© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

השלכות אפשריות של סנקציות על רוסיה על קהילת העסקים הישראלית

הסנקציות הכלכליות שעתידה ארה"ב להטיל על רוסיה הן החמרה של סנקציות קיימות, המוטלות על רוסיה מאז פלישתה לקרים ב-2014.

ההרחבה הנוכחית נכנסה לתוקף ב-21 בפברואר 2022. בשל הנסיבות המשתנות, סקירת הסנקציות והשלכותיהן היא כללית וייתכן שהנתונים הכלולים בה – הן אלה הנוגעים לארה"ב והן אלה הנוגעים למדינות האיחוד האירופי – ישתנו בימים הקרובים.

 

ההרחבה המרכזית של הסנקציות על ידי ארצות הברית כוללת:

 

 

איסור מוחלט של כל סחר, השקעה או קשר כלכלי כלשהו עם האזורים הבדלניים באוקראינה. כמו כן, סיווגו בנקים וחברות רוסיות נוספים ככאלו שאין לקיים איתם קשרים עסקיים.

 

ההרחבה מצד האיחוד האירופי כוללת:

 

 

1. הקפאה של נכסים של כלל חברי הפרלמנט הרוסי.

2. השעיה של הסחר באגרות חוב של רוסיה בשווקים האירופים.

3. מגבלות חמורות על הסחר עם האזורים הבדלניים באוקראינה.

4. גרמניה כבר הודיעה כי היא מקפיאה את פרוייקט צינור הגז נורדסטרים2  – המיועד להעביר כמויות גדולות של גז טבעי מרוסיה ליבשת אירופה.

 

בנוסף, כמה ממדינות המערב החליטו לנתק את גישתם של בנקים רוסיים למערכת האינטר-בנקאית SWIFT. יש להניח שהסנקציות יוחמרו בעתיד הקרוב.

 

ההשלכות לגבי חברות ישראליות

 

 

חברות ישראליות חשופות לסיכונים עסקיים ומשפטיים מול משטר הסנקציות הכלכלי הבינלאומי, וזאת אף אם ישראל לא אימצה את הסנקציות בצורה מפורשת.

 

משטר הסנקציות האמריקאי כולל הטלת קנסות כבדים מאוד על הפרה של הסנקציות, אפילו אם ההפרה נעשתה רק "ברשלנות". הפרה מכוונת של הסנקציות עלולה להביא גם לסנקציות פליליות. הסנקציות האמריקאיות חלות על כל אזרח אמריקאי, חברה הרשומה או פועלת בארצות הברית, או על כל עיסקה הכוללת גם מוצרים אמריקאים (למשל – מוצר תוכנה המבוסס על תוכנה אמריקאית).

 

יתר על כן, בשנים האחרונות ממשלת ארצות הברית יצרה משטר של "הפרות שניוניות" ,שבו היא אוסרת על סחר גם עם חברות המפרות את הסנקציות, ואפילו אין לאלו כל זיקה לארצות הברית. כלומר – חברה ישראלית המפרה את הסנקציות, יכולה להיות מוכנסת ל"רשימה שחורה" אמריקאית שתמנע ממנה לעשות כל עסקה עם חברות אמריקאיות.

 

השלכה נוספת של משטר הסנקציות כלפי חברות ישראליות היא אימוץ "עקיף" של הסנקציות, על ידי רשויות ממשלתיות ישראליות. כך למשל, כתנאי למתן אישור לייצוא בטחוני, דורש האגף לפיקוח על ייצוא בטחוני מהחברה המבקשת להצהיר כי הייצוא המבוקש אינו מפר את הסנקציות האמריקאיות או אלו שהוטלו על ידי ארגון האו"ם.

 

ולבסוף, חברות אמריקאיות רבות יימנעו מהשקעה או מעשיית עסקים עם חברות שחשודות בהפרות של הסנקציות.

 

סיכום

 

 

משטר הסנקציות הכלכליות הבינלאומי סביב רוסיה הולך ומתהדק. חברות ישראליות העושות עסקים עם אוקראינה או רוסיה, או שמוצריהן משווקים שם, צריכות לבצע הליך מסודר של הערכת סיכונים, שיכלול בירור מקיף של השפעת הסנקציות על מהלך עסקיהן.

 

***

 

פרופסור עמיחי כהן הוא יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי במשרדנו. פרופסור כהן הצטרף לברנע ג'פה לנדה ב-27 בפברואר 2022.

 

תגיות: משפט בינלאומי