תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר וחברות בינלאומיות

בסוף חודש ינואר 2026, פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק חדש, המבקש להסדיר את תחולת הדין הישראלי על עוסקים זרים המכוונים את פעילותם ללקוחות בישראל.

התזכיר מבקש לעגן בחקיקה ראשית את המגמה המסתמנת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ולקבוע כללים ברורים שלפיהם יחולו הוראות דין ישראליות קוגנטיות גם על תאגידים שמרכז פעילותם מחוץ לישראל, כאשר פעילותם מופנית בפועל לשוק הישראלי.

בבסיס ההצעה עומדת ההכרה בכך שדפוסי המסחר הבינלאומי יצרו מציאות שבה עוסקים זרים מקיימים פעילות עסקית ענפה מול לקוחות בישראל, לרוב באמצעות חוזים אחידים הכוללים תניות ברירת דין זר (תנאי שימוש או תקנון אתר). התזכיר נועד להסדיר את אי-הוודאות המשפטית ולהבטיח כי כאשר עוסק מפיק תועלת כלכלית מהשוק הישראלי ופונה אליו באופן אקטיבי, הוא יהיה כפוף לנורמות המגן המקומיות ולחוקי הגנת הצרכן בישראל.

מתי יחול הדין הישראלי? מבחן "הכוונת הפעילות"

החידוש המרכזי בתזכיר הוא אימוץ מבחן מהותי לתחולת החוק, המתמקד בזיקה שיוצר העוסק הזר לשוק המקומי. לפי ההצעה, הדין הישראלי יחול על עוסק זר כאשר הוא "מכווין את פעילותו" ללקוחות בישראל. שאלת ההכוונה תיבחן על פי מכלול פעולותיו של העוסק, כאשר התזכיר מונה שורה של אינדיקציות המעידות על כך:

• התאמת האתר והמסמכים המשפטיים לשפה העברית.
• הצגת מחירים וגביית תשלום במטבע ישראלי (ש"ח).
• נקיטת פעולות שיווק ופרסום המיועדות באופן ספציפי לקהל הישראלי.
• קיום מערך שירות לקוחות בעברית.
• ביצוע עסקאות במקרקעין המצויים בישראל.

הרחבת החשיפה: מהלקוח הפרטי ועד ל"עוסק הזעיר"

החוק המוצע נועד להגן על התקשרויות המתאפיינות בפערי כוחות מובנים. בהתאם לכך ההגנה מוענקת ל"לקוח", המוגדר כאדם השוהה בישראל הרוכש נכס או שירות לשימוש אישי או ביתי.

עם זאת, התזכיר מרחיב את ההגנה גם למגזר העסקי וכולל בהגדרת הלקוח גם "עוסק זעיר" (מי שמעסיק עד חמישה עובדים או שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 2 מיליון ש"ח) וזאת כאשר הוא מתקשר בחוזה אחיד מול העוסק הזר. משמעות הדבר היא כי גם עסקאות B2B מול עסקים קטנים בישראל יהיו כפופות למגבלות החוק המוצע ולדין הקוגנטי (כלומר, דין מחייב שלא ניתן להתנות עליו בהסכם).

בטלות תניות ברירת הדין בחוזים אחידים

ליבת ההסדר המוצע מצויה בתוספת לחוק, המונה רשימה של דברי חקיקה שיחולו על העוסק הזר באופן מחייב, על אף כל ויתור או הסכמה נוגדת בחוזה ההתקשרות. הרשימה כוללת כיום את:

• חוק הגנת הצרכן
• חוק החוזים האחידים
• חוק הגנת הפרטיות
• חוק שירותי תשלום

בנוסף, מוצע תיקון עקיף לחוק החוזים האחידים הקובע חזקה משפטית שלפיה תנאי בחוזה אחיד הקובע תחולת דין זר, או המעניק לספק זכות בלעדית לבחירת הדין, הוא תנאי מקפח. בכך מבקש המחוקק למנוע את הפרקטיקה הרווחת של החלת דין זר בחוזים צרכניים ולהבטיח את זכותו של הלקוח הישראלי להתדיין לפי הדין המוכר לו.

חובות פרוצדורליות: מינוי נציג והמצאת כתבי טענות

ברובד הפרוצדורלי, התזכיר מטיל על עוסק זר המכווין את פעילותו לישראל חובה לפרסם באופן בולט באתר האינטרנט שלו מען של נציג בישראל, או כתובת דואר אלקטרוני ייעודית לצורך המצאת כתבי טענות. הוראה זו נועדה להסיר חסמים טכניים שמנעו בעבר מלקוחות לממש את זכויותיהם, ולפשט את הליכי ההמצאה לחו"ל, צעד שעשוי להקל על הגשת תביעות ותובענות ייצוגיות בישראל.

משמעויות והיערכות לחברות בינלאומיות

תזכיר החוק משקף מעבר ממדיניות של כיבוד תניות חוזיות למדיניות של אסדרה והגנה על הצרכן המקומי בעידן הדיגיטלי. עבור חברות בינלאומיות הפועלות מול השוק הישראלי, משמעות הדבר היא חשיפה גוברת לרגולציה הישראלית ולסיכונים הכרוכים בה. לאור זאת, מומלץ לעוסקים זרים ולחברות בינלאומיות:

• לבחון את תנאי השימוש (Terms of Use) ואת המודלים התפעוליים.
• להתאים את מדיניות הפרטיות להוראות הדין הישראלי.
• למפות את ההתקשרויות הקיימות מול עוסקים זעירים.

משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה הנוגעת ליישום הוראות החוק המוצע, ונשמח לסייע במיפוי הסיכונים ובבחינת החשיפה המשפטית העשויה להתעורר כתוצאה מהשינויים הצפויים.

***

עו"ד ערן אלהרר הוא שותף במחלקת הרגולציה במשרד.

עו"ד אור לוי היא עורכת דין במחלקת הרגולציה במשרד.

מחלקת הרגולציה במשרדנו, נמנית עם המובילות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל. צוות המחלקה מספק ייעוץ מקיף במגוון תחומי רגולציה המשיקים לפעילות העסקית של לקוחותינו. אנו מלווים תאגידים מקומיים ובינלאומיים, קרנות השקעה, גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה, חברות תעשייה ועוד, בהתמודדות עם רגולציה משתנה ומורכבת.