עדכוני לקוחות

בחודש פברואר 2026, פורסם גילוי הדעת הסופי של הרשות להגנת הפרטיות, ומשקף את עמדתה הסופית של הרשות ביחס לשאלה מהי הסכמה תקפה לפי דיני הגנת הפרטיות בישראל, ומהם הכללים לקבלתה – ובפרט בכל הנוגע לקבלת הסכמה בממשקים דיגיטליים (כגון אתרים ואפליקציות). החמרת דרישות ההסכמה מחייבת ארגונים לבצע סקירה והתאמה של תהליכי עיבוד מידע וקבלת הסכמה, ועדכון ממשקים ומסמכים רלוונטיים כדי לצמצם חשיפה רגולטורית ומשפטית.

משפט העבודה אינו יוצא לחל"ת, גם בשעת לחימה. בעדכון זה אנו מבקשים להביא לידיעתכם עדכונים שונים, הנוגעים לשינוי הנחיות ההתגוננות המשפיעות על החזרת עובדים למקומות עבודה, הארכת ההיתרים המאפשרים העסקת עובדים בשעות נוספות חריגות וכן – עדכון חשוב בדבר העלאת שכר המינימום.

החל מיום חמישי, 5.3.2026 בשעה 12:00, ועד למוצאי יום שבת, 7.3.2026 בשעה 20:00 יחול שינוי במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף – מעבר ממדרג מדיניות מחמירה למדרג מדיניות מצומצמת. בעדכון זה תוכלו למצוא את ההנחיות המעודכנות ביותר נכון לתאריך ה-5.3.26.

משרד הפנים פרסם שורה של הקלות רגולטוריות והנחיות לשעת חירום לרשויות המקומיות בתחומי דעת שונים, במטרה לחזק את החוסן המוניציפאלי של הרשויות המקומיות ועל מנת לאפשר המשך ורציפות תפקודית ומתן מענה לתושבים גם בשעת חירום.

על רקע הלחימה והמחסור בידיים עובדות, ביום 2.3.2026 חתם שר העבודה על היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות. היתר זה נועד לאפשר, ככל הניתן, תפקוד תקין ורציף של מקומות העבודה במשק.

ביום 1.3.2026 הוארך תוקף ההכרזה בדבר מצב מיוחד בעורף, וזאת עד ליום 12.3.2026.
בהתאמה, גם עתה ועד ליום 12.3.2026 עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

שר הבטחון חתם על הכרזה בדבר מצב מיוחד בעורף, למשך 48 שעות. בהמשך, חתם שר העבודה על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח מדינת ישראל, החל מאתמול מהשעה 10:30.

במהלך חודש ינואר פורסם תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 שמהווה מהלך רגולטורי משמעותי שעשוי להשפיע באופן רוחבי על ארגונים במשק, ובפרט על גופים המספקים שירותים דיגיטליים ותשתיות טכנולוגיות.

הפסיקה פותחת פתח לביטול שומות ולהשבת מס רכישה לחברות בנייה שזכו במכרזי "מחיר למשתכן" בנסיבות דומות, מאחר שההתקשרות לא תסווג כרכישת זכות במקרקעין. במקביל, קיימת אפשרות שרשות המסים תפעל לתיקון שומות של רוכשי דירות בפרויקטים הרלוונטיים – מהלך שעשוי להביא להגדלת חבות המס שלהם, בכפוף להתיישנות.

הפיקוח על הבנקים פרסם להערות הציבור טיוטת הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה בנושא "מסגרת פיקוחית לבנקים קטנים וחדשים", שמטרתה להתאים את דרישות האסדרה והפיקוח לגודל ולמורכבות פעילותם של תאגידים בנקאיים קטנים וחדשיםץ.

לאחרונה, אושר הסדר פשרה שעשוי להוביל להשבה כספית לא מבוטלת עבור חלק מהנישומים, תוך בחינה מחודשת ונקודתית של מיסוי הוצאות פיתוח נוספות. בעקבות שתי תובענות ייצוגיות אושר הסדר פשרה, המקנה לעוסקים מורשים שזכו במכרזי רמ"י ושילמו הוצאות פיתוח נוספות בתקופה הרלוונטית זכות להשבה בשיעור 8.5% מהוצאות פיתוח הנוספות ששולמו, בכפוף לעמידה בתנאים, הצגת מסמכים והסכמה להכללת הוצאות אלו בשווי העסקה לצורך מס רכישה

ביום 31 בדצמבר 2025 פורסם חוק המחיל מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית, החל על ישויות תושבות ישראל המשתייכות לקבוצה רב לאומית החל משנת המס 2026. מדובר בצעד משמעותי שמציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות ה-OECD שאימצו את כללי ה-Pillar 2 – מנגנון בינלאומי שנועד להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים ישלמו שיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% בכל מדינה שבה הם פועלים.

בסוף ינואר 2026, פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק חדש, המבקש להסדיר את תחולת הדין הישראלי על עוסקים זרים המכוונים את פעילותם ללקוחות בישראל. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה ראשית את המגמה המסתמנת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ולקבוע כללים ברורים שלפיהם יחולו הוראות דין ישראליות קוגנטיות גם על תאגידים שמרכז פעילותם מחוץ לישראל, כאשר פעילותם מופנית בפועל לשוק הישראלי.

ביום 21.1.2026 הודיעה רשות התחרות, כי הממונה החליטה להטיל על שופרסל עיצום כספי בסך של כ-8 מיליון ש"ח, בשל אי-מענה מלא לדרישות נתונים שנשלחו אליה מכוח סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית. דרישות הנתונים נשלחו לשופרסל, כמו גם לחברות נוספות בענף המזון, במסגרת מחקר ענפי שערכה הרשות, שמטרתו לבחון את מבנה העלויות והמחירים בענף המזון בישראל.

עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית, שנת 2025 התאפיינה בשורה של פסיקות שבהן בתי המשפט מתחו ביקורת חריפה על הפניות למקורות שגויים בכתבי טענות – תוצר לוואי של שימוש בלתי מבוקר ובלתי מאומת בכלים מבוססי בינה מלאכותית.

בינואר 2026 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לתיקון "הוראה לבעלי רישיון בקשר למתן שירותים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". ההוראה נועדה להתאים את הוראות חוק הייעוץ לעידן הדיגיטלי ולהסדיר את פעילותם של יועצים, משווקים ומנהלי תיקים הפועלים באמצעות מערכות אלגוריתמיות ופלטפורמות דיגיטליות.

בנק ישראל פרסם לאחרונה הודעה לעיתונות על החלטתו להרחיב משתי ספרות לשלוש ספרות את קוד הזיהוי המשמש תאגידים בנקאיים וגופים חוץ-בנקאיים להתחברות למערכות התשלומים. לכאורה מדובר בשינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר במהלך משמעותי שיאפשר לגוף פיננסי להחזיק חשבונות ולהעביר כספים עבור הלקוחות באופן ישיר ועצמאי, ללא תלות בבנקים הקיימים.

סגל רשות ניירות ערך פרסם לאחרונה מענה לפנייה מקדמית המבהיר את גבולות הגזרה של חוק הייעוץ הישראלי לפעילות מחקר ואנליזה המבוצעת מחוץ לישראל. בעמדה זו, הרשות חוזרת ומאששת את עקרון התחולה הטריטוריאלית וקובעת כי בנסיבות מסוימות, פעילות של גוף זר המספק אנליזה ממומנת על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב לא תהיה כפופה להסדרת חוק הייעוץ.

בתום הליך שיתוף ציבורי נרחב, פורסם בשבוע שעבר דוח המלצות סופי בנושא בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי. הדוח מעגן המלצות לשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית במגזר הפיננסי, ומציג מתווה פעולה מומלץ לרגולטורים הפיננסיים בישראל, תוך עידוד החדשנות ואימוץ הבינה המלאכותית.

ביום 30.12.2025 פרסם המפקח על הבנקים את הוראה 412, שמטרתה להנחות את התאגידים הבנקאיים במתן שירותים ללקוחות שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות. הבנקים נדרשים לקבוע מדיניות ברורה ולהסדיר את האופן שבו ייושמו הסנקציות, תוך הסתייעות במומחים להערכת הסיכונים הנובעים מהסנקציות.