למי שייך הפטנט ? – זכאות עובדים לתמלוגים

בשנים האחרונות, עולה שוב ושוב נושא זכאות עובדים לתמלוגים מהמעסיק עבור כל שיפור, שכלול והמצאה להן היו שותפים במהלך העסקתם. כל המצאה שכזו מכונה בחוק הפטנטים "אמצאת שירות".

בפסק דין שניתן לאחרונה בבג"ץ, נדונה פרשנות סעיף 134 לחוק הפטנטים. על פי סעיף חוק זה, רשאית הועדה לענייני תמלוגים ברשות הפטנטים לדון בזכאות העובד לתמלוגים.

לפי פסיקת בג"ץ, מעסיק יכול להתנות בהסכם העבודה על זכויות העובד באמצאת השירות וכן בתמורה המגיעה לעובד בעבור האמצאה. התנייה זו אפשרית, שכן הזכות לתמלוגים אינה זכות סוציאלית בסיסית, אלא זכות חוזית וחלשה יותר. אמנם, הוספת סעיף שכזה להסכם העבודה אינה מבטלת באופן אוטומטי את סמכות ועדת התמלוגים לדון בעצם זכאות העובד לתמורה, אולם ערכו של הסכם ברור בין העובד למעסיק הכולל תנאים צופי פני עתיד ומתייחס מפורשות להיעדר זכאות לתמלוגים עבור אמצאת שירות, הוא רב.

אנו ממליצים לעדכן את הסכמי העבודה. יש לקבוע בהם במפורש, כי העובד לא יהיה זכאי לתמלוגים עבור אמצאות שירות, תוך התייחסות ברורה לסעיפים 132(ב) ו-134 לחוק הפטנטים.

עוד פסק בג"ץ, כי עובד מחויב לתבוע את זכאותו לתמלוגים בסמוך ככל האפשר למועד האמצאה. עובדים אינם יכול להמתין עם טענות בדבר זכאות לתמלוגים עד למועד סיום יחסי העבודה או עד למועד בו מתגלע סכסוך בינו לבין המעסיק בעניין זה. מנגד, מעסיק המודה בקיום זכאות העובד בהמצאה מאתחל את מרוץ ההתיישנות במועד הודאה זו.