בית המשפט העליון הפך את ההחלטה לקצר את תקופת הפטנט של פייזר על ויאגרה

 
החוק בישראל קובע כי פטנט מעניק הגנה למשך 20 שנה, כאשר במקרים חריגים הקבועים בחוק הפטנטים ניתן לקצר או להאריך את התקופה. כאשר נדונה שאלת פטנט של חברת פייזר בנוגע למוצר ויאגרה, לאחר שפייזר טענה שאוניפארם מפרה את הפטנט, קיצר בית המשפט המחוזי את תקופת הפטנט, לא מטעמים הקבועים בחוק, אלא מטעמי חוסר תום לב והשתק שיפוטי. במרץ 2022 הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי.

החלטת בית המשפט המחוזי

תרופת הוויאגרה של פייזר הייתה מוגנת בשני פטנטים בישראל. הפטנט הראשון התייחס, בין היתר, לשימוש בחומר בשם סילדנאפיל (Sildenafil). הפטנט השני התייחס, בין היתר, לשימוש בסילדנאפיל לשם טיפול באין אונות (Erectile disfunction).

לאחר פקיעת הפטנט הראשון (2012), ולפני פקיעת הפטנט השני (2014), השיקה חברת אוניפארם תכשיר בשם 'תרים', שהחומר הפעיל בו הוא סילדנאפיל והוא נועד לטיפול באין אונות. מיד לאחר השקת 'תרים' פייזר הגישה תביעה כנגד אוניפארם בגין הפרת הפטנט השני.

בית המשפט המחוזי קבע כי על פניו פעולותיה של אוניפארם מפרות את הפטנט השני, אבל קבע שיש לקצר את תקופת הפטנט השני בשנתיים, כדי לראותו כאילו הוא פקע יחד עם הפטנט הראשון. זאת, מאחר שפייזר ביקשה בעבר להאריך את תוקף הפטנט הראשון על יסוד תכשיר הוויאגרה, ותוקפו אכן הוארך. משכך, קבע בית המשפט המחוזי, כי פייזר מנועה מלדרוש סעדים בנוגע לוויאגרה ביחס לתקופה המאוחרת לתקופת הארכת הפטנט הראשון, וכי דרישה זו נעשית בחוסר תום לב.

החלטת בית המשפט העליון

פייזר ערערה על קביעה זו לבית המשפט העליון, וזה קיבל את הערעור וקבע שלא ניתן לקצר תקופת הגנה של פטנט באמצעות טענה להשתק. השופטים קבעו כי אין סתירה בין טענת פייזר בבקשת ההארכה מול רשם הפטנטים שהוויאגרה מוגנת בפטנט הראשון, לבין טענת פייזר בהליך המשפטי כי השימוש בתכשיר רפואי שבו החומר הפעיל הוא סילדנאפיל לשם טיפול באין אונות מפר את הפטנט השני, שכן הוויאגרה הייתה מוגנת באמצעות שני הפטנטים. בנוסף, קבע בית המשפט העליון כי גם אם יש טענה כי פייזר התנהלה בחוסר תום לב עת השתמשה בתרופת הוויאגרה כנימוק להארכת התוקף של הפטנט הראשון, עדיין רב המרחק בין התנהלותה של פייזר לבין קביעה כי היא נהגה בחוסר תום לב או כי היא מושתקת מלעמוד על הזכויות הנגזרות מהפטנט השני שבבעלותה.

בית המשפט העליון הוסיף, כי אפילו אם בבקשה להארכת תוקף הפטנט הראשון, פייזר יצרה מעין מצג שווא כאילו הפטנט השני אינו חל על ויאגרה (בית המשפט הבהיר כי הוא אינו סבור שזה המצב), גם זה אינו שולל מפייזר את זכויות הקניין הרוחני שיש לה בפטנט השני.

שימוש לרעה בפטנט

בית המשפט העליון התייחס גם לעקרון ה"שימוש לרעה בפטנט" שפותח בפסיקה בארה"ב. עקרון זה לא אומץ בישראל (אם כי ישנו עקרון דומה בחוק הפטנטים של רשיון כפיה, בו רשם הפטנטים רשאי לכפות על בעל פטנט להעניק רשיון להשתמש בו, אם שוכנע כי בעל הפטנט מנצל לרעה את המונופולין שיש לו). בית המשפט העליון לא פסל את האפשרות כי עשויה להתפתח בשיטת המשפט הישראלית דוקטרינה פסיקתית של "שימוש לרעה בפטנט" מכוח עקרון תום הלב, אבל קבע שהמקרה שלפנינו אינו מתאים לפיתוח מעין זה. זאת, בין היתר, מאחר שפייזר לא ניסתה להרחיב את היקף הגנת הפטנט השני באופן בלתי ראוי, ועניינו של ההליך הוא בהפרת הפטנט השני ולא בשאלות הנוגעות להתנהלותה של פייזר בנוגע לפטנט הראשון. כלומר, אם היה כאן שימוש לרעה בפטנט, הוא היה ביחס לפטנט הראשון, ולכן אם פייזר הייתה מושתקת מלהעלות טענות בנוגע לפטנט הראשון, השתק זה היה מתייחס לטענות בנוגע להפרת הפטנט הראשון בלבד.

בהתאם, גם אם בית המשפט המחוזי סבר שפייזר הפרה את חובת תום הלב שלה בבקשה להאריך את הפטנט הראשון, וזה היה הטעם להשתק שנקבע, אין בסיס בדין לקביעה כזו ביחס לפטנט השני.

בית המשפט העליון הוסיף, כי אוניפארם לא טענה כאילו היא לא סברה שהפטנט השני מגן מפני שיווק תכשירים לטיפול באין אונות שבהם החומר הפעיל הוא סילדנאפיל, אלא טענה כאילו אין תוקף לפטנט השני, למשל מפני שאין בו חידוש, התקדמות המצאתית או כי התביעה של פייזר רחבה מדי.
לאור האמור, בית המשפט העליון קבע, שפייזר אינה מושתקת מלהעלות את טענותיה בדבר הפרה של הפטנט השני, והחזיר את התביעה לבית המשפט המחוזי על מנת לברר את טענות הצדדים במסגרת תביעת ההפרה לגופן.

***

עו"ד גל ליפשיץ הינה שותפה במחלקת הליטיגציה, המתמחה בליווי תיקים מורכבים בתחום הליטיגציה המסחרית והעסקית.

לכל שאלה נוספת, משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה עומד לשרותכם.

***