האם NFTs ידחפו רגולטורים להסדיר את המטאוורס?

עד לפני כמה שנים, רק גיקים טכנולוגיים וחברי קהילת הקריפטו התעניינו ב-NFTs, שלא לומר, ידעו במה מדובר. היום נדמה שה-NFTs נמצאים בכל מקום. למי שעדיין לא דובר את ה"שפה", NFTs (Non-Fungible Tokens) הם אובייקטים דיגיטליים (טוקנים/אסימונים ייחודיים) המשתמשים בטכנולוגיית בלוקצ'יין דומה לזו שבה משתמשים כדי להנפיק מטבעות דיגיטליים. הטכנולוגיה הזו מאפשרת, באמצעות תהליך הנקרא הטבעה (Minting), ליצור טוקן דיגיטלי יחיד שאינו ניתן לשכפול, המגלם "נכס" וירטואלי או פיזי. הנכס הזה יכול להיות סרטון וידאו, אמנות דיגיטלית או אפילו דמות וירטואלית במשחק מקוון כלשהו. לעתים, האסימון מגלם בעלות על נכס פיזי והחיבור הזה מאפשר צורות חדשות של בעלות ושל יכולת העברת זכויות בנכס. הייחודיות של כל NFT בפני עצמו, היא זו שמבדילה בין NFTs לבין אסימונים וירטואליים רבים אחרים – כולל מטבעות קריפטוגרפיים כגון ביטקוין, Ether ואחרים.

רבים מבטלים את חשיבות ה-NFTs ומתייחסים אליהם כאל טרנד חולף, אבל בעינינו זו טעות. לאסימונים הייחודיים האלה חשיבות וערך שהולך וגדל בשוק, והם יהיו שחקנים משמעותיים בתחום המסחר וההשקעות. מאז 2017 ועד היום, מאות מיליוני דולרים הושקעו ב-NFTs, עם זינוק דרמטי בשנת 2021. ככל הנראה, זו רק ההתחלה והמספרים האלה צפויים לגדול.

NFTs – נכסים מסוג חדש

טכנולוגיית הבלוקצ'יין שבאמצעותה מוגנים ה-NFTs יוצרת דרך ייחודית להעברת בעלות על אותם אסימונים. אגב כך, נוצרת דרך להעברת בעלות על הנכסים אותם האסימונים מייצגים – בין אם הם פיזיים או וירטואליים. כאן טמון פוטנציאל לרעידת אדמה במסחר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. מן הסתם, ההשפעה המיידית והישירה ביותר היא על מסחר אלקטרוני בנכסים וירטואליים הקיימים בעולם הווירטואלי (ההופך במהירות למטאוורס), אבל יש יותר ויותר סימנים לכך שהמהפכה תגלוש גם למסחר בנכסים פיזיים.    

דוגמה מעניינת למהפיכה הזו היא יצירה של סוג חדש של נכסים – נכסים היברידיים. בקיץ 2021 יצר האומן הנודע דמיאן הרסט סדרה של ציורים פיזיים, כשלכל אחד מהם גרסה וירטואלית שהוטבעה כ-NFT. דוגמה נוספת הגיעה מחברת נייקי, שבדצמבר 2021 רכשה את RTFKT, סטודיו לעיצוב נעליים וירטואליות. העסקה הזו תאפשר לנייקי לפעול במטאוורס ולמכור בו נעליים ופרטי לבוש אחרים, שהוטבעו כ-NFTs, שישמשו אוואטארים שפועלים במרחב הווירטואלי הזה – שבוודאי יוטבעו גם הם כטוקנים ייחודיים.

השלב הבא באבולוציה של ה-NFTs הוא ההפיכה של נכסים פיזיים לאסימונים ייחודיים (מתי האקדמיה ללשון העברית תמצא מילה ל-Tokenization?), ושימוש באסימונים האלה להוכחת בעלות והעברת זכויות. לצורך העניין, בעלות על יצירת אמנות פיזית יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות NFT. בהנחה שנמצא פיתרון לוגיסטי ומשפטי לשמירה ושינוע של יצירת האמנות הפיזית, הדבר יכול לחולל מהפכה בקנית ובמכירת יצירות אמנות. עקרונית, כל נכס ממשי יכול להיות מיוצג על ידי טוקן ייחודי, וטכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש כפלטפורמה גלובלית, מאובטחת ואמינה לרישום בעלות ולמכירה ומסחור של הטוקנים האלה.

במילים אחרות, NFTs משפיעים על חיי היומיום שלנו במספר היבטים. הם מאפשרים יצירה של סוג חדש של נכסים. הם מקדמים את התפתחות המטאוורס, ומאפשרים לשחקני היקום הווירטואלי להיות בעלים של נכסים וירטואליים ולהשתמש באוואטארים שלהם ככלי ליצירת ערך. בו בעת, ה-NFTs גם מהווים גשר שמחבר בין העולם הפיזי מצד אחד, למטאוורס מצד שני.

לא גימיק

ההשפעה המשבשת של ה-NFTs היא דרמטית, ולא כדאי לראות בהם אנקדוטה שרלוונטית רק לחסידי הבלוקצ'יין. בין אם אנחנו חסידי בלוקצ'יין או לא, ה-NFTs משנים את עולמנו ולכן, ממשלות ורגולטורים חייבים לשים לב ולעקוב מקרוב אחר השפעתם. בהקשר זה יש לציין בעיקר את הרגולטורים פיננסיים, שהמיקוד שלהם הוא ביציבותם של המוסדות הפיננסיים, בהגינותו של שוק ההון ובהגנת הצרכנים. NFTs משפיעים על כל אלה, ולצד ההזדמנויות והיתרונות שהם מביאים עמם, הם יוצרים סיכונים שחייבים לקחת בחשבון.

ממשלות ורגולטורים לא צריכים ולא יכולים לנסות לאסור על מסחר ב-NFTs, או לנסות להגביל את השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. בלתי אפשרי לעצור חדשנות טכנולוגית, וזה מטופש לנסות, במיוחד בהתחשב ביתרונות הרבים שהטכנולוגיה הזו יכולה להציע. החוכמה היא לרתום אותם לטובת הצרכנים ולטובת המסחר.

נכון לתחילת שנת 2022, רוב הרגולטורים והממשלות יושבים על הגדר ומחכים לראות מה יעשו מדינות אחרות ואיך יתפתח השוק. במקרים מסוימים, ממשלות ורגולטורים מנסים לעסוק בסוגיה זו באופן פעיל יותר, ואז ניכרות גישות שונות מאוד. כך לדוגמה: הרגולטורים הפדרליים בארצות הברית מיישמים עקרונות משפטיים מבוססים – שפותחו עשרות שנים לפני שמישהו אפילו חלם על טלפונים סלולריים, שלא לדבר על האינטרנט – כדי לסווג סוגים שונים של אסימונים דיגיטליים כניירות ערך, סחורות או כאסימונים המקנים גישה לשירות כזה או אחר. סין אסרה לחלוטין על מתן שירותים הקשורים לקריפטו, בעוד אל סלבדור אימצה את הביטקוין כהילך חוקי. בכל מקרה, ברור כי מדובר בתחום שבו החוקים עדיין מתפתחים, בתנאי אי-וודאות ובצורה המשתנה דרמטית בהתאם לתחום השיפוט.

הזדמנויות וסיכונים

כאשר החוק אינו חד-משמעי, עורכי דין מוצאים את עצמם במצב לא קל. מצד אחד, חברות המפתחות מוצרים המבוססים על NFTs מבקשות להצמיח את עסקיהן, ובמקרים רבים, למוצרים ולטכנולוגיות האלה יש ערך אמיתי. כך למשל, מתפתחים NFTs המגינים על אמנים מפני הפרת זכויותיהם וזיוף של יצירות האמנות שלהם; NFTs המחלקים תמלוגים ליוצרים באופן מידי ומתמשך ללא הסתמכות על מתווכים; או NFTs המאפשרים לאנשים מוכשרים להתפרנס באמצעות שליטה על האווטאר הווירטואלי שלהם במטאוורס.

מצד שני, כאשר החוק אינו ברור, העצה הקלה והבטוחה ביותר שעורך דין יכול לתת ללקוח היא "אל תעשה את זה". זה המקום שבו עורכי דין צריכים לעמוד באתגר ולמצוא את האיזון הנכון בין הגנה משתקת לבין סיוע לקידום עסקים בסביבה הטכנולוגית החדשה. האיזון הזה דורש הבנה עמוקה של העקרונות הרגולטוריים שייושמו על-ידי ממשלות ורגולטורים. בנוסף, הוא דורש הבנה של החששות שרגולטורים רואים לנגד עיניהם ועבודה משותפת עם הלקוחות, כדי לפתח באופן יזום מוצרים שנותנים מענה לחששות אלה. כך למשל, ניתן להטמיע בתוך המוצרים והטכנולוגיות מנגנונים המפחיתים את הסיכון להלבנת הון ומשפרים את הגנת הצרכן – שתיים מהסכנות המרכזיות עליהן המחוקק מרבה להצביע.

הרגולציה לא מטא

בסופו של דבר, רגולטורים יגבשו כללים המתמודדים עם האתגרים שהטכנולוגיות החדשות הללו יוצרות, תוך הקניית ודאות רגולטורית המאפשרת להן לצמוח. מכיוון שהעולם משתנה והמציאות שלנו קיימת בשני ממדים – הממד הפיזי והממד הווירטואלי – עלינו להגן על צרכנים בשני הממדים, ואסור שפעולות שננקטו בממדים האלה יסכנו מערכות כלכליות. הונאה וגניבה, למשל, יכולים להתקיים גם במטאוורס, ועל רגולטורים לפתח את היכולת לטפל בהם כראוי. NFTs הקשורים לנכסים פיזיים קיימים בשני הממדים, ועל רגולטורים להיות מסוגלים לספק את התשתית המשפטית הנדרשת כדי שזכויות וחובות יתקיימו בשני הממדים גם יחד.

באופן דומה, גם הרגולציה צריכה להתפתח, בין היתר, באמצעות ניצול היתרונות הטכנולוגיים שמספקים NFTs והבלוקצ'יין. לדוגמה, ניתן להפחית את הסיכון להלבנת הון באמצעות טכנולוגיה המסוגלת לזהות מקורות כספיים חשודים. ניתן להשתמש בחוזים חכמים כדי לטפל בניגודי עניינים פוטנציאליים בין מוסדות פיננסיים לבין צרכנים, ועוד. למעשה, מימון מבוזר (DeFi) עשוי לשנות את החשיבה הקונבנציונלית לגבי ניגודי עניינים בעולם הפיננסי כיוון שבמקרים מסוימים, כבר לא יהיה צורך בתיווך ריכוזי של צד שלישי. עם זאת, חשוב לציין כי אין פירוש הדבר שלא יהיה צורך ברגולטורים. כלל וכלל לא, אבל הרגולציה תצטרך להשתנות ביחד עם המציאות.

אלה אכן אתגרים משמעותיים, אבל העולם משתנה, בדיוק כמו שהוא השתנה כשהאינטרנט נכנס לחיינו. ממשלות ורגולטורים יתמודדו עם האתגר וילמדו לפעול במציאות חדשה ומורכבת המתקיימת בשני ממדים נפרדים אך מחוברים. עד שזה יקרה, יצטרכו עורכי דין לעבוד קשה יותר ולהיות מתוחכמים יותר בהבנה הטכנולוגית שלהם, על מנת לספק ללקוחותיהם ייעוץ טוב ונכון.

***

ד"ר צבי גבאי הינו ראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה.

***

משרדנו בעל ניסיון רב בתחום ה- Blockchain וה-NFT. אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה.