קיזוז הפסדים, שומות ועסקאות מלאכותיות: פסק דין חדש

במסגרת פסק-דין  של בית המשפט המחוזי שניתן לאחרונה בעניינה של קבוצת "מוצרי שלם אריזות", נדונו טענות שהעלה פקיד שומה נתניה בקשר לשינוי מבנה שבוצע בקבוצה שבוצע לטענתו אך ורק לצורך הפחתת תשלומי המס של הקבוצה. השינוי התבצע באמצעות קיזוז הפסד עסקי של הקבוצה מרווח הון שמקורו מתגמולי ביטוח ששולמו לקבוצה בשל שריפה שפרצה באחד ממפעליה.

 

הרקע לשינוי המבנה

חברת האם של הקבוצה, מוצרי שלם אריזות (1998) בע"מ, עוסקת בייצור ושיווק מוצרי אריזה מפלסטיק באמצעות מפעל תעשייתי בקיסריה. חברת האם מחזיקה תחתיה מספר חברות בשיעורי החזקה שונים. אחת החברות האלה היא חברת בת בשם שלם פתרונות אריזה בע"מ  שבבעלותה היה מפעל תעשייתי ביקום לייצור מכלים ופקקים מפלסטיק.

 

חברת האם רכשה את מניות חברת הבת בשלושה שלבים החל משנת 2008 ועד להשלמת רכישת 100% מהמניות בשנת 2013:

• בשנת 2008 נחתם הסכם רכישה ראשון לרכישת 50% מהמניות.
• בשנת 2012 נחתם הסכם הרכישה השני לרכישת 15% מהמניות.
• בשנת 2013 נחתם הסכם הרכישה השלישי לרכישת יתרת המניות של חברת הבת.

 

מאז שנת 2009 ועד לשנת 2013 הצטברו אצל חברת הבת הפסדים עסקיים מצטברים בסך כ-54 מיליון ₪.

 

מספר חודשים לאחר החתימה על הסכם הרכישה השלישי, חברת האם וחברת הבת חתמו על הסכם להעברת פעילותה של חברת האם בתחום ייצור ושיווק מוצרי אריזה מפלסטיק לחברת הבת (למעט האחזקה בחברות האחרות שנותרה בידי חברת האם). בחודש ינואר 2014 הגישה חברת האם לפקיד השומה הודעה על שינוי מבנה שבמסגרתו הועברו נכסים לחברת הבת בהתאם לסעיף 104א לפקודת מס הכנסה, בתמורה להקצאת מניות לחברת האם בחברת הבת.

פקיד השומה שלל קיזוז של הפסד עסקי מרווח הון של הקבוצה

בעקבות הרכישה ושינוי המבנה, פעילות המפעל בבעלות חברת הבת ביקום עברה למפעל של חברת האם בקיסריה, ששימש לאחר שינוי המבנה את חברת האם, חברת הבת וחברות קשורות לחברת האם.

 

בחודש יוני 2014, כחצי שנה לאחר שינוי המבנה, פרצה שריפה במפעל בקיסריה. נכסי חברות הקבוצה במפעל היו מבוטחים על-ידי חברת הביטוח מנורה, אשר שילמה לחברות המבוטחות תשלומי ביטוח בסך של 155 מיליון ₪. תשלומי הביטוח הניבו לחברות בקבוצה רווח הון אשר דווח לפקיד השומה.

 

בדוח השנתי של חברת הבת לשנת 2014 דיווחה חברת הבת על קיזוז חלק ניכר מההפסד העסקי כנגד הכנסה חייבת בסך של כ-45 מיליון ₪ מרווח הון שנוצר כתוצאה מתשלומי הביטוח בגין נזקי השריפה.

 

לטענת פקיד השומה, שינוי המבנה של העברת פעילות חברת האם לחברת הבת נעשה במטרה להביא לקיזוזם של הפסדים עסקיים של החברה כנגד ההכנסה החייבת מהפעילות המשותפת, שמהווה עסקה מלאכותית שנועדה להביא להפחתת מס בלתי נאותה. לפיכך, החליט פקיד השומה לבטל את קיזוז ההפסדים ולחייב בשומה את חברת הבת בהתאם.

 

בנוסף, פקיד השומה טען להכנסה של חברת הבת ממחילת חוב של שטרי הון שהיו לבעלים הקודמים של חברת הבת (אגודה שהייתה שייכת לקיבוץ יקום). בטרם השלמת רכישת חברת הבת מהאגודה בשנת 2013 האגודה החזיקה שטרי הון בגין השקעות שביצעה בעבר בחברת הבת בסך כ-49 מיליון ₪ ולטענת פקיד השומה לא היה מדובר בשטרי הון צמיתים (שטרי הון ללא מועד פרעון) אלא למעשה בהתחייבויות רגילות ושוטפות (שטרי הון צמיתים מהווים חלק מהנכסים ההוניים של חברת הבת ואינם מהווים חלק מהתחייבויותיה – סעיף 3(ב) לפקודה עוסק במחילה של התחייבויות ולא במחילה של הון).

 

בהתאם לכך, פקיד השומה קבע כי במסגרת הסכם הרכישה האחרון ויתרה למעשה האגודה לחברת הבת על תשלום התחייבויות אלו, וקבע שיש לזקוף לחברת הבת הכנסה ממחילת חוב בהתאם להוראות סעיף 3(ב) לפקודה שאותה יש לקזז כנגד ההפסד העסקי (בשונה מרווח ההון שנוצר מתגמולי הביטוח).

 

החלטת בית המשפט

בית המשפט דחה את טענות פקיד השומה וקבע כדלקמן:

 

ייחוס תשלומי ביטוח לחברת הבת

בית המשפט קבע שחברת הבת רשאית לקזז 37 מיליון ₪ מההפסד העסקי שכן מדובר באותם רווחים מתשלומי ביטוח המיוחסים באופן ברור לחברת הבת (ולא לחברת האם) בהתבסס על מעריך חיצוני אובייקטיבי שמונה על-ידי חברת הביטוח.

 

קיזוז הפסדים עסקיים בהתאם לחלק היחסי של בעל המניות

בהתאם להלכת בן ארי, שבה קבע ביהמ"ש עליון כי אף בהעדר טעם מסחרי להזרמת הפעילות החדשה לחברה בה צבורים ההפסדים, זכאי בעל מניות לקזז הפסדים עסקיים בהתאם לחלקו היחסי (כפי שהיה בחברה המוחזקת בעת היווצרות ההפסדים), בית המשפט קבע בענייננו שאין מחלוקת שהפסדי חברת הבת נוצרו החל משנת 2009 – מועד בו לחברת האם היו כבר 50% מהזכויות בחברת הבת. לאור האמור, בית המשפט קבע כי חברת האם זכאית לקזז כנגד הכנסותיה, לכל הפחות, חלק יחסי מהפסד העסקי – בהתאם ליחס החזקתה בחברת הבת במועד היווצרות ההפסדים.

 

שלילת טענת המלאכותיות

ככלל, מבחינת דיני המס  "עסקה מלאכותית" היא עסקה שאין לה מטרה מסחרית יסודית זולת תכנון המס. ואולם, בית המשפט  מציין כי יש לבחון אף את מידת הנאותות והלגיטימיות של תכנון המס והאיזון הראוי בין האינטרסים השונים בהקשר זה. בענייננו, בית המשפט סבר כי הוכח טעם מסחרי מהותי, ועל כן שלל את טענת המלאכותיות.

 

בניתוח טענת המלאכותיות הזכיר בית המשפט את הלכת יואב רובינשטיין, שנקבעה בעליון, וקבע שבעוד שבהלכה זו היה מדובר בעסקה מלאכותית מובהקת, הרי שבענייננו קבע כי מדובר בהתנהלות עסקית אמיתית רציפה וארוכת שנים: שינוי המבנה נעשה בין שתי חברות העוסקות בתחומים משיקים (ייצור אריזות מפלסטיק) שעושות שימוש בטכנולוגיות שונות, כאשר הרציונל העסקי היה כי ישלימו זו את זו.

 

השוואה של מקרה זה למקרה של הלכת רובינשטיין (במסגרתה קבלן רכש חברה לדגי נוי) ולמקרה של הלכת בן ארי  (במסגרתה פעילות בתחום הביטוח החליפה פעילות של מוסך), מלמדת בעיקר על השונות בין המקרים. שוני זה מחדד  את ההבדל בין אירוע מלאכותי שכל תכליתו קיזוז הפסדים לבין מצב בו פעילות כלכלית אמיתית רציפה ומשותפת נקלעת לקשיים ומצריכה פעולה מיידית לצורך עצירת ההפסדים ומעבר לרווחיות.

 

שלילת זקיפת הכנסה ממחילת שטרי הון

בית המשפט קבע כי מעמדם של שטרי ההון שונה באופן ברור לשטרי הון צמיתים במסגרת הסכם הרכישה הראשון, כאשר ההיגיון המסחרי של חברת האם בזמנו היה לוודא כי האגודה לא תעמיד לפירעון את שטרי ההון שהחזיקה ובכך להבטיח כי מעמדה של חברת האם יהיה זהה לזה של האגודה.

 

בהתאמה, בכל הדוחות של חברת הבת החל משנת 2008 ואילך שטרי ההון (בסך של 49,758,567 ש"ח) הוגדרו כשטרי הון צמיתים. לאור זאת קבע בית המשפט כי שטרי ההון הינם צמיתים. בהתאמה, קבע בית המשפט כי סעיף 3(ב) לפקודה, העוסק כאמור במחילה של התחייבויות ולא במחילה של הון, אינו חל בנסיבות העניין.

 

משכך, דחה בית המשפט, כאמור, את טענות פקיד השומה ואישר לקבוצה לקזז את ההפסד העסקי מרווח ההון שמקורו מתגמולי ביטוח ששולמו לקבוצה.

 

***

 

למחלקת המיסים במשרד ברנע ג'פה לנדה ניסיון רב בליווי עסקאות רכישה ומכירה ושינויי מבנה שונים. נשמח לייעץ לכם ולעמוד לרשותכם בעניין זה.

 

חנא דאהר (שותף) ואלון דוידוביץ' הם עורכי דין במחלקת המסים במשרד.