קריפטו והרגולטור – מי ירים את הכפפה?

הגידול המתמשך של תחום הקריפטו וה-NFT מדאיג רבים, וביניהם את שר האוצר אביגדור ליברמן, שאף נתן פומבי לדאגתו זו לאחרונה. מוקדי הדאגה העיקריים הם ההשלכות של מנגנונים אלה על המלחמה העולמית בהלבנת הון, וכמובן על פעילות המערכת הפיננסית הממוסדת. הדאגות האלה מוצדקות. טכנולוגיות חדשות אלה, המבססות כולן על בלוקצ'יין, מאפשרות ליצור מטבעות דיגיטליים ניתנים להעברה ללא תלות בצד שלישי מרכזי (יש שיאמרו ריכוזי) המארגן ומנטר את המנגנון.

לשם המחשה, דמיינו שרכשתם באינטרנט כרטיס למשחק כדורגל. הכרטיס נשלח אליכם כקובץ מסוג JPG או PDF בדואר האלקטרוני. הקובץ מכיל ברקוד, שייסרק בכניסה לאיצטדיון ויאפשר למחזיק הקובץ המודפס כניסה. אם תרצו, תוכלו להדפיס את הקובץ עשרות פעמים, בחינם, ואז למכור אותו לכמות בלתי מוגבלת של קונים. האדם הראשון שיגיע לשער עם כרטיס מודפס יהיה זה שיוכל להיכנס למשחק – אחרי שהשומר (הצד השלישי) יסרוק את הברקוד. שאר הקונים יישארו עם פיסת נייר ללא ערך, ואם הם בגיל המתאים הם יזכרו את האזהרות של רפי גינת מפני "עסקאות מפוקפקות" ומה שקורה למי שעושה אותן.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין לא מאפשרת לדבר כזה לקרות. תפקידו של השומר מתייתר. ביטקוין, לצורך העניין, הוא מטבע דיגיטלי, בעל ערך, שיכול לעבור רק לאדם אחד בכל פעם. לא ייתכן מצב ששני אנשים יהיו בעלי אותו ביטקוין במקביל. ואין צורך בצד שלישי שיאשר או ימנע את ההעברה שלו בין צדדים מעוניינים. העברות ובעלות למעשה מאושרים על ידי ה"קהילה" – המחשבים המשתתפים ברשת הביטקוין.

ארנקים דיגיטליים בכל מקום

המערכת המקבילה הזו מייתרת גם את חשבונות הבנק. במקומם, אנשים קונים, מוכרים ומעבירים מטבעות קריפטו באמצעות ארנקים דיגיטליים. הארנקים האלה יכולים להכיל הון עצום. ההון הזה מושקע במטבעות קריפטו ובמוצרים אחרים בעולם הפיננסי הווירטואלי, במקום במערכת הפיננסית הקונבנציונלית. בינתיים, ההיקפים של ההון המוחזק בארנקים כאלה הוא מצומצם, למרות שהוא הולך וגדל משנה לשנה.

כרגע, תעשיית הקריפטו נחשבת כגורם משבש ((Disruptor – מונח שנחשב חיובי בימים אלה, כיוון שהוא מרמז על כך שהתעשייה האלטרנטיבית תגרום לזו הממסדית להשתכלל ולהשתפר כדי להיות תחרותית. אבל בשלב מסוים, כשההיקפים יגדלו עוד, לא יהיה מדובר עוד בהפרעה אלא באיום של ממש. הקריפטו ונגזרותיו עשויים ליצור סיכון מערכתי רוחבי לכלכלה העולמית.

מכשיר להלבנת הון?

סיכון נוסף ה"משוייך" באופן תדיר לתעשיית הקריפטו הוא הסיכון להלבנת הון. בהקשר זה מן הראוי לציין שממש לא מדובר בסיכון ייחודי לתעשיית הבלוקצ'יין, וכי מדובר באחד האתגרים הגדולים ביותר של התעשיה הפיננסית הקונבנציונלית. יחד עם זאת, המערכת הקונבנציונלית פועלת תחת רגולציה וסטנדרטים בינלאומיים של זיהוי ומעקב אחר זרימה של הון בתוך המערכת, מתוך שאיפה לצמצם ככל האפשר את היכולת של גורמים עבריינים להכניס למערכת כסף שמקורו בפלילים, תוך טשטוש המקור האפל שלו, ולהפוך אותו לכסף לגיטימי, "מכובס". חלק גדול מהארנקים הדיגיטליים והפלטפורמות המאפשרות החזקה ומסחר בקריפטו אינם פועלים במסגרות רגולטוריות אלה, ומכאן הבעיה.

אבל, אין כאן רק סכנות. חשוב מאוד להבין שיש בעולם הקריפטו יתרונות טכנולוגיים-כלכליים אדירים. לטכנולוגיה החדשה יש פוטנציאל לשנות באופן רדיקלי את האופן שבו פועלת המערכת הפיננסית, ואגב כך להשפיע על חיי כל אחד ואחת מאתנו. במקום להחזיק חשבון שקלי ומט"ח כדי להחזיק דולרים (ולשלם עמלות), במקום לפתוח חשבון חדש כדי לסחור בניירות ערך, במקום להצטייד במטבע מקומי לקראת כל נסיעה לחו"ל (כדי לחסוך את העמלות של תשלום באשראי או משיכה מכספומט בחו"ל), נוכל, כבר בעתיד הקרוב, להחזיק ארנק דיגיטלי אחד שירכז איזה מטבע שנרצה, יתמוך בכל פעולה בנקאית או פיננסית שנרצה לעשות, בארץ או בחו"ל, בצורה מידית ובטוחה. לא מדובר בחלום רחוק. הטכנולוגיה כבר כאן, מחכה לרגולציה שתתמוך בה.

בתחום הלבנת ההון, טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה להיות הפתרון לבעיה. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת מעקב אחר תנועת כל מטבע קריפטוגרפי, גם אם באופן אנונימי. לשם המחשה, יש לנו כאן למעשה שטר כסף מזומן שכתובות על גביו כל התחנות שהוא עשה וכל המקומות שבהן היה לפני שהגיע ליד שלנו. טכנולוגית אפשר להקשות מאוד על מלביני הון, ולעשות זאת בדרך ששומרת על פרטיותו של מחזיק המטבע.

יוזמות מלמטה

הבנקים מתייחסים בחשדנות לכספים שמקורם בקריפטו. החשדנות הזו תימשך כל עוד החשש מהלבנת הון יהיה גדול, כלומר, כל עוד ספקי השירות בתחום יפעלו ללא פיקוח. כרגע, נדמה שהפיקוח היחיד שהרגולטור מבצע הוא אכיפה אגרסיבית או איסור גורף, מה שהופך משקיעים קטנים שאינם רוצים להסתבך אלא רק למשוך את כספם לעבריינים בפוטנציה. אבל לא זו הבשורה לה התחום מחכה.

באופן מפתיע, את הכפפה הרימו דווקא ראשי תעשיית הקריפטו, במהלך מעניין שבוצע בפברואר 2022. חברת קויינבייס, בורסת מטבעות דיגיטליים שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, הודיע שקבוצה של 18 חברות גדולות ומוכרות בתעשייה – ביניהן קראקן, רובין-הוד, פידליטי ועוד), ובהובלתה של קויינבייס, פתחו פלטפורמה ייעודית שתאפשר לספקי שירות בתחום לעמוד בדרישות ובסטנדרטים הבינלאומיים בכל הקשור לאיסור הלבנת הון בהעברות של נכסים דיגיטליים. זהו צעד ראשון וחשוב בגיוס הטכנולוגיה כדי לפתור את אחת הבעיות המציקות ביותר בתחום הקריפטו.

הוואקום הרגולטורי מתמלא ביוזמות "מלמטה", והיוזמה הזו צפויה להתרחב גם למדינות במזרח הרחקו ובאירופה. ככל שיותר חברות יצטרפו לפלטפורמה, כך יידחקו רגליהם של שחקני בלוקצ'יין שלא יכולים או לא רוצים לעמוד בקריטריונים החדשים.

ועכשיו, ביתר שאת, מגיע תורם של הרגולטורים. השלב הראשון של צעדיהם צריך להוביל לשילוב של תעשיית הקריפטו בתוך הפעילות הכלכלית הקונבנציונלית. השלב השני צריך להיות שיפור של שתי המערכות האלה, לטובת הציבור כולו.

***

עו"ד ד"ר צבי גבאי הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע ג'פה לנדה, ובעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך. 

לכל שאלה נוספת, משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה עומד לשרותכם.