עדכוני לקוחות / רגולציה

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.

וועדת חוק חוקה ומשפט אישרה לאחרונה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז – 2017, שבהן נקבעו נורמות חדשות ומקיפות לפעילותם של מי שמנהלים או מחזיקים במאגרי מידע בכל הנוגע לנהלי אבטחת מידע. למעשה, התקנות נוגעות לגופים רבים במשק הישראלי, בין אם מדובר בעסקים קטנים המנהלים מידע על לקוחותיהם ובין אם מדובר בתאגידי ענק.

במסגרת הנחיה חדשה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, גופים כגון ספקי שירותים אשר שומרים הקלטות משיחות טלפון או תכתובות צ'ט עם לקוחותיהם, יאלצו לאפשר ללקוחותיהם (נושאי המידע) לעיין גם במידע מסוג זה, על פי זכות העיון הקבועה בחוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו.

חוק השירותים הפיננסיים מטיל חובת רישוי על העוסקים בשירותים פיננסים – מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי. אחד החידושים העיקריים בחוק הוא הכפפתם, לראשונה, של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי.

כחלק מצעדי רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה הקיימת, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) בדבר הגדרת "משקיע מסווג". התיקון יכנס לתוקפו ביום 25 במרס 2016. "משקיע מסווג" בהתאם לחוק ניירות ערך אינו נספר במניין 35 המשקיעים שהצעה ללמעלה מהם מהווה הצעה לציבור וכרוכה בפרסום תשקיף ואישורים מצד הרשות.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב.

התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה.

מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים. 

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הפרק של הסדרת הפיקוח הווטרינרי על שיווק מוצרי בשר בישראל במסגרת "חוק הקורנפלקס". הפרק מהווה בשורה חשובה לציבור בישראל הן בהיבט של הגנה על בריאות הציבור והן בשל הפוטנציאל המשמעותי הטמון בו להקטנת יוקר המחיה.

בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה לאחרונה גילוי דעת, המרחיב את הרגולציה התחרותית כבר לשלב בדיקות הנאותות הנערכות אגב משא ומתן לקראת התקשרות בעסקה.
כחלק ממגמה בינלאומית, מגבירה רשות ההגבלים הישראלית את התערבותה לשלב המשא ומתן לקראת ביצוע עסקאות בין מתחרים. 

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.

בהקשר זה, לפני כחודש – עוד לפני החלטת הממונה – הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.

הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.

הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.

לאחרונה נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות וכן תקנות שהותקנו מכוחו. החוק והתקנות קובעים הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, ועל מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד וסוללות כאמור ושל פסולת הנוצרת מהם.