מכסי טראמפ: עדכון ליום 3.8.25

ב-31 ביולי 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי  הקובע את שיעור המכסים על היבוא לארצות הברית החל מה-7 באוגוסט. כזכור, עוד ב -2 לאפריל הודיע הנשיא טראמפ על תוכניתו להטיל מכסים על היבוא משאר מדינות העולם לארצות הברית. מאז ניהלה ארצות משא ומתן עם חלק גדול משותפות הסחר המשמעותיות שלה בדבר שיעור המכסים שיוטל. הצו הנשיאותי מה-1 באוגוסט מיועד לעגן את ההסכמים שארצות הברית הגיע אליהן, ו"להעניש" את המדינות שעימן לא הצליחה ארצות הברית להגיע להסכם. בין השאר, הוטל על יצוא של סחורות מישראל לארצות הברית מכס בשיעור של 15%. מטרת עדכון זה היא לתאר את תמונת המצב ביחס למכסים השונים המוטלים על יצוא לארצות הברית בנקודה זו. נזכיר כי בנושא המכסים לארצות הברית משתנה המצב בתכיפות, לעיתים על בסיס יומי. 

עד ל-1 באוגוסט הגיעה ארצות הברית להסכמים מיוחדים על שיעור המכס עם כמה מדינות. יש לציין כי את המונח "הסכם" יש לקרוא בזהירות בהקשר זה. למעט ההסכם עם בריטניה, מדובר בהסכמות בעל-פה ללא תיעוד מסודר ומפורט, הכוללות עקרונות בלבד. כפי הנראה, ניסוח הסכמי סחר מפורטים בין המדינות יארך עוד שנים.

בטבלה מטה מוצגים עיקרי ההסכמים שהושגו כפי שפורסמו על ידי הממשל האמריקאי. מדובר בהסכמים שבהם מחויבות המדינות שהסכימו להסדרים אלו כי על מוצרים המיובאים לארצות הברית יוטלו מכסים בשיעור מסוים, תוך שהמדינות הזרות נמנעות מהטלת מכסי תגובה. כמו כן, הסכימו כמה מהמדינות החותמות להשקיע סכומי כסף גדולים בארצות הברית, ולפתוח את השווקים שלהם ליבוא אמריקאי.

לגבי המדינות עימן ארצות הברית לא הגיעה להסכם: כפי שנקבע עוד ב-2 באפריל, הוטלו מכסים "הדדיים" בשיעור 10% על יבוא הסחורות מכלל מדינות העולם, ומכסים "הדדיים מיוחדים" גבוהים יותר לייבוא מכמה מדינות שלארצות הברית יש גרעון סחר משמעותי מולן. מכסים גבוהים במיוחד הוטלו על יבוא ממדינות שקיים חשש כי יהיה נסיון לעקוף דרכן מגבלות שונות על סחר. כך למשל על היבוא מלאוס הוטלו מכסים מיוחדים בשיעור של 40%, כנראה בגלל החשש שיעשה מאמץ להעביר דרך מדינה זו יצוא מסין, ועל יצוא מעיראק ומסרביה בשיעור של 35%, כנראה מתוך חשש שיצוא איראני ורוסי בהתאמה יועבר דרך מדינות אלו. טעמים נוספים להטלת מכסים גבוהים במיוחד נוגעים למחלוקת מדינית שיש למדינה עם ארצות הברית. למשל: על דרום אפריקה הוטלו מכסים בשיעור 30%. טראמפ גם הטיל כולל של 50% על ברזיל, בשל מחלוקת לגבי ההעמדה לדין של נשיא ברזיל לשעבר בולסנרו, ועל קנדה בשיעור של 35% בטענה כי קנדה אינה עושה די למנוע יבוא של סמים לארצות הברית. מכסים גבוהים הוטלו גם על מדינות שלהן גרעון סחר גדול עם ארצות הברית, וטרם הגיעו להסכם סחר.

בנוסף, הודיע נשיא ארצות הברית על העלאת המכס על פלדה ואלומיניום ל 50%, בלא קשר למדינה ממנה הם הגיעו, ועל מכסים בשיעור 25% על יבוא של מכוניות לארצות הברית. ב-30 ביולי הודיע הנשיא טראמפ על הטלת מכס בשיעור 50% על צינורות וחוטי נחושת. כמו כן הודיע הנשיא על ביטול כל פטור ה"דה מינימיס" על יבוא של פחות מ 800$, שכעת יהיה כפוף לכללים הרגילים של יבוא לארצות הברית.

כמו כן ידוע כי במשרד הסחר האמריקאי מתנהל כעת תהליך לבחינת היבוא של תרופות, ושבבים ומוליכים למחצה. סביר כי בסיומו של התהליך יוטלו מכסים מיוחדים גם על מוצרים אלה, או על חלקם.

גרעון הסחר הגדול ביותר של ארצות הברית היה, וממשיך להיות, מול סין. הנשיא טראמפ כבר החליט להטיל מכסים ניכרים על סין, שהגיעו בנקודה מסוימת ל 145%. כרגע מתנהל מו"מ אינטנסיבי בין שתי המדינות, תוך שבתקופת הביניים הופחת המכס על מוצרים סיניים לכ 30%.

משא ומתן נוסף מתנהל גם עם מקסיקו, שגם היא שותפת סחר גדולה של ארצות הברית.

המכס שהוטל על סחורות ישראליות

כאמור, על יבוא של סחורות מישראל הוטל מכס בשיעור של 15%. היו שהופתעו משיעור המכס הגבוה, ויש גם ביקורת על כך שהממשלה לא הצליחה להגיע להסכם עם ארצות הברית. למעשה, בחינה של כלל ההסכמים שארצות הברית הגיעה אליהם עד כה מגלה ששיעור מכס של  15% אינו גבוה, וכפי הנראה אינו רחוק משיעור המכס שהיה מוטל על סחורות ישראליות גם לו היו המדינות מגיעות להסכם.

כמו לגבי שאר המדינות – המכס בשיעור 15% אינו כולל את המוצרים המיוחדים שהוטל מכס מיוחד על היבוא שלהם לארצות הברית כמו: פלדה, מוצרי רכב ונחושת.

נקודה חשובה לציון בהקשר זה היא שאם אכן יוטל מכס ציוחד על תרופות ועל שבבים ומוליכים למחצה  – יכול הדבר לפגוע משמעותית ביצוא הישראלי.

עד כה לא הוטל כל מכס על היבוא של שירותים לארצות הברית, בהקשר הישראלי נקודה זו חשובה, שכן עיקר הייצוא הישראלי לארצות הברית הוא בתחום השירותים, ובעיקר שירותי המחשוב, ולאו דווקא בתחום הסחורות.

המצב המשפטי בארצות הברית

על-פי החוקה של ארצות הברית, הטלת מכסים אמורה להיות בסמכות הקונגרס האמריקאי, ולא בסמכות הנשיא. הקונגרס העניק לנשיא סמכויות מוגבלות להטלת מכסים בשעת חירום. הנשיא טראמפ קבע כי יש כמה מצבי חירום המצדיקים הטלת מכסים על ידו: ביחס ליבוא לא חוקי של פנטניל (משכך כאבים רב עוצמה המשמש מרכיב חשוב בסמים ותרופות לא חוקיות בארצות הברית); ביחס לגרעון הסחר של ארצות הברית; וביחס למוצרים מסויימים כמו פלדה ומכוניות. מכוח מצב חירום זה, הטיל הנשיא מכסים. שני בתי משפט פדראליים שונים קבעו כבר בפסקי דין כי טראמפ פעל בחוסר סמכות בשימוש בסמכויות החירום שלו, שכן לא ניתן לראות בגרעון סחר, למשל, מצב חירום. פסקי דין אלו מצויים כעת בערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי של מחוז קולומביה.  בדיון שהתקיים בפני הרכב מורחב של בית המשפט הפדראלי לערעורים של וושינגטון די.סי. הביעו חלק ניכר מהשופטים ספק באשר לחוקיות הצווים.

לכאורה, הסכמי הסחר שטראמפ כבר הגיע עליהם, יעמדו בתוקפם בלא קשר לשאלה המשפטית האם הנשיא פעל בחוסר סמכות. מצד שני, הסכמי הסחר מבוססים על ההנחה שבידי הנשיא סמכויות נרחבת להטלת מכסים, ולביטולם. בהעדר סמכות כזו, יתכן שיהיה צורך לנהל מו"מ מחודש על הסכמי הסחר.

המצב המשפטי הבינלאומי

מאז מלחמת העולם השניה ועד לשנים האחרונות שררה הסכמה בין מדינות המערב שלפיה מכסים נמוכים מזיקים לכלכלה, ובמיוחד גרועים מכסים המפלים בין מדינות שונות. תפיסה זו עוגנה ב"הסכם הכללי בדבר הסחר והמכסים" משנת 1947, ובפעילות ארגון הסחר העולמי, שהוקם בשנת 1995. בעשור האחרון הולכת ומתגבשת ההבנה שהורדת המכסים היתה בעלת השפעות שליליות מסוימות, ובייחוד נדידה של הייצור התעשייתי מהמערב העשיר אל מדינות דרום מזרח אסיה, סין ואפריקה. מעבר הייצור התעשייתי אל מדינות אלו הביא לחולשה באזורים שלמים בארצות הברית שהיו מבוססים על הייצור התעשייתי. מדיניות הטלת המכסים של טראמפ מיועדת בדיוק לבעיה זו. תוכניתו היא שבאמצעות הטלת המכסים ישובו מפעלי ייצור לארצות הברית, על-מנת  להמנע מתשלום המכסים.

תכנית העלאת המכסים של טראמפ נעשתה למעשה בניגוד גמור להתחייבויותיה של ארצות הברית באמנה הכללית בדבר הסחר והמכסים. ראשית, האמנה אוסרת העלאה של מכסים שכבר הורדו. שנית, האמנה אוסרת על הפליה במכסים בין מדינות שונות. האפליה בשיעור המכסים בין המדינות היא אבן הראשה של מדיניותו של טראמפ. היא מאפשרת לו את הגמישות בניהול המו"מ, ובהשגת ההשקעות ופתיחת השווקים הזרים. כך או כך, השיטה של טראמפ עומדת כפי הנראה בסתירה להתחייבויות ארצות הברית.

מה שמקל על טראמפ לנקוט בגישה זו הוא ההיחלשות של ארגון הסחר העולמי. למשל, במהלך ארוך שנים נמנעה ארצות הברית מלאשר מועמדים לערכאת הערעור של מוסד יישוב הסכסוכים, עובדה ששיתקה למעשה את פעילותו של מוסד חשוב זה, ששימש למעשה כמעין "בית משפט" בנושא סחר בינלאומי. כמה מדינות אכן הגישו תלונות נגד ארצות הברית לארגון הסחר, אך אין להניח שלארגון תהיה השפעה ניכרת על מדיניות ארצות הברית.

מן העבר השני – המדיניות הכאוטית של ארצות הברית בנושא הסחר עשויה לשנות את מפת הסחר העולמי. אם מדינות אינן יכולות לסמוך עוד על המכס הנמוך בארצות הברית, הן יצטרכו לפתח שווקים חדשים, ולהגיע להסכמים שאינם כוללים את ארצות הברית.

למדיניות ארצות הברית גם יש השפעות כלכליות משמעותיות בארצות הברית ומחוץ לה. כלכלנים רבים סבורים כי תוכניתו של טראמפ מזיקה: העלאת המכסים, או החזרת היצור לארצות הברית, יביאו לייקור ניכר של מחירי המוצרים, ולא יגרמו להסטה ניכרת של הייצור לארצות הברית. מחקרים מראים כי כמחצית מעלות המכס מושתת על הצרכנים האמריקאיים באמצעות העלאת מחירים.

להטלת המכסים השפעות כלכליות ניכרות מחוץ לארצות הברית.  ארצות הברית מטילה מכסים ברמה שונה על מדינות שונות, יהיה בזה כדי להסיט את הייצור והסחר בהיקפים עצומים בין המדינות. מדינות יעבירו את הייצור למדינות שיש מכס מופחת ביצוא מהן לארצות הברית, ואנו עתידים גם לראות היקף גדול של נסיונות ל"רמאות" ביחס למקום הייצור של מוצרים שונים.

שינויים אלו בהסכמי הסחר, ברמות המכס, וביחסים הכלכליים בין הכלכלות הגדולות בעולם, יוצרים אי ודאות רבה. לשם בירור מדויק של ההשלכות יש להסתייע בייעוץ משפטי היכול לתת מבט מעודכן על המצב המשפטי העדכני.