פגיעה במעמדו של חיסיון משפטי: נאמן רשאי לקבל לעיונו ייעוץ משפטי שניתן לדירקטורים

פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי ייעוץ משפטי בין דירקטורים בחברה, לבין משרדי עורכי הדין אשר מלווים את החברה, איננו  נמצא תחת חיסיון עורך דין לקוח והנאמן שמונה לחברה, לאחר קריסתה, זכאי לקבל לעיונו את התוצרים של ייעוץ משפט זה וכן תכתובות ביישומון "וואטסאפ", שהוחלפו בקשר עם הייעוץ המשפטי. 

לאחר קריסת חברת אי.די.בי נדונה בבית המשפט דרישת נאמן, שמונה לחברה, להורות לדירקטורים חיצוניים, וכן למשרד עוה"ד שלווה את החברה, להעביר לידיו את כלל המסמכים שבחזקתם ובשליטתם, הנוגעים לחברה ולייעוץ המשפטי שניתן לה, לוועדות ולנושאי המשרה של החברה. בין היתר, הנאמן דרש לקבל לידיו גם תכתובות דואר אלקטרוני וכן תכתובות שהוחלפו ביניהם בווטסאפ.

הדירקטורים החיצוניים התנגדו להמצאת המידע וטענו, בין היתר, כי הייעוץ המשפטי ניתן להם באופן אישי ולא לחברה, ולכן הם בעלי החיסיון ובהתאם, רק הם רשאים לוותר עליו. הדירקטורים החיצוניים ביקשו להסתמך, בין היתר, על הוראות חוק החברות, המאפשר לדירקטורים, במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה (סעיף 266 א). עוד טענו הדירקטורים החיצוניים, כי העברת המידע מהווה פגיעה בפרטיותם, שכן חלק מהמידע כולל גם מידע אישי ופרטי.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט העליון דחה את טענות הדירקטורים החיצוניים וקבע כי הייעוץ המשפטי ניתן להם במסגרת תפקידם בוועדות החברה ולשם מילוי תפקידם, כאשר החברה היא זו שנשאה בעלויות הייעוץ, ולכן לא ניתן לראות בו כ"ייעוץ אישי". בהתאם, החיסיון לא שייך לדירקטורים החיצוניים אלא לוועדות, הפועלות כאורגנים של החברה, ולכן הנאמן, ש"נכנס לנעליה", רשאי לקבל מסמכים ונתונים אלה ולדרוש אותם מיועציה המשפטיים של החברה. 

ביחס לטענת הדירקטורים החיצוניים בנוגע לסעיף 266 א לחוק החברות, בית המשפט קבע כי מטרת הסעיף היא לסייע לדירקטורים לקבל ולאסוף מידע הנדרש להם לשם מילוי תפקידם, ואין מדובר בהוראה שמעניקה לייעוץ המשפטי שניתן להם מעמד של ייעוץ אישי נפרד.

בית המשפט העליון דחה את טענת הדירקטורים לפגיעה בפרטיות, וזאת נוכח העובדה שהם "בחרו" לערבב,  במסגרת ההתכתבויות שערכו, בין שיח מקצועי לשיח פרטי.

העליון אף דחה את הטענה כאילו הוועדה הבלתי תלויה (שבה היו הדירקטורים החיצוניים חברים) איננה אורגן של החברה וקבע, כי הוועדה שואבת את סמכותה מסמכות דירקטוריון החברה. בעניין זה אף הבהיר בית המשפט, כי כאשר מדובר בחברה סולבנטית, הוועדה הבלתי התלויה אכן זכאית להגנת חיסיון מפני החברה עצמה, שכן הדבר נועד לאפשר לוועדה להתגבר על ניגוד עניינים אפשרי מול נושאי המשרה ובעל השליטה. ואולם, כאשר מדובר בחברה חדלת פירעון, שבה גורמי ההנהלה "מודחים" ועוזבים את החברה וסמכות האורגנים מוקנות לנאמן, אזי הרציונל המצדיק את החיסיון אינו מתקיים.

בית המשפט ציין, בהערת אגב, כי במצב שבו יהיה מדובר בייעוץ משפטי אישי ונפרד לחלוטין מהייעוץ שניתן לחברה או לאורגן מאורגניה, דבר אשר יתבטא בין היתר במימון נפרד על ידי נושא המשרה עצמו, יהיה קשה לטעון שהחברה היא בעלת החיסיון ולא האורגן.

ייעוץ משפטי אישי

משמעות פסק הדין היא שייעוץ משפטי שניתן לדירקטור חיצוני (קל וחומר, דירקטור מן המניין), במסגרת מילוי תפקידו, מאת יועציה המשפטיים של החברה, איננו חסוי ונאמן שמונה לחברה בשל קריסתה, יכול לדרוש אותו ולקבלו (מהדירקטור עצמו או ישירות מהיועצים המשפטיים של החברה). לדירקטורים לא תעמוד טענה לחיסיון, ולא טענה של פגיעה אפשרית בפרטיות, אגב חשיפת תכתובות וואטסאפ שהתנהלו עם יועציה המשפטיים של החברה. הנאמן מצדו יכול לעשות שימוש ראייתי בחומר זה ולבסס טענות נגד הדירקטור, בכל הנוגע לאי עמידה בחובותיו כלפי החברה, וייתכן שגם בקשר עם חובותיו של הדירקטור לצמצום חשיפתה של החברה לאירוע של חדלות פירעון.

לאור קביעותיו של בית המשפט העליון, חשוב שדירקטורים, אשר מבקשים לקבל ייעוץ משפטי במסגרת תפקידם (גם כאשר מדובר בוועדות בלתי תלויות שהקימה החברה), בעיקר בנושאים שעשויה להיות להם השלכה על מידת הסולבנטיות או אי הסולבנטיות של החברה, להקפיד על הפרדה ברורה (עד רמת כותרות המסמכים) בין הייעוץ שניתן להם באופן אישי (בקשר עם חובות אישיות שלהם לחברה או לנושים) לבין הייעוץ השוטף שניתן לדירקטוריון או מי מוועדותיו. כמו כן, חשוב שיבינו שתכתובות בווטסאפ לא יחשבו פרטיות בהקשר זה.

***

צוות חדלות פירעון בברנע ג'פה לנדה ישמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה העולה מעדכון זה, ובסוגיות נוספות.

עו"ד עידן מילר מוביל את תחום חדלות הפירעון בברנע ג'פה לנדה.

לירון דהן הוא עו"ד במחלקת הליטיגציה במשרד.