בית · עדכוני לקוחות · תחרות והגבלים עסקיים
פסק הדין שנתן בית המשפט העליון לאחרונה, בקשר עם תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד תנובה בעניין תמחור מופרז ובלתי הוגן של גבינת קוטג', מלמד על כך שלמרות התהודה לה זכה פסק הדין בעניין קוקה קולה, בתי המשפט לא יקבלו תובענות כאלה, אלא במקרים חריגים ביותר.
רשות התחרות מחמירה מדיניותה כלפי הכתבת מחיר אנכית (RPM) ומגבירה את האכיפה במישור זה, וזאת על מנת להגביר את התחרותיות בשוק.
הממשלה ממשיכה לתקן את חוק התחרות מתוך כוונה לרסן את יוקר המחייה. על הכוונת: יבואנים ישירים, שעם קבלת התיקונים יעמדו תחת ביקורת קפדנית. לתקנות החדשות צפויות להיות השלכות על התקשרויות מסחריות בין היבואן הישיר לבין גורמים כגון היצרן בחו"ל או הקמעונאי בישראל.
משרד האוצר ורשות התחרות מקדמים במסגרת חוק ההסדרים מגבלות משמעותיות על יבואנים וספקים של מותגים גדולים, במטרה לצמצם את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בשוק המזון והטואלטיקה בישראל.
לגישת רשות התחרות, סמכותה לדרוש נתונים ומידע אינה מוגבלת לחברות ישראליות, וגם חברות זרות ללא זיקה לישראל כפופות לסמכות זו ולקנסות בגין הפרת החובה.
בתי המשפט המחוזיים כבר הכירו באפשרות לתבוע מונופול בגין גביית מחיר מופרז בלתי הוגן, אולם, הכרת בית המשפט העליון בעילת תביעה זו סותמת על הגולל על טענות אפשריות של נתבעים כי יש להתנגד לעצם קיומה.
פסיקה חדשה של בית המשפט העליון משנה פסיקה קודמת וקובעת כי אין מקום לגישה הפוטרת מכתב אישום מי שעבר עבירה פלילית, על בסיס העובדה שעורך הדין לא התריע על כך שהפעולה היא פלילית.
הרקע להצעה, על פי מחבריה, הוא ההתייקרויות במשק, והריכוזיות וריבוי המונופולים המאפיינים את המשק הישראלי. החידוש הדרמטי בהצעה הוא שמרגע אישורה, מונופולים – גם אם אינם מוכרזים – יהיו חייבים לפרסם לציבור את דוחותיהם הכספיים, גם אם אינם חברות מדווחות.
המתכונת החדשה מבשרת צמצום בהיקף העסקאות החייבות בדיווח והכבדה ניכרת על צדדים לעסקאות החייבות בדיווח, גם במיזוגים שאינם מעלים כל חשש תחרותי.
פרסום טיוטת גילוי הדעת החדש בא על רקע תיקון פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים לפני מספר חודשים. בעקבות אותו תיקון יכולים כיום לחסות תחת הפטור גם הסדרים הכוללים כבילות מחיר. בין אותם הסדרים נמצא גם הסדרי הכתבת מחיר אנכית (Resale Price Maintenance – RPM). מדובר בהסדרים שבמסגרתם ספק טובין מכתיב לגורם הנמצא בשלב עוקב בשרשרת האספקה – מפיץ או קמעונאי – את מחיר המכירה של הטובין.
בדצמבר 2021 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית כנגד תנובה בעילת תמחור מופרז. הבקשה, והדחייה, הן שתיהן חלק ממחלוקת חריפה ורבת שנים בשאלה האם האיסור על גביית מחיר "בלתי הוגן" על-ידי בעל מונופולין חל על תמחור מופרז.
לראשונה בישראל, יינקטו הליכי אכיפה נגד בעל מונופולין בגין ניצול מעמדו לרעה באמצעות קביעת מחיר גבוה בלתי הוגן. בכוונת הרשות להטיל (בכפוף לשימוע) עיצום כספי בגובה 8 מיליון שקלים על חברת MBI פארמה בע"מ וכן עיצומים אישיים על שני נושאי משרה בחברה (בגובה כ-600 אלף שקלים לכל אחד), בגין קביעת מחיר גבוה ובלתי הוגן בקשר ל"לידיאנט", תרופה מצילת חיים לחולי CTX (מחלה גנטית חשוכת מרפא) המשווקת ע"י MBI בישראל.
פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים עבר לאחרונה שינוי משמעותי. מעבר לשינוי שמו של פטור הסוג לכללי התחרות הכלכלית, הוכנס בו תיקון משמעותי המתייחס לסוגיית כבילת המחיר בהסדר אנכי.
חבירה בין גורמים מתחרים לצורך הגשת הצעה במכרז מצמצמת את מספר הגורמים המתחרים במכרז. צמצום הגורמים המתחרים במכרז עשוי ליצור למשתתפים במכרז כח שוק כלפי עורך המכרז ולאפשר להם להציע במכרז הצעות פחות אטרקטיביות.
ביום 30 בדצמבר 2020 הודיעה רשות התחרות לחברת SOS כי היא מטילה עליה עיצום כספי בסך של כ-6,300,000 ש״ח וכן עיצום כספי על נושא משרה בכירה בחברה בסך 350,000 ש״ח. בעקבות תלונה שהוגשה לרשות על ידי מתחרה של SOS, הגיעה הרשות לכלל מסקנה כי SOS התקשרה עם לקוחותיה בהסכמי בלעדיות ונקטה במדיניות לפיה היא לא תספק שירותי תדלוק ללקוח ככל שזה החל לעבוד במקביל גם עם ספק שירותי תדלוק מתחרה.
עסקים רבים מתמודדים בימים אלה עם איומים ואתגרים בלתי צפויים לאור התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות המוטלות על הציבור. על רקע זה פרסמה הממונה על התחרות מסמך הבהרות שנועד להקל על גופים עסקיים בעת זו, תוך הדגשה כי הנורמות הרגילות ממשיכות לחול.
חצי שנה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק התחרות הכלכלית, פרסמה רשות התחרות את עמדתה ביחס לנסיבות בהן גם גורם בעל נתח שוק הנמוך מ-50% עשוי להיחשב ל"בעל מונופולין".
ב-1 בינואר 2019 אישרה הכנסת את תיקון חוק ההגבלים העסקיים. התיקון מבקש מחד להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים, בפעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות ולציבור, ומצד שני להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח שקדמו לתיקון החוק.
לאחרונה, עודכנו שני פטורי סוג מרכזיים – הפטור למיזמים משותפים והפטור לכבילות נלוות למיזוגים. התיקונים מעבירים את בחינת עוצמת הפגיעה בתחרות של אותם הסדרים מרשות ההגבלים למגזר העסקי באמצעות מודל של הערכה עצמית (self-assessment).
