לאחרונה אנחנו עדים למגמה בקרב משקיעים מוסדיים, של העדפת קרנות השקעה אשר לוקחות בחשבון שיקולי ESG (Environmental Social and Governance). שיקולי ESG מובילים להשקעות בתחומים כגון: יצירת מקומות עבודה, אנרגיה מתחדשת, בריאות ורווחה, שיפור איכות הסביבה – וזאת כמובן במקביל ליצירת תשואות פיננסיות.
מנהלי קרנות אלה מוציאים לפועל את מדיניות ה-ESG של הקרנות שבניהולם הן בשלב בניית הפורטפוליו והן בהשפעותיהם על חברות הפורטפוליו שלהן. לאור ציפיות המשקיעים, וכן לאור הרגולציה המתגבשת בתחום ה-ESG, קרנות השקעה נאלצות – או לחלופין שמחות – לדווח למשקיעים הפוטנציאלים לגבי גישתן לנושא ה-ESG במסגרת בדיקות נאותות (due diligence) של משקיעים אלה.
רגולציית ESG
האיחוד האירופי מוביל את נושא רגולציית ה-ESG בעולם. זאת, בין היתר, על-ידי אימוץ חקיקה 'קשיחה' בתחום. לדוגמא, תקנת הגילוי של פיננסים ברי-קיימא (EU 2019/2088) Sustainable Finance ,Disclosure Regulation הקרויה בקיצור SFDR, המחייבת מנהלי קרנות PE ו-VC אירופיות לעמוד במגוון של חובות שקיפות וגילוי בנוגע לגורמי ESG, כולל פרסום מידע באתרי אינטרנט ותיעוד טרום חוזי ותקופתי הקשור להשקעות הרלוונטיות. במקביל, החל מינואר 2024, חלה חובת דיווח מורחבת על גופים המסווגים כאירופאים מכוח ה-Corporate Sustainability Reporting Directive (ה-CSRD), המחייב שורה של גופים ציבוריים ופרטיים בעלי פעילות משמעותית באיחוד (גם אם לא התאגדו באיחוד האירופאי) בפרסום דוח ESG. כל הדוחות והדיווחים נדרשים להתבסס על תקנות הטקסונומיה (תקנה EU 2020/852), הקובעות הוראות אחידות לסיווג, ניתוח ודיווח של השפעות סביבתיות של הפעילות העסקית.
השלכות על מוסדיים בישראל
לאור זאת, ישנם משקיעים מוסדיים ישראלי הכוללים בבדיקות הנאותות שלהם בדיקה של מדיניות ה-ESG של קרנות ההשקעה אותן הם בוחנים, וזאת בין היתר כדי להתכונן לרגולציה עתידית בישראל בתחום זה. בהקשר זה, כדאי לכל משקיע מוסדי בישראל לשקול לכלול במסגרת מכתבי הצד שלו, פסקה המחייבת את הקרן ליישם עקרונות ESG.
***
עו"ד רועי אנגל, מוביל תחום הקרנות של ברנע ג'פה לנדה, ישמח לעמוד לשירותכם בשאלות הנוגעות בהשקעות ESG.