חוק מחקר ופיתוח חדש – יותר גמישות בתמיכה הממשלתית בחדשנות טכנולוגית

בסוף חודש יולי האחרון, אישרה הכנסת תיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.

התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך להעניק תמיכה ממשלתית בחדשנות טכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל, וכן להתמודד עם האתגרים המוצבים כיום בפני הענף, ובכלל זה תחרות גוברת מצד מדינות רבות, זאת לאור חשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל.

בהתאם, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ומרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח, אשר אחראיים על הפעלת תכניות לאומיות שונות במסגרת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, ישמשו בסיס להקמת רשות חדשה – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כתאגיד סטטוטורי עצמאי.

על מנת להשיג את הגמישות המירבית הנדרשת, הרשות החדשה תהיה אמונה על תרגום מדיניות הממשלה לתכניות פעולה לקידום חדשנות טכנולוגית בתעשייה. כמו כן היא תהיה אמונה על ניהול מערך התמריצים בכפוף לחוק המו"פ.

בראש הרשות החדשה יעמוד המדען הראשי. משימותיו יכללו את הקמתן של תכניות עידוד שונות אשר עתידות להחליף את כל התוכניות הקיימות, הן תוכניות מכוח חוק המו"פ וכאלה שפרסמו במסגרת חוזרי מנכ"ל משרד הכלכלה, כגון תכניות החממות.

העברת ידע

התיקון מבטל את ההוראות הקיימות בחוק המו"פ ובתקנותיו בנושא העברת של ייצור והעברת של ידע מחוץ לישראל, כאשר מועצת הרשות תקבע את הוראות רלוונטיות לעניין זה, ביחס לכל אחת מתוכניות העידוד שתתקין המועצה.

בתקופת הביניים, ישארו בתוקף ההוראות הקיימות בנושא העברות ידע לחו"ל בגין תכניות העידוד הקיימות.

התיקון אמנם מדגיש את הצורך לשמור ידע בארץ, אך יתכן והתיקון גם יוביל לגישה מתאימה יותר כלפי בקשות להעברות ידע בכל הקשור לתוכניות העידוד החדשות והקיימות, וכן יקל על חלק מהקשיים המתעוררים בעסקאות בינלאומיות.

הרשות

הרשות תורכב משני גופים מרכזיים – מועצת הרשות, וועדת המחקר, כאשר ברשות שני הגופים יעמוד המדען הראשי.

מועצת הרשות תהיה הגוף האחראי על קביעת תכניות העידוד השונות. המועצה תמנה שמונה חברים, ובכללם שלושה נציגים מהציבור. הכללת נציגים מהציבור מיועדת להגביר את הדיאלוג בין הרשות לבין הסקטור הפרטי וכך לוודא שהרשות תמלא את תפקידה במתן מענה אופטימלי לצרכים של השוק. אולם, ככלל, המועצה לא תהיה מוסמכת לאשר תוכניות עידוד כלשהן, אלא אם כן כל נציגי הממשלה המועצה נוכחים בדיון.

ועדות המחקר ימשיכו בתפקידן כאחראיות על הענקת התמריצים בפועל, על הניהול השוטף של התכניות ועל החלטות בנושאי העברות ידע וייצור.

פעילות הרשות תמומן מתקציב המדינה. תשלומי התמלוגים ישולמו לקופת המדינה ואמורים לשמש לעידוד חדשנות טכנולוגית. במקרים חריגים, וכאשר ישנה הצדקה מקצועית, תורשה הרשות להנפיק אגרות חוב לשם גיוס הון למימון תכניות עידוד ספציפיות.

התיקון יכנס לתוקף ב- 1.1.2016, וכל התמריצים שהוענקו על פי חוק המו"פ יחושבו כמוענקים על-ידי הרשות. כמו כן, הרשות תכנס בנעלי המדען הראשי בכל הנוגע להסכמי מחקר בינלאומיים.

התיקון טומן בחובו תקווה להגברת הגמישות ופיתוח סוגים חדשים של תמריצים ותמיכה ממשלתיים לחברות בתחום החדשנות הטכנולוגית. יש לראות ולעקוב אחר יישום הוראותיו לעניין הקמת הרשות כדי לבחון האם ההבטחה שהתמיכה הממשלתית תהיה חדשנית ושקופה אכן תמומש.

***

משרדנו עומד לרשותכם לשאלות והבהרות נוספות בכל הנוגע לעניינים של תמיכה ממשלתית בחדשנות טכנולוגית.

חזרה לכל העדכונים

Source: barlaw.co.il