המלחמה באוקראינה וסנקציות כלכליות בינלאומיות

בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה, הפעילו כמעט כל מדינות המערב סנקציות כלכליות משמעותיות כלפי רוסיה, וכן כלפי אזרחים וחברות הפועלות ברוסיה. מטרת הטלת הסנקציות היא ליצור פגיעה כלכלית משמעותית בפעילות הכלכלית הרוסית. בעוד ערוצי התקשורת ופרשנים מתמקדים באפקטיביות הסנקציות בקשר עם המערכה באוקראינה, חשוב לדעת כי לסנקציות אלה עלולות להיות השלכות ישירות ועקיפות על חברות ישראליות רבות, גם כאלה העשויות במבט ראשון לחשוב שהדבר אינו נוגע להן.

בסקירה קצרה זו נתאר בקווים כלליים את משטר הסנקציות הבינלאומי הרלוונטי, וכן את ההשלכות האפשרויות על ישראלים – חברות ויחידים. יש לציין כי משטר הסנקציות הבינלאומי כלפי רוסיה משתנה בימים אלו במהירות, לעיתים אף מיום ליום, ולפיכך סקירה זו היא כללית בלבד, וייתכן שהנתונים הכלולים בה ישתנו בימים הקרובים.

הסנקציות שהוטלו בהקשר ללחימה ברוסיה

הסנקציות שהוטלו בהקשר למלחמה באוקראינה כוללות:

• מגבלות המוטלות על אנשים ספציפיים כמו מגבלת תנועה בינלאומית שהוטלו על כמה ראשי משטר -ביניהם נשיא רוסיה פוטין עצמו – ואוליגרכים רוסיים, איסור עשיית עסקאות איתם או עם חברות בבעלותם, והקפאת נכסיהם.

• מגבלות על מעבר הון בין מדינות – איסור עשיית עסקאות דרך בנקים רוסיים רבים, חסימה של העברת כספים במערכת העברת הכספים הבינלאומית SWIFT מבנקים רוסיים מסויימים – למשל VTB bank, הבנק השני בגודלו ברוסיה. לחלק ניכר מהמוסדות הפיננסים ברוסיה נחסמה הגישה לנכסים הפיננסים שלהם בבנקים במערב.

• מגבלות על סחר ותנועה עם רוסיה ועם אזורים מיוחדים ברוסיה – החל מאיסור מכירה של טכנולוגיות מתקדמות לחברות מסוימות (למשל חברות העוסקות בפיתוח נשק), דרך איסור על טיסות של חברות רוסיות, ועד לאיסור כמעט מוחלט של סחר עם קרים והאזורים הבדלניים באוקראינה (אזורים אשר שטחם משתנה לאור התקדמות הלחימה).

הסנקציות הוטלו בעיקר על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי, אך ברמות שונות על ידי כמעט כל מדינות המערב. למרות שלאורך הזמן ניתן לראות מגמה של קירוב בין הסנקציות, אין התאמה מלאה ביניהן. כך למשל סנקציות על אוליגרך מסויים הוטלו בתחילה על ידי בריטניה, לאחר מכן על ידי האיחוד האירופי, וטרם הוטלו על ידי ארצות הברית.

משטר הסנקציות האמריקאי משמעותי במיוחד. שליטתה הכלכלית של ארצות הברית בעולם הכספים הבינלאומי מאפשרת לה לחסום בצורה אפקטיבית עסקאות המפרות את משטר הסנקציות האמריקאי. מערכת האכיפה הבלתי מתפשרת האמריקאית גם מביאה לכך שתאגידים רבים פשוט אינם מוכנים להסתכן כלל בהפרת הסנקציות האמריקאיות, או אפילו בעשיית עסקאות עם חברות המפרות את הסנקציות.

נוסף על כך, השוק הפרטי פועל במהירות רבה, אפילו בהשוואה לשיתוף הפעולה המהיר והמפתיע של מדינות המערב. חברות מסחריות מרחיבות את הסנקציות מעבר לסנקציות עליהן הכריזו המדינות. למשל, חברות הנפט הגדולות, חברות אופנה ולאחרונה אף מקדונלדס, שפתיחת סניפיה ברוסיה היתה לסמל לסוף המלחמה הקרה, הודיעו על הפסקת פעילותן ברוסיה גם ללא שהיתה להן חובה לעשות כן.

ההשלכות לגבי חברות ישראליות

עד כה, מדינת ישראל לא הטילה סנקציות פורמליות על הפעילות מול רוסיה בהקשר למלחמה באוקראינה. עם זאת, חברות ישראליות חשופות לסיכונים עסקיים ומשפטיים מול משטר הסנקציות הכלכלי הבינלאומי, וזאת אף אם ישראל לא אימצה את הסנקציות בצורה מפורשת.

משטר הסנקציות האמריקאי כולל הטלת קנסות כבדים מאוד על הפרה של הסנקציות, אפילו אם ההפרה נעשתה רק "ברשלנות". הפרה מכוונת של הסנקציות עלולה להביא גם לסנקציות פליליות. הסנקציות האמריקאיות חלות על כל אזרח אמריקאי, חברה הרשומה או פועלת בארצות הברית, או על כל עיסקה הכוללת גם מוצרים אמריקאים (למשל – מוצר תוכנה המבוסס על תוכנה אמריקאית). היסטורית, ארצות הברית אף טענה שעצם העובדה שהעסקאות נעשות במטבע הדולר מכפיפות אותו למשטר הסנקציות האמריקאי.

יתר על כן, בשנים האחרונות ממשלת ארצות הברית יצרה משטר של "הפרות שניוניות" שבהן היא אוסרת על סחר גם עם חברות המפרות את הסנקציות, גם כשאין לאלו כל זיקה לארצות הברית. כלומר – חברה ישראלית המפרה את הסנקציות, במיוחד אם היא מסייעת לחברות אמריקאיות לעקוף את הסנקציות, יכולה להיות מוכנסת ל"רשימה שחורה" אמריקאית שתמנע ממנה לעשות כל עיסקה עם חברות אמריקאיות.

השלכה נוספת של משטר הסנקציות כלפי חברות ישראליות היא אימוץ "עקיף" של הסנקציות, על ידי רשויות ממשלתיות ישראליות. כך למשל, כתנאי למתן אישור לייצוא בטחוני, דורש האגף לפיקוח על ייצוא בטחוני מהחברה המבקשת להצהיר כי הייצוא המבוקש אינו מפר את הסנקציות האמריקאיות או אלו שהוטלו על ידי ארגון האו"ם.

ולבסוף, חברות אמריקאיות רבות יימנעו מהשקעה או מעשיית עסקים עם חברות שחשודות בהפרות של הסנקציות. לעיתים יש גם סעיפים ספציפיים בחוזי השקעה עם משקיעים אמריקאים האוסרים על פעולה בניגוד לסנקציות.

מה צריך לעשות

אזור הסיכון: חברות ישראליות הנמצאות ב"אזור הסיכון" הן אלה אשר:

1. יש להן עסקים ברוסיה, ביילורוסיה או אוקראינה לרבות לקוחות, ספקים, קבלני משנה, עובדים או משתמשים בשירותים.

2. יש להן בעלי מניות או משקיעים רוסים, או בבעלות רוסית.

3. המשלמות, או מקבלות תשלומים, ממוסדות פיננסים רוסיים.

כפיפות לסנקציות: על חברות ישראליות הנמצאות ב"אזור הסיכון" לוודא אם הן כפופות לסנקציות כחברות הרשומות בארצות הברית, באיחוד האירופי, פועלות תוך שימוש בטכנולוגיה אמריקאית וכו'.

אנו מעריכים כי קיימת סבירות שגם ישראל תאמץ בעתיד הנראה לעין לפחות חלק מהסנקציות, וממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות.

***

משרדנו ישמח לייעץ בדבר הסיכונים העומדים בפני החברות, והדרכים להתמודד עם סיכונים אלו.