לראשונה, התייחסות נרחבת לנכסים דיגיטליים במסגרת חוק ההסדרים

חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 מציע התייחסות מקיפה להרחבת וליצירת תשתית רגולטורית בתחום הנכסים הדיגיטליים. במסגרת טיוטת החוק (הקרוי גם התכנית הכלכלית), הממשלה מתייחסת לאסדרה בתחומים רבים, כגון מטבעות יציבים, סוגיות מיסוי ועוד.

תחומי האסדרה ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

הטיוטה מציעה לפרסם תזכיר לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כך שהמפקח על נותני שירותים פיננסים מוסדרים יוכל להעניק לשחקנים זרים המעוניינים לספק שירותים פיננסים גם בישראל רישיון למתן שירותים פיננסיים, וכן להתנות את מתן הרישיון בתנאים שייקבעו ברישיון. המפקח יוכל לתת רישיון זה כל עוד השתכנע כי הגוף הזר מעניק הגנה מספקת ללקוחות, לרבות בעניין הוראות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור.

תחומי האסדרה ברשות ניירות ערך

בהמשך להצעת רשות ניירות ערך לתיקון דיני ניירות ערך, הטיוטה מעלה הצעה לפרסם תזכיר לתיקון החוקים המצויים באחריות רשות נירות ערך, בדומה להצעת הרשות בעבר.

הצעות במסגרת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

1. חובת קבלת רישיון לעוסקים בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות בנכסים דיגיטליים המשמשים להשקעה פיננסית ואינם עומדים בתחולת החוק הקיים.
2. לרשות ניירות ערך תהיה סמכות לבצע התאמות בפיקוח ביחס לייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות, בהתאם לשיקול דעתה, על מנת להעניק הגנות מתאימות למשקיעים בנכסים דיגיטליים.

הצעות במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות

1. החלת חוק השקעות משותפות גם על השקעה משותפת בנכסים דיגיטליים.
2. לרשות תהיה סמכות לבצע התאמות בפיקוח ביחס להשקעה משותפות בנכסים דיגיטליים בהתאם לשיקול דעתה.

הצעות במסגרת חוק ניירות ערך

1. מוצע להחיל את הוראות חוק ניירות ערך על פעילות בורסה, מסלקת ניירות ערך וזירות סוחר בנכסים דיגיטליים שאינה עומדת בתחולת החוק הקיים.
2. לרשות תהיה סמכות לבצע התאמות בפיקוח ביחס לפעילות כאמור בהתאם לשיקול דעתה.

סוגיות מיסוי

סיווג מס

1. מוצע לפרסם תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף כך שיכלול הוראות לגבי מיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים, לרבות הבהרה שאופן סיווג נכסים דיגיטליים לצרכי מס הוא כ"נכס" (ולא מטבע או מטבע חוץ), ולקבוע כללים לגבי מיקום נכס דיגיטלי.
2. עוד מוצע לקבוע את הדרכים להוכחת המחיר המקורי של נכס דיגיטלי, חובות דיווח לגבי פעילות בנכס דיגיטלי; וקביעת כללים לגבי אופן תשלום מקדמות לגבי הכנסה מנכסים דיגיטליים.

מיסוי פעולות

1. מוצע לקבוע הוראות ליישום מיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים, לרבות כללים לניכוי במקור לגבי הכנסה מפעילות בנכסים דיגיטליים שנעשית באמצעות גופים מפוקחים ובעלי רישיון בישראל.
2. מוצע לקבוע פטור מדיווח שנתי בשל מכירה של נכס דיגיטלי שבוצעה באמצעות גורם מפוקח ובעל רישיון וזאת כאשר מחזור העסקאות בנכסים דיגיטליים הכולל של הנישום נמוך מסכום של 2,500,000 ש"ח, ובתנאי שלא קמה חובת דיווח מנסיבות אחרות.

חובת הודעה

מוצע לקבוע חובת הודעה מקוונת לרשות המסים על החזקה של נכס דיגיטלי בשווי העולה על 200,000 ש"ח ובלבד שההחזקה האמורה היא לא באמצעות גוף מפוקח.

הצעות לפיקוח על מטבעות דיגיטליים יציבים

1. להגדיר נכס יציב על בסיס העקרונות כי הנכס מהווה נכס דיגיטלי המכוון לשמור ערך יציב באמצעות הצמדה לערך של הילך חוקי או לערך של מטבעות חוץ.
2. להחליט על זהות הגוף לו תינתן סמכות הרישוי, הפיקוח והאסדרה על גופים העוסקים בהנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים.
3. לאחר קביעת זהות המפקח על נכסים דיגיטליים יציבים, מוצע לפרסם תזכיר חוק אשר יעניק סמכות רישוי, פיקוח ואסדרה על הנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים על פי העקרונות הבאים:
   1. מוצע לקבוע עקרונות ואמות מידה הנוגעים למאפייני הנכסים המגבים וכן יחס הגיבוי שיחולו על הגופים המנפיקים נכסים מסוג זה. קריטריונים אלו יקבעו על ידי המפקח בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.
   2. מוצע כי המפקח יוכל להכריז על נכס דיגיטלי יציב כמשמעותי, ובכך להעביר את הפיקוח על המנפיק אל בנק ישראל. ההכרזה תעשה על ידי המפקח, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל והמנהל הכללי של משרד האוצר, וזאת רק אם הגוף המנפיק עומד בקריטריונים כמותניים ואיכותניים ומבוססים על הערכה של המפקח. בנוסף יוכל המפקח להחליט כי נכס יציב חדל לעמוד בקריטריונים ובשל כך יוחזר הפיקוח מבנק ישראל אל המפקח. זאת ועוד, מוצע כי בנק ישראל יהיה רשאי לסרב להעברת הפיקוח על הגוף העוסק בהנפקה של נכס דיגיטלי יציב, אם הוא סבר כי לנכס אין השפעה יציבותית או מוניטרית משמעותית.
   3. מוצע כי אמות המידה בקביעת כללי האסדרה הנוגעים למטבעות דיגיטליים יציבים משמעותיים ייקבעו ע"י נגיד בנק ישראל בהתייעצות עם המפקח.
   4. מוצע כי שר האוצר יקבע, בהסכמת בנק ישראל ולאחר היוועצות עם המפקח, את התנאים להגדרת מטבע דיגיטלי יציב משמעותי.
   5. מוצע כי גם לאחר העברת סמכות הפיקוח על הגוף העוסק בהנפקה של נכס דיגיטלי יציב משמעותי מהמפקח אל בנק ישראל, בנק ישראל ימשיך להעביר מידע רלוונטי אל המפקח.
   6. מוצע לבצע בחינה מחדש של הקריטריונים שייקבעו בתקנות להגדרת נכס דיגיטלי יציב משמעותי בתום שנתיים, ארבע שנים ושש שנים ממועד כניסת החוק לתוקף.
4. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יבחן, במסגרת לוחות הזמנים להפצת התזכיר, האם יש צורך בהסדרה צרכנית בחוק בנוגע למטבעות הדיגיטליים היציבים.

הצעות במערכת הבנקאית

ביצוע תשלומים

מוצע לבחון דרכים לביצוע תשלומי מס בגין רווחים שמקורם בפעילות בנכסים דיגיטליים באמצעות הפקדה לחשבון של מדינת ישראל המנוהל בבנק ישראל.

תשתית מעקב

ההצעה מציינת כי בכוונת המפקח על הבנקים לייצר תשתית עבור דיווח ומעקב אודות סירובים למתן שרותי בנקאיים לגופים הפועלים בתחום הנכסים הדיגיטליים והנימוקים להם.

DAO

ההצעה מכירה בכך שהארגון האוטונומי המבוזר (DAO) אינו מוכר כישות משפטית או כחברה בישראל ולכן מוצע להקים צוות בין משרדי לקביעת המעמד התאגידי של חברות מסוג DAO, והיבטי המיסוי הנלווים להן, תוך הבחנה בין פעילות פיננסית לפעילות שאינה פיננסית. הצוות יגיש את המלצותיו עד לסוף דצמבר 2023.

***

מחלקת שוק ההון בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בכל הקשור במתן שירות בנכסים פיננסיים דיגיטליים.

עו"ד אנדרי ינאי הוא שותף במחלקת שוק ההון במשרד.

אביחי טל הוא עו"ד במחלקה.