיום התחילה ויקבל אישור מאת הרשות על הגשה זו.
4. תאגיד שערב יום התחילה עסק בשירות ייזום בסיסי ונדרש כעת לקבלת אישור מאת המאסדר, יוכל להמשיך בפעילותו עד תום 6 חודשים מיום התחילה ובלבד שהגיש בקשה לקבלת אישור לייזום בסיסי עד ליום התחילה וקיבל מאת המאסדר אישור הגשת בקשה.

***

מחלקת רגולציה במשרד ברנע ג'פה לנדה תשמח לסייע לעוסקים מכלל התחומים בהיערכות לשלב האכיפה של החוק, ובסוגיות אחרות.

עו"ד ענת אבן חן היא שותפה ומובילה את תחום הרגולציה במשרד.

תמר עברי שטרן היא עו"ד במחלקת רגולציה במשרד.