כספי מכירת הדירה שימשו לרכישת ציוד רפואי – וביה"ח וולפסון ישלם היטל השבחה על דירה

האם דירה בבעלות בית חולים, שמכירתה אפשרה רכישת ציוד רפואי חיוני עבור המוסד הרפואי, מזכה את אותו מוסד בפטור מהיטל השבחה? ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב קבעה שלא.

המקרה המדובר נוגע לבית החולים וולפסון בחולון, שבבעלותו הייתה דירה פרטית באור יהודה.  בית החולים הגישו ערר לוועדה המחוזית לענייני פיצויים והיטלי השבחה, כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אור יהודה לחיוב בית החולים בהיטל השבחה, בעקבות מכירת הדירה.

בערר מצוין כי מדובר במוסד ללא כוונות רווח. מדובר במוסד שרואה לנגד עיניו חשיבות עליונה למימוש מרבי של התמורות ממכירת הזכויות בנכס למטרות רפואיות לטובת הציבור. אנשי בית החולים אף ציינו בערר כי התקבולים ממימוש הנכס סייעו לרכישת מכשיר MRI למוסד הרפואי. עוד צוין בערר כי באוקטובר 2015 אישרה הוועדה המקומית כי בית החולים אכן זכאי לפטור. בינואר העוקב חזרה בה הוועדה המקומית מהחלטתה והודיעה כי קיים חיוב בהיטל השבחה.

הוועדה המקומית טענה כי דחיית הפטור נובעת מהעובדה שהמועד לבחינת הזכאות לפטור הינו מועד תחולתה של התוכנית המשביחה. "בהתאם להוראות הדין שחלו באותו מועד, הרי שהעורר אינו עומד בתנאים שנקבעו לקבלת הפטור", נכתב בתשובתה. "התוכניות נשוא שומת הוועדה המקומית פורסמו למתן תוקף בתאריכים 24.10.1996  ו-27.08.2002. במועדים אלה הייתה הדירה בבעלות פרטית, לא שימשה למטרות בריאות ואף לא הייתה מיועדת לשמש למטרות בריאות. בנסיבות אלה אין העורר זכאי לפטור המבוקש".

במועד תחילתן של התוכניות הרלוונטיות לא היה מדובר במקרקעין של מוסד, כי אם במקרקעין בבעלות פרטית, והם לא שימשו ולא נועדו לשמש לאחת המטרות שנמנו בהוראת הפטור. טענות העורר בדבר זכאותו לפטור נדחות אפוא".

ועדת הערר, בראשותו של עו"ד אייל גילת קבעה כי אכן במועדים המדוברים הייתה הדירה בבעלות פרטית. "במקרה זה לא התמלאו אפוא תנאי הפטור, שכן במועד תחילתן של התוכניות הרלוונטיות לא היה מדובר במקרקעין של מוסד, כי אם במקרקעין בבעלות פרטית, והם לא שימשו ולא נועדו לשמש לאחת המטרות שנמנו בהוראת הפטור. טענות העורר בדבר זכאותו לפטור נדחות אפוא".

עם זאת קיבלה ועדת הערר את טענות בית החולים באשר לחיובו בריבית: "הוועדה המקומית שינתה את עמדתה באשר לזכאות העורר לפטור, בעניין שמעורר שאלה משפטית", נכתב בהחלטת ועדת הערר, "ובנסיבות אלו התקיימו לטעמנו טעמים מיוחדים לפטור את העורר מתשלום ריבית בגין התקופה שמיום הוצאת החיוב ועד להגשת הערר"