חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / שוק הון
19 במאי, 2016
ראיון עם ד"ר צבי גבאי לאור חקירתו של השר חיים כץ
ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד, התראיין לתכנית יומן הצהריים של רשת ב', לגלובס וללונדון וקירשנבאום בנוגע לחקירתו של שר הרווחה חיים כץ על ידי הרשות לניירות ערך בחשד שהיה שותף בגריפת רווחים ממידע פנים.
2 במאי, 2016
עמדת סגל משפטית של הרשות לניירות ערך בנושא תרמית במסחר בניירות ערך – האם ההזדמנות פוספסה?
מאמר של עו"ד צבי גבאי המבקר את עמדת רשות ניירות ערך ביחס לפעולות במסחר שעלולות להיחשב בגדר עבירת "תרמית במסחר בניירות ערך". סקירה השוואתית העולה מן המאמר מראה כי עמדת הרשות מעוררת קשיים מאחר שאינה מספקת קווים מנחים ברורים לגופים המעורבים במסחר. עמדות רגולטורים אחרים מעבר לים מצדדות בגישה "מכווינת התנהגות" בניגוד לעמדת רשות ניירות ערך המציגה תיאורים נסיבתיים ספציפיים כהתנהגות עבריינית, במקום לגבש "נמל מבטחים".
18 באפריל, 2016
ד"ר צבי גבאי וצוותו מצטרפים למשרד ברנע
ד"ר גבאי אשר כיהן בעבר כממונה על האכיפה ברשות לניירות ערך, מצטרף למשרדנו עם חמישה עורכי דין נוספים ממשרדו. מיקי ברנע הגיב בנושא זה לגלובס ואמר שעם צירופו של צבי ״אנחנו יוצרים יכולות משולבות, שיכולות להתמודד עם מגוון האתגרים שעולם החברות הציבוריות והרגולציה הפיננסית מציבים״.
1 באפריל, 2016
הסדרי אכיפה - האם נדרשת הודאת מפר במיוחס לו?
מאמר של עו"ד צבי גבאי הבוחן את התקשרות ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך בהסדרי אכיפה, מבלי לדרוש מהמפרים להודות בעובדות ו/או לקחת אחריות על המעשים המיוחסים להם. בחינת האכיפה המנהלית באמות המידה של האכיפה הפלילית לא בהכרח תהא חופפת, ואין לצפות כי תהיה בהכרח התאמה בין שני סוגי הליכים אלה.
בהמשך המאמר קיימת סקירה השוואתית למדיניות הנהוגה בארה"ב, המסקנה המתבקשת היא כי הסדר ללא הודאה איננו דבר פסול והתערבות בשיקול הדעת של רשות ניירות ערך בהתקשרות בהסדר תיעשה רק כאשר ישנו פגם מהותי בהסדר.
15 במרץ, 2016
הרחבת ההגדרה של לקוח כשיר
המגזין היוקרתי "בלומברג BNA" פרסם מאמר מאת רון שוחוטוביץ, בנוגע לתיקון הצו של הרשות לנירות ערך אשר הרחיב את הההגדרה ללקוח כשיר
1 במרץ, 2016
"ממשל תאגידי" - מפרוצדורה למהות
מאמר של עו"ד צבי גבאי העוסק בצורך לבחון את יישום עקרונות הממשל התאגידי בצורה מהותית ולא בצורה פרוצדוראלית גרידא. המאמר סוקר התפתחות הממשל התאגידי החל מאימוצו בישראל באמצע שנות ה-2000 ומתווה קווים כלליים להתפתחותו בעתיד, תוך שימת דגש על שילוב מבחנים מהותיים שיאפשרו יישום של ממשל תאגידי בצורה מיטבית.
25 בפברואר, 2016
עדכון לתיקון הגדרת "משקיע מסווג" בחוק ניירות ערך
כחלק מצעדי רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה הקיימת, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) בדבר הגדרת "משקיע מסווג". התיקון יכנס לתוקפו ביום 25 במרס 2016. "משקיע מסווג" בהתאם לחוק ניירות ערך אינו נספר במניין 35 המשקיעים שהצעה ללמעלה מהם מהווה הצעה לציבור וכרוכה בפרסום תשקיף ואישורים מצד הרשות.
14 בפברואר, 2016
כניסתן של קרנות נאמנות זרות לשוק הישראלי
בשנת 2014 נחקק פרק לחוק השקעות משותפות בנאמנות אשר עיקרו הינו הצעת יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל. תוקפו של התיקון לפרק זה הותנה בכניסתם לתוקף של תקנות ייעודיות בנושא.
9 בפברואר, 2016
הבורסה עוזרת למשקיעים: אדיסון תבצע ניתוח של חברות היי-טק שנסחרות בת"א
משרדנו מייצג את חברת המחקר הבינלאומית אדיסון בהסכם מול הבורסה בתל אביב לקידום משותף של מודל ייחודי שטרם נוסה בשוק ההון הישראלי. המודל יכלול ביצוע אנליזה בלתי תלויה על חברות הייטק וחברות ביומד הנסחרות בבורסה בת"א, בחסותה ובמימונה החלקי של הבורסה.
27 בינואר, 2016
מיקי ברנע בראיון בלעדי לגלובס: זה מה שהבורסה בת"א צריכה לעשות
עו"ד מיקי ברנע, מומחה בתחומי חברות וניירות ערך ויועץ ותיק לחברות ולמוסדיים, מונה את הצעדים הנדרשים לדעתו כדי למשוך חברות להנפיק בת"א, ולשנות את מגמת ההתכווצות של הבורסה.
4 בינואר, 2016
מימון המונים לחברות סטארט-אפ ללא תשקיף
אף שמודל מימון ההמונים מיושם הלכה למעשה בישראל מזה למעלה משנה, החוק שעבר בכנסת שבוע שעבר מסדיר לראשונה בישראל את תחום גיוסי המונים בפטור מתשקיף באמצעות גיוס המונים. מאמר דעה של אריאלה דרייפוס בנושא פורסם ב- The Lawyer.
3 בינואר, 2016
סופסוף – תחום גיוס המונים מגיע לישראל
ביום חמישי, רגע לפני רדת המסך על שנת 2015, פורסם ברשומות החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית. החוק הוא תוצאה של יישום המלצות הועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח והוא כולל שלושה נושאים עיקריים: הסדרה לראשונה של תחום מימון ההמונים בישראל, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף והקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.
25 בנובמבר, 2015
בואו להיסחר בישראל
בין Mylan N.V, חברה ציבורית זרה אשר מניותיה נסחרות בנאסד"ק, לבין Perigo Company Plc. , חברה זרה שמניותיה רשומות למסחר בבורסת New York Stock Exchange ובבורסה לניירות ערך בתל אביב התנהלו מגעים לעסקה במסגרתה תרכוש מיילן את מניותיה של פריגו. לאחר שמגעים אלה לא צלחו, הודיעה מיילן בארה"ב על התחייבותה לפרסם הצעת רכש למניותיה של פריגו וזאת חרף התנגדותו של דירקטוריון פריגו להצעה (Hostile Takeover).
פריגו מצידה, ביקשה להתגונן בפני ההצעה בין היתר באמצעות קבלת צו מניעה זמני מבית משפט בישראל בטענה כי הצעתה של מיילן נעשתה שלא כדין.
4 בנובמבר, 2015
פסק דין תקדימי של בית משפט העליון קובע כי יש לראות בהסכמי ההלוואה הצעה אחת המחייבת תשקיף
שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים, נתן פסק דין המאפשר לחברות יזמיות לגייס מימון ללא תשקיף - הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. בית המשפט העליון פסק כי הסכמי הלוואה שהציע יזם למשקיעים מן הציבור מהווים ניירות ערך ולפיכך מחייבים פרסום תשקיף בהתאם להוראות חוק ניירות ערך.
3 בנובמבר, 2015
התיקון לתקנות הדוחות
כחלק מסדרת הקלות שמקדמת רשות ניירות ערך על מנת להקל בעול הרגולציה החל על הגורמים המפוקחים על-ידה, פורסמו לאחרונה ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים).
התיקון לתקנות הדוחות כולל בין היתר הקלות בנוגע למועדי הדיווח, דיווחים אודות שינויים בהחזקות בעלי עניין, הקלה בהכללת מידע על דרך הפניה, דיווחים אודות משא ומתן ועיכוב פרסום ועוד. התיקון לתקנות הדוחות יכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2016
25 באוקטובר, 2015
תיקון לתקנות ניירות ערך - משא ומתן ועיכוב פרסום
כחלק מניסיונה של רשות ניירות ערך להקל את עול הרגולציה, פורסם השבוע תיקון לתקנות ניירות ערך, העוסק בדוחות תקופתיים ומיידיים. במצב הקיים, במקרים מסויימים ישנה חובה להגיש דוח מיידי כבר בשלב משא ומתן להסכם. עם זאת, ניתן לעכב את פרסום הדוח המיידי כל עוד המידע לא פורסם ברבים, ובתנאי שהגשת הדוח עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין זה, או שקיים חשש שפרסומו עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה.
4 באוגוסט, 2015
225 חברות נמחקו מהבורסה בשבע שנים - למה זה קרה, ואיך עוצרים את המנוסה?
בעלי השליטה ומנהלי החברות הציבוריות קובלים על רגולציה חונקת, מחזורי מסחר נמוכים, עלויות גבוהות, התערבות בקביעת השכר, ותדמית שלילית בעקבות המחאה החברתית. כך, יותר ויותר חברות נמחקות מהמסחר בבורסה. עד מתי מגמה זו צפויה להימשך? מיקי ברנע בראיון ל- TheMarker
12 ביולי, 2015
איך מפזרים את אבק הכוכבים של ההיי-טק הישראלי על הבורסה בת"א?
מעמדה של ישראל כסטרטאפ ניישן בא לידי ביטוי גם בריבוי חברות הטכנולוגיה המקומיות הרשומות למסחר בבורסות בארה"ב ובלונדון. לצד ההצלחה בחו"ל, הבורסה בתל אביב מעולם לא הצליחה להפוך את עצמה ליעד אטקרטיבי לחברות הטכנולוגיה הישראליות. בעוד שחברות טכנולוגיות רבות מעדיפות כיום את אופציית הרכישה על פני הנפקה ציבורית, הרי שגם לגבי רובן של החברות המבקשות להנפיק, הבורסה בתל אביב אינה אטרקטיבית, או כלל רלוונטית, והן מעדיפות לפנות לבורסות בחו"ל.
30 ביוני, 2015
הדרישות המוגזמות מהדירקטורים
רשות ניירות ערך פירסמה דו"ח על חלוקת דיווידנדים, המתייחס גם לרכישה עצמית של מניות, ובפרט לגבי הליך קבלת ההחלטה בדבר אישור החלוקה.
28 ביוני, 2015
פלוס פלוס = מינוס
רק לפני שנה וחצי הכריז מנכ"ל פלוס 500, גל הבר, אחד מיזמי החברה, שמכירת החברה נראית בלתי סבירה, ויותר סביר "שאנחנו נציע הצעה לחברה אחרת". כעת, לאחר הסתבכות עם הרגולטור הבריטי וצניחת ערך המניה, היא עומדת להימכר לפלייטק. מה קרה שם? מיקי ברנע, כמומחה לתחום ההנפקות בלונדון בראיון למגזין G.