גישה למערכות תשלומים והקצאת קוד זיהוי לנותני שירותי תשלום
כחלק מהמהלכים התומכים בהגברת התחרות בשוק התשלומים ובמקביל לכניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום וייזום תשלום, בנק ישראל פותח את הגישה למערכות התשלומים המפוקחות לשחקנים חדשים. שחקנים אלה הם נותני שירותי תשלום, בעלי רישיון שירות בנכס פיננסי ובעלי רישיון שירותי אשראי ופיקדון. כך, גורמים שיקבלו גישה למערכות התשלומים יוכלו להתממשק לשב"א ומס"ב ומערכות תשלומים אחרות במישרין באחת הדרכים שבנק ישראל מאפשר וכך לצמצם את התלות שלהם בבנקים.
לאור פתיחת הגישה למערכות התשלומים המפוקחות למשתתפים חדשים ובכדי לקדם את המהלך, אגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל פרסם את מדריך הגישה למערכות התשלומים המפוקחות בישראל, והציג מודל גמיש הכולל מספר סוגי השתתפות, וזאת כדי לאפשר לגופים החדשים לבחון את המודל המתאים להם וכדי שהגישה למערכות תשלומים לא תשמש כחסם עודף עבורם.
מה כולל הליך קבלת הגישה למערכות התשלום?
הגישה למערכות התשלומים מבוססת על עקרון של גישה הוגנת ופתוחה למערכות התשלומים, וכוללת תשעה שלבים לקבלת גישה:
-
פנייה ראשונית אל הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל
במסגרת הפנייה הראשונית תיערך שיחת היכרות עם מבקש הגישה לצורך הבנת צרכיו ועדכון לגבי סוגי ההשתתפות הרלוונטיים עבורו.
בנק ישראל מדגיש בפרסומיו את החשיבות של השיח עם השוק והגופים החדשים ולכן יש חשיבות רבה לפנייה הראשונית גם מקום בו ההחלטה תהיה שלא להתחבר למערכות התשלומים.
-
קבלת כללי המערכת שאינם רגישים
על כל משתתף להיכנס לאתר האינטרנט של מערכת התשלומים אליה הוא מתכוון לבקש גישה ולהוריד את כללי הגישה הפומביים. כיום קיימות שש מערכות תשלומים:
- זה"ב – מערכת לביצוע זיכויים והעברות בסכומים גבוהים, באופן סופי ובזמן אמת. מופעלת על-ידי בנק ישראל.
- מס"ב batch – מערכת לביצוע העברות נדחות בין חשבונות תשלום. המופעלת על-ידי מס"ב.
- מס"ב on-line – לביצוע העברות מיידיות בין חשבונות תשלום. מופעלת על-ידי מס"ב.
- שירותים בכרטיסי חיוב – לביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב. מופעלת על-ידי שב"א.
- מכשירי בנק אוטומטיים ATM – מערכת למשיכת מזומן וקבלת מידע בכספומטים. מופעלת על-ידי שב"א.
- פרוטוקול EMV – מפרט טכנולוגי ומבנה מסר בתקן EMV המשמש להעברת עסקאות ומידע בין גורמים בשרשרת ביצוע עסקה בכרטיס חיוב במקטע שבין המסוף לסולק. מופעלת על-ידי העמותה לניהול פרוטוקול מסופי אי.אם.וי בישראל.
-
קביעת סוגי השתתפות בשלושת הרבדים
הגישה למערכות התשלומים מחולקת לשלושה רבדים (כללי המערכת המסדירים את הוראות יישוב העסקאות בין הצדדים, הוראות ממשק טכניות וסליקה בזה"ב), כשבכל רובד שתי אפשרויות. השילוב של כל אחת מהאפשרויות בכל שלושת הרבדים מהווה מודל גישה. כך למשל, במערכות התשלומים המופעלות על-ידי מס"ב ושב"א קיימים ארבעה מודלי גישה:
- משתתף ישיר ומחובר – משתתף אשר חתום על כללי המערכת ונושא באחריות פיננסית ותפעולית מול מפעיל המערכת ("משתתף ישיר"), המחובר ישירות למערכת ברובד הטכני ("משתתף מחובר") ושסולק את פעילותו בחשבון הסליקה שלו במערכת זה"ב ("משתתף בסליקה") או באמצעות חשבון סליקה של משתתף אחר ("מיוצג בסליקה").
- משתתף ישיר ולא מחובר – משתתף ישיר שחיבורו הטכני למערכת מתבצע באמצעות משתתף אחר, ושעשוי להיות משתתף או מיוצג בסליקה.
- משתתף עקיף ומחובר – משתתף מחובר, שלא חתום על כללי המערכת ומיוצג על-ידי משתתף אחר, שנושא באחריות הפיננסית והתפעולית על פעילותו מול מפעיל המערכת ("משתתף עקיף") ומיוצג בסליקה.
- משתתף עקיף ולא מחובר המיוצג בסליקה.
-
אסמכתא על פטור מרישיון
גופים הפועלים כחברת תשלומים ושפטורים מרישיון מכוח תקנות הפטור יוכלו גם הם לקבל גישה עוד בטרם יקבלו רישיון שירותי תשלום בהתאם לכללים שנקבעו.
-
קבלת המלצה על גישה
במסגרת שלב זה, המפקח הפיננסי על מבקש הגישה ימסור לפיקוח המלצה על מתן גישה למערכת התשלומים על בסיס המסמכים שהוגשו על-ידי המבקש, לרבות תכנית עסקית, וביחס לגופים הנמצאים בתהליך קבלת רישיון – אישור על התאמה ראשונית לרישיון או רישיון מותנה/זמני/בהקמה.
-
קבלת כללי המערכת הרגישים
בשלב זה, הפיקוח יעדכן את מפעיל המערכת על עמידה בתנאים לקבלת כללי המערכת הרגישים ומבקש הגישה יחתום על מסמך סודיות לצורך קבלת כללי המערכת הרגישים. בתוך 5 ימים ממועד קבלת מסמך הסודיות, מפעיל המערכת ימסור את כללי המערכת הרגישים למבקש.
-
אישור הקצאת קוד זיהוי
ככל שבקשת הגישה מצריכה קוד זיהוי:
א. על מבקש הגישה להגיש בקשה לקבלת קוד זיהוי בהתאם למדיניות בנק ישראל. בהתאם למדיניות, על המבקש יהיה להוכיח עמידה בשני תנאים מצטברים:
– על המבקש להיות בעל רישיון, בהליך קבלת רישיון או פטור מרישיון ולצרף, בין היתר, המלצה מאת המפקח על פעילותו.
– הקוד נדרש לצורך השתתפות במערכת תשלומים מבוקרת או במערכת תשלומים בעלת ממשק ישיר למערכת תשלומים מבוקרת, המצריכה שימוש בקוד זיהוי. יצוין כי בנק ישראל רשאי לקבוע, בנסיבות מיוחדות, כי גופים מסוימים לא יהיו רשאים לקבל קוד זיהוי.
ב. הפיקוח יאשר שמבקש הגישה עומד בתנאי המדיניות לקבלת קוד זיהוי תוך 3 חודשים ממועד הגשת הבקשה. לאחר מכן יוענק קוד הזיהוי ותפורסם הודעה לעיתונות.
ג. מבקש הגישה יעביר למפעיל המערכת את כלל הפרטים הנדרשים שנקבעו על ידי מפעיל המערכת לצורך הטמעת קוד הזיהוי אצל המפעיל והמשתתפים.
ד. מפעיל המערכת והמשתתפים יטמיעו את קוד הזיהוי החדש במערכותיהם לא יאוחר מ-3 חודשים מרגע השלמת כל הפרטים הנדרשים מצד מבקש הגישה לצורך הטמעת הקוד.
גופים שמקבלים קוד זיהוי הופכים לגופים מוכרים ומזוהים במערכת הפיננסית מה שמאפשר חיבור ישאיר טכנולוגי אליהם.
-
אישור על סיום הבדיקות בהצלחה
במסגרת שלב זה, המבקש יציג לפיקוח את ההסכמים מכוחם יהיה רשאי לפעול במערכת התשלומים ולפעול אל מול מפעיל המערכת לגיבוש אפיון עסקי מפורט לפעילותו. מפעיל המערכת יידרש לפעול לצירוף המשתתף, לרבות הפיתוחים, הניסויים, הבדיקות והמועדים לביצועם, וכן ישלח אישור לפיקוח על עמידה בהצלחה בכל ההיבטים הטכנולוגיים והמשפטיים הדרושים לתחילת הפעילות.
-
השלמת תהליך הגישה למערכת
הצגת רישיון סופי לפיקוח אשר יעדכן את מפעיל המערכת בדבר האפשרות להעלות את מבקש הגישה לסביבת הייצור.
מה הוא הליך קבלת הגישה לבעלי רישיונות זרים?
ביחס לבעלי רישיונות זרים, מסלול הגישה הינו כדלקמן:
- פנייה ראשונית אל הפיקוח במסגרתה תיערך שיחת היכרות עם מבקש הגישה לצורך הבנת צרכיו ועדכון לגבי סוגי ההשתתפות הרלוונטיים עבורו.
- קבלת מכתב נוחות (comfort letter) מאת המפקח שלו.
- הצהרת בעל הרישיון הזר, המעידה על עמידתו בתנאי הרישיון שהונפק לו בחו"ל, כי חלפו שנתיים לפחות מאז ניתן לו הרישיון וכי הוא נותן שירותים ל-5 מיליון לקוחות לפחות.
- קבלת כללי המערכת שאינם רגישים כמפורט לעיל.
- קביעת סוגי ההשתתפות בכל אחד משלושת הרבדים כמפורט לעיל.
- הודעה על אי התנגדות מאת נגיד בנק ישראל.
- קבלת כללי המערכת הרגישים כמפורט לעיל.
- אישור הקצאת קוד הזיהוי כמפורט לעיל.
- אישור על סיום הבדיקות בהצלחה כמפורט לעיל.
- השלמת תהליך הגישה למערכת כמפורט לעיל.
***
לפרקטיקת הרגולציה בברנע ג'פה לנדה ניסיון רב בייעוץ משפטי שוטף ללקוחות בתחומי הרגולציה הפיננסית, לרבות ליווי הליכי רישוי אל מול הרגולטורים השונים ובפרט רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון.
עו"ד ענת אבן-חן, שותפה וראש תחום רגולציה במשרד, ועו"ד אורי רודריגז ישמחו לעמוד לשירותכם בכל שאלה בעניינים אלה, ובסוגיות רגולטוריות נוספות.