בית המשפט העליון מעלה הילוך בסנקציות נגד שימוש לא מבוקר בתוצרי בינה מלאכותית בכתבי טענות

הזיות של בינה מלאכותית בכתבי טענות

בשנה החולפת אנו עדים לתופעה מדאיגה ההולכת ומתרחבת: כתבי טענות הכוללים הפניות לפסקי דין שאינם קיימים, ציטוטים שלא היו ולא נבראו ולעיתים אף סעיפי חוק פיקטיביים. במקרים רבים מקור ה"תקדימים" הוא הסתייעות במערכות בינה מלאכותית (Generative AI) לצורך איתור פסיקה וחקיקה – ללא אימות עצמאי, מקצועי ומספק של המקורות.

הבעיה אינה בעצם השימוש בבינה מלאכותית – שהפסיקה עצמה מכירה בפוטנציאל התועלת הטמון בה – אלא בהסתמכות עיוורת על תוצרים שעלולים להיות "הזיות" (AI hallucinations): תוכן שנשמע משפטי, נראה אמין, אך אינו נכון או שאינו קיים כלל.

בית המשפט העליון העביר ביקורת חריפה על התופעה וקבע נורמה ברורה: עורכי דין, וגם בעלי דין שאינם מיוצגים, אינם יכולים להתנער מאחריותם ולהגיש כתבי בית דין שלא נבדקו בקפידה מבחינת אמינות ודיוק – ובכלל זה אימות תקדימים ואסמכתאות.

התפתחות הפסיקה בשנה החולפת: מביקורת עקרונית לסנקציות הולכות ומחמירות

לאורך שנת 2025, ככל שחזרו ונשנו מקרים של שימוש בלתי מאומת בכלי בינה מלאכותית, בתי המשפט החלו להחמיר עם בעלי דין שהפנו למקורות "חוקיים" שאינם קיימים. מה שהתחיל כהבהרה נורמטיבית וביקורת עקרונית, התפתח לענישה כלכלית מתונה – ובהמשך לענישה שנועדה כבר להרתיע בפועל.

בפברואר 2025, בשני פסקי דין של בית המשפט העליון, הובהרה במפורש החובה המוטלת על מגישי כתבי טענות לוודא את אמינות ודיוק הנתונים המובאים בהם. נקבע כי עורך דין המגיש כתב טענות שתוכנו בדוי, תוך הסתמכות על אסמכתאות שאינן קיימות, מפר את חובותיו כלפי לקוחו, בית המשפט, הצד שכנגד ומקצוע עריכת הדין. לצד קביעה זו, באותם מקרים לא הוטלו סנקציות.

במאי 2025 הטיל בית המשפט העליון לראשונה הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה על בעל דין שהפנה בכתב טענותיו לפסקי דין שאינם קיימים, לאחר שהסתייע בבינה מלאכותית. מאחר שמדובר היה בבעל הדין עצמו, שלא יוצג על ידי עורך דין, הועמד הסכום על 500 ש"ח בלבד.

במקביל, לאורך השנה החלו גם הערכאות הדיוניות לאמץ את הקו שנקבע בעליון: מעבר לביקורת, הוטלו הוצאות לטובת אוצר המדינה על עורכי דין שעשו שימוש לא מאומת ולא מבוקר בבינה מלאכותית והפנו לפסיקה או לחקיקה שאינן קיימות. כך חייבו בתי דין לעבודה, בתי משפט שלום ואף בית המשפט המחוזי בתשלומים לאוצר המדינה בסכומים שנעו בין 1,000 ש"ח ל-8,000 ש"ח.

בשלהי דצמבר 2025 נרשמה עליית מדרגה נוספת: נשיא בית המשפט העליון חייב אדם פרטי, שלא היה מיוצג, בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. המסר ברור: שימוש בלתי מושכל בכלי בינה מלאכותית, ללא בדיקה ואימות של העובדות, לא יזכה עוד ליחס סלחני. לא עוד הוצאות סמליות – אלא סכום שנועד להיות מרתיע.

בית המשפט העליון מסמן לציבור כי התגובה השיפוטית אינה קופאת על שמריה: ככל שהתופעה נמשכת, כך תחריף הענישה. בתוך כך מובהר כי בינה מלאכותית היא כלי עבודה ותו לא – והיא אינה יכולה להחליף ביקורת אנושית ובדיקת עובדות.

2026 בפתח: בין התמקצעות טכנולוגית להחמרה שיפוטית

התופעה של כתבי טענות המפנים לפסיקה או לחקיקה שאינן קיימות, או מצטטים באופן שגוי מפסקי דין, מדאיגה במיוחד. מדובר בהתנהלות רשלנית הפוגעת ביושרה המקצועית של עורכי הדין, בטוהר ההליך השיפוטי ובחובות הבסיסיות כלפי הלקוח.

מעבר לכך, עורכי דין יודעים שפסקי הדין אינם זמינים לאיתור חופשי ברשת, אלא מצויים במאגרים משפטיים שהגישה אליהם מצריכה מנוי. לכן ברור שמודלים כלליים של בינה מלאכותית אינם "ניגשים" אליהם ישירות. אמנם בשוק קיימים כיום מאגרים משפטיים המציעים יכולות חיפוש מבוססות בינה מלאכותית בתוך מאגרי הפסיקה שלהם, אך גם תוצאות אלה אינן חסינות משגיאות, ומחייבות בדיקה ואימות דקדקניים.

אז מה צפוי לנו בשנת 2026?

סביר שעורכי דין שעדיין לא הפנימו את אופן השימוש בבינה מלאכותית יבינו כי אי אפשר להסתמך על חיפוש "פתוח" שאינו נשען על מאגרים משפטיים; כי בינה מלאכותית מייצרת טקסט ואינה מאמתת מקורות; וכי נדרשות פרקטיקות סדורות של אימות נתונים ואסמכתאות.

במקביל, ניתן לצפות שמנועי חיפוש ייעודיים לחקיקה ולפסיקה בישראל ישכללו את המודלים שלהם ויאפשרו תוצאות מדויקות ואמינות יותר.

ובתי המשפט? המגמה שהחלה בשנת 2025 ככל הנראה תמשיך ותתגבר בשנת 2026. בעולם שבו בינה מלאכותית כבר אינה חידוש, ולאחר שורה של אזהרות מפורשות בכל הערכאות, ניתן להניח שבתי המשפט יגלו פחות סבלנות למחדלים כאלה, יטילו הוצאות אישיות על עורכי דין, ובסכומים גבוהים יותר.

***

עו"ד גל ליפשיץ היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד.

מחלקת הליטיגציה של משרדנו היא מהמובילות בישראל, מדורגת בקבוצות האיכות הגבוהות ביותר על ידי מדריכים משפטיים מקומיים, ומלווה את הלקוחות הבולטים במשק בסכסוכים משפטיים מורכבים. למשרדנו ניסיון עשיר בליווי וייצוג של לקוחות מובילים במשק הישראלי, בהם חברות ציבוריות ופרטיות, גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, בנקים וגופים פיננסיים, דירקטורים ונושאי משרה בכירים.