פסק דין חשוב על קביעת שווי בעסקאות שינוי מבנה: גילום מס, הולדבק והתאמה משנית

חברות רב לאומיות בישראל המבצעות עסקאות רכישה, מכירה או שינוי מבנה, נתקלות לעיתים בסוגיות מורכבות בתחום מחירי ההעברה. החוק מחייב כי העסקאות בין ישויות קשורות תיערכנה בהתאם לערכים סבירים, תוך שמירה על שקיפות, ותחת עקרון ה-CUP  (Comparable Uncontrolled Price) , גם הימנעות מגילום מס עתידי באופן לא מוצדק. עקרונות אלו מונחים גם בקווי ההנחיה של OECD ובהוראות רשות המסים, אך פסיקה עדכנית מבהירה את האופן שבו יש ליישם אותם בפועל, במיוחד בהקשרים של גילום מס, תשלומי הולדבק והתאמות משניות.

בסוף אוקטובר 2025, ניתן פסק דין תקדימי בעניין הקסהדייט בע"מ נ' פקיד השומה תל אביב 3, המעמיק בסוגיות עקרוניות בתחום מחירי ההעברה ובפרט בקביעת שווי הנכסים בעסקאות שינוי מבנה בין צדדים קשורים: גילום מס, הולדבק, והתאמה משנית.

 –

פסק דין הקסהדייט: הרקע העובדתי

חברת מיקרוסופט רכשה את מלוא מניות חברת הקסהדייט בע"מ, חברת סייבר ישראלית, תמורת 75 מיליון דולר. זמן קצר לאחר השלמת העסקה, הועברו כל נכסי ופעילות החברה למיקרוסופט במסגרת שינוי מבנה עסקי (מכירת Functions, Assets and Risks – FAR) .

המחלוקת עם רשות המיסים נסבה על קביעת שווי הממכר לצורכי מס:

1. האם יש לגלם את המס הצפוי בגין המכירה כחלק מהשווי?
2. האם יש לכלול את רכיב ההולדבק – תשלומים נדחים למייסדים המותנים בהמשך עבודתם  כחלק מהתמורה?
3. האם יש לבצע התאמה משנית ולחייב את החברה בריבית רעיונית על סכומים שלא שולמו במועד? ואם כן – מה שיעור הריבית?

רשות המסים קבעה שווי ממכר של כ-96 מיליון דולר, הכולל את גילום המס ואת ההולדבק, ובנוסף יישמה התאמה משנית וחייבה את החברה בהכנסות ריבית רעיונית ממיקרוסופט.

הרקע המשפטי: גילום מס, הולדבק והתאמת משנית

אין מחלוקת בין הצדדים כי עסקת רכישת המניות של הקסהדייט הייתה עסקה בין צדדים בלתי קשורים, וכי התמורה שנקבעה בה, 75 מיליון דולר, מבטאת את שוויה הכלכלי של החברה (למעט המחלוקת בעניין ההולדבק). כמו כן, שני הצדדים הסכימו כי שיטת השוואת המחיר (Comparable Uncontrolled Price – CUP), המשווה את מחיר הנכסים והפעילות שעברו למיקרוסופט למחיר שנקבע בעסקת רכישת המניות, היא השיטה הטובה ביותר להערכת שווי הממכר.

המחלוקות בין הצדדים התמקדו בהתאמות שיש לבצע למחיר שנקבע בעסקת המניות: בשאלה האם יש לגלם בשווי הממכר את המס הצפוי בגין המכירה, האם יש לכלול את רכיב ההולדבק כחלק מהתמורה, והאם יש לבצע התאמה משנית בגין ריבית רעיונית.

1. גילום המס – האם יש לגלם את המס הצפוי על מכירת הנכסים כחלק מהשווי?

לטענת רשות המסים, יש לגלם את המס הצפוי במכירת הנכסים, שכן מסים הם חלק מהשיקולים הכלכליים בעסקה, בהתאם לקווי ההנחיה של ה-OECD ובהתאם לחוזר 15/2018 הקובע את עקרונות קביעת שווי ה-FAR בעסקאות שינוי מבנה בקבוצות רב לאומיות. מנגד, המערערת טענה כי חוזר 15/18 אינו מזכיר כלל את גילום המס, ואילו רשות המסים הייתה סבורה שיש לגלמו, הדבר היה נכלל במפורש בחוזר (במיוחד לאור העובדה שהגילום עשוי להגדיל את השווי בכ-30%). בנוסף, נטען כי קווי ההנחיה של ה-OECD מתייחסים לגילום מס רק בשיטות הערכה תיאורטיות (כגון DCF), ולא בשיטת השוואת המחיר (CUP), שהיא השיטה שבה השתמשו הצדדים במסגרת העסקה.

שיטת CUP משקפת עסקה אמיתית בין צדדים בלתי קשורים, ולכן יש לקחת בחשבון את כלל השיקולים הכלכליים, לרבות שיקולי מס.

בית המשפט קבע כי שיטת השוואת המחיר (CUP) משקפת עסקה אמיתית בין צדדים בלתי קשורים, ולכן משקפת את כלל השיקולים הכלכליים שכבר נלקחו בחשבון על ידי הצדדים, לרבות שיקולי מס. לעומת זאת, שיטת תזרים המזומנים המהוון (DCF) היא שיטה תיאורטית, המבוססת על תחזיות עתידיות של תזרימי מזומנים, ולכן רק בה יש מקום להביא בחשבון מסים עתידיים כחלק מהערכת השווי. בהתאם, בית המשפט קיבל את עמדת החברה וקבע כי אין לגלם מס עתידי בקביעת שווי לפי שיטת CUP. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי חוזר 15/18, שנכתב על ידי רשות המסים, אינו כולל הוראה בדבר גילום מס, ולכן אין לרשות המסים סמכות "להוסיף" הוראה מהותית שכזו ללא תיקון החוזר ופרסום מדיניות חדשה. כמו כן, בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלות רשות המיסים וקבע כי שינוי מדיניותה נעשה "במחשכים", ללא פרסום וללא מתן אפשרות לנישומים להיערך בהתאם.

2. רכיב ההולדבק – האם רכיב ההולדבק מהווה חלק מהתמורה בעסקת רכישת מניות או תשלום נפרד עבור עבודה?

המערערת טענה כי תשלומי ההולדבק הם בונוס אישי ואינם חלק מהתמורה, ולכן אין לכלול אותם בשווי הממכר. מנגד, רשות המסים טענה כי ההולדבק הוא חלק אינטגרלי מהתמורה, שכן הוא נובע מהסכם רכישת המניות עצמו, שחל באופן פרופורציונלי על כלל בעלי המניות, ומבטיח את ערך הנכסים שנרכשו.

יש לכלול את ההולדבק בשווי הממכר, מאחר שהוא חלק מהתמורה ולא תשלום נפרד עבור עבודה.

בית המשפט קבע כי יש לכלול את ההולדבק בשווי הממכר, מאחר שהוא חלק מהתמורה ולא תשלום נפרד עבור עבודה. העובדה שהתשלום מותנה בהמשך עבודה אינה משנה את מהותו – זהו תנאי למימוש התמורה ולא בשכר עבודה. על שווי פעילות החברה עם התחייבות המייסדים להישאר גבוה משמעותית משוויה בלעדיהם, ולכן יש לראות בהולדבק חלק מהתמורה הכוללת.

3. ההתאמה המשנית – האם ניתן לחייב בריבית רעיונית בגין התאמה משנית וכיצד יש לקבוע את שיעורה?

רשות המיסים טענה כי כיוון שהמערערת לא קיבלה את מלוא התמורה בפועל, יש להחיל ריבית רעיונות על הסכומים שלא שולמו. מנגד, המערערת טענה כי אין בסיס חוקי למיסוי הכנסה רעיונית, מדובר בכפל מס כלכלי וריבית כזו אינה משקפת הכנסה אמיתית. בנוסף טענה כי גם אם יש להחיל התאמה משנית, הריבית צריכה להיות נמוכה בהרבה, בהתאם לריביות בפועל בעסקאות אמיתיות בין חברות בקבוצת מיקרוסופט.

יש להחיל התאמה משנית, אך לחשב את שיעור הריבית הבין-חברתית לפי נתוני אמת.

בית המשפט קבע כי יש להחיל את ההתאמה המשנית, אך יש לחשב את שיעור הריבית הבין-חברתית לפי נתוני אמת מעסקאות אמיתיות בין הקסהדייט לחברות אחרות בקבוצת מיקרוסופט, בין 0.1% ל-0.25%, ולכן שיעור הריבית שנקבע יהיה 0.175% בלבד. עם זאת, בית המשפט העיר כי סמכות רשות המסים להטיל התאמה משנית לפי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה ראויה לבחינה מעמיקה בעתיד.

בנוסף, בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלות רשות המסים, קבע כי שינוי מדיניות מחייב פרסום ושקיפות, וחייב את רשות המסים בהוצאות בסך 150,000 ש"ח.

סיכום: משמעויות רחבות

פסק הדין בעניין הקסהדייט מהווה אבן דרך משמעותית בפרשנות דיני מחירי ההעברה בישראל וביישום חוזר 15/18. הוא מחדד את ההבחנה בין שיטות הערכת שווי שונות, מגדיר את גבולות סמכותה של רשות המסים, ומבהיר כיצד יש ליישם את עקרונות ה-OECD בעסקאות שינוי מבנה, ובין היתר:

• אין לגלם מס עתידי בשיטת השוואת המחיר (CUP), בהתאם לחוזר 15/18 וללא חריגה מהוראותיו.

• יש לכלול תשלומי הולדבק כחלק מהתמורה בגין הנכסים, כאשר הם נובעים מהסכם רכישת המניות ומהווים תנאי למימוש התמורה.
• יש להחיל התאמה משנית, אך הריבית תיקבע לפי נתוני אמת של עסקאות בין-חברתיות ולא לפי אומדן תיאורטי.

לאור כל זאת, מומלץ ללקוחות ולחברות רב-לאומיות לבחון מחדש עסקאות שינוי מבנה, רכישות ומכירות נכסים בין-חברתיות, ולוודא כי חקר מחירי ההעברה נערך בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק דין זה, שכן הוא מתווה את הדרך ליישום נכון, עקבי ושקוף של כללי מחירי ההעברה בישראל.

***

עו"ד ורו"ח חנא דאהר הינו שותף במחלקת המיסים במשרד.

עו"ד איתיאל שלוש הינו עורך דין במחלקת המסים במשרד.

למחלקת המיסים במשרדנו ניסיון רב בליווי חברות רב-לאומיות בעסקאות רכישה ומכירה ושינויי מבנה שונים. צוות המחלקה מעניק ייעוץ משפטי מקיף בכל היבטי המס הנוגעים הן לפעילות מסחרית בישראל והן לעסקאות בינלאומיות, כולל תכנון אסטרטגי ויצירת מבני מס אופטימליים המותאמים לצרכיו הייחודיים של כל לקוח ולקוח, תוך כדי עמידה בדיני המס הרלוונטיים (לרבות אמנות מס בינלאומיות) וכן טיפול בסוגיות מיסוי הקשורות למע"מ ומסים עקיפים אחרים.