העסק שלכם לא מונגש? אתם חשופים לתביעה ייצוגית

לאחרונה חלה עלייה דרמטית באכיפת נושאי הנגישות כאשר יותר ויותר חברות נאלצות להתמודד עם בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאי הנגשת שירות לבעלי מוגבלויות. הליכים אלו, אשר פטורים מתשלום אגרה, נפתחים על-ידי תובעים ייצוגים נגד גופים גדולים כקטנים, מהמגזר הפרטי והציבורי. 

בין אם זו הנגשה פיזית של העסק ובין אם זו הנגשה באתר החברה, חברות נדרשות לעמוד במספר כללים כאשר רבים מבעלי העסקים לא מודעים כלל לחובתם בנושא.

חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות נועד להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולהבטיח את העיקרון הבסיסי של השוויון. בהתאם, החוק קבע שורת דרישות שנועדו להבטיח כי הפעילות המשקית תהיה מונגשת לאנשים עם מוגבלויות. בנוסף, כי השוויון יוגשם בצורה המירבית מבלי ליצור תחושת שונוּת וחריגוּת אצל אנשים עם מוגבלויות.

חשוב להכיר את עיקרי הדגשים ולוודא כי העסק שלכם מתאים את האופן בו הוא נותן שירות, גם לבעלי מוגבלויות:

איסור אפליה

זוהי החובה המרכזית מכח החוק. חובה זו חלה על כל מקום ציבורי כאשר התוספת הראשונה לחוק מפרטת מהם מקומות ציבוריים שכוללים גם סופרמרקטים, מסעדות, קניונים, מקומות פנאי ובילוי ולא רק מקומות ציבוריים – "ממשלתיים". כמו-כן, החובה חולה גם על שירות ציבורי, שהגדרתו מופיעה בתוספת השנייה לחוק וכוללת, בין היתר: שירותי בריאות, שירותי בידור, שירותי חינוך, שירותי רווחה, שירותי תחבורה ציבורית וכו'.

שירות ציבורי הוא שירות שאותו מציעים גופים ועסקים פרטיים וכוללים מסחר, תרבות, הארחה, שירותים פיננסיים ועוד.

כלומר – האיסור האפליה חל על גופים ציבוריים אך גם על חלקים נרחבים מהמגזר הפרטי.

הנגשה כוללת

על-מנת לצמצם אפליה ולעמוד בהוראות החוק והתקנות, יש לעמוד בחובות המוטלות על מי שחייבים בהנגשה. במסגרת ההנגשה יש להתייחס לכלל ההיבטים של פעילות העסק – כלומר,  מהות השירות הניתן לציבור, האופן בו ניתן והמבנים שבהם ניתן השירות. ההנגשה קיימת הן בעולם הפיזי והן בעולם המקוון והיקפה והחובות המוטלות על בעל העסק עשויות להיות שונות.

הנגשת השירות היא כמובן תלויית שירות. מקום בו השירות ניתן באופן פיזי יש לוודא כי ניתן להגיע למשרדים או למקום בו ניתן השירות וכי ההגעה נעשית באופן שוויוני ככל הניתן וכי אדם בעל מוגבלות שהגיע למקום יוכל לקבל את השירות באופן שוויוני, למשל בהתאמות לכבדי ראיה או שמיעה.

חובת הנגשה מבנים

מבנה יכול להיות מבנה המשמש את כלל הציבור, מקום עבודה או מבנה מגורים. הנגשת מבנה היא חלק מהליכי התכנון והבניה שלו.

גם כאשר הנכם שוכרים נכס, אתם צריכים לתת את הדעת להתאמות הנגישות הקיימות בו, לטובת העובדים והמבקרים בביתה עסק.

יתרה מזו, חלק מהחובות לביצוע ההתאמות חלות על השוכר של הנכס ולא הבעלים.

נושאים עיקריים שיש לבחון כאשר רוצים להנגיש בניינים המשמשים את הציבור הם: נגישות למבנה וממנו, חניית נכים, דרכים ומעברים נגישים בתוך הבניין, דלתות, פתחים ושערים שיאפשרו לכל האנשים להכנס ולצאת מהם. כמו כן התגברות על הפרשי גובה, שירותי נכים, שילוט הכוונה, ריצוף, מערכות התראה ואזעקה שמיעתיים וחזותיים, מרחב מוגן, אקוסטיקה ומערכות שמע, ריהוט וכו'.

לא מספיק להנגיש, אלא צריך גם ליידע 

על-מנת שציבור האנשים עם המוגבלות יידע מהן התאמות הנגישות הקיימות בשירות (הן התאמות המסופקות בשירות עצמו והן התאמות במקום הציבורי בו השירות ניתן), יש להביא זאת לידיעתו וזאת על-ידי פרסום התאמות הנגישות. זאת באתר האינטרנט, בקו טלפון ייעודי לציבור, בהפצת חוברות מידע וכו'.

דרישה זו נועדה גם לאפשר לאדם עם מוגבלות לתכנן את ביקורו במקום וגם לצמצם את תחושת החריגות שעשויה להיגרם לו בשל הצורך לשאול פרטנית לגבי קיומן של התאמות עבורו.

בכל הנוגע לאתר האינטרנט, יש לפרסם הצהרה, הכוללת מידע בדבר התאמות נגישות שביצע בעל האתר. יש לפרסם את פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות עמו, לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה.

חובת הנגשה בעולם המקוון

כחלק מהמעבר הכלל עולמי לצריכת שירותים באופן מקוון, קיימת גם חובה להנגיש אתרי אינטרנט בהתאם לת"י 5568, הנשען על התקן הבין-לאומי WCAG 2.0 וזאת לרמת AA.

קיימים שורה של סרגלים, פתרונות חינמיים באינטרנט המבטיחים הנגשה של האתר. יש להתייחס להבטחות אלה בזהירות ולקחת בחשבון כי לא תמיד הם מבצעים את כל הדרוש כדי שהאתר יעמוד בדרישות התקן. האינטרנט הוא דינמי ולכן, חשוב שההנגשה תבוצע על-ידי גורם שיכול לתת לעסק תמיכה רציפה ותיקון תקלות שמטבע הדברים יכולות להתרחש.

חובת ההנגשה קיימת כשאתם פונים לקהל ישראלי בעברית ולא משנה באיזה מקום בגלובוס אתם נמצאים.

סרגל נגישות:

בעלי אתרי אינטרנט רבים נוהגים להוסיף סרגל נגישות, מוצר מדף המאפשר התאמות נגישות מסוימות. שילובם של סרגלים אלה אינו פוטר מחובת העמידה בכל דרישות התקנות ביחס לאתר אינטרנט, או מביצוע כל התאמות הנגישות הנדרשות. עוד יודגש, כי אין כל חובה להשתמש בסרגל נגישות על-מנת להגיע לרמת ההנגשה הנדרשת בתקנות.-חשוב לציין כי הסרגל הוא עוד כלי להנגשה, אבל אינו תחליף לתהליך מלא.

תכנים המפורסמים ברשת חברתית:

אם שירות או מידע אודות השירות ניתן באמצעות רשת חברתית יבצע בהם נותן השירות רק את התאמות הנגישות שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה. לדוגמה, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, אז יש לדאוג שהטקסט הוא בצבע בולט יחסית לרקע.

אבל מהרגע שגולש מועבר מהפלטפורמה לאתר שלכם, חובת ההנגשה היא עליכם

הנגשת אפליקציות:

אפליקציות לטלפונים חכמים ולטאבלטים צריכות להיות נגישות בשתי מערכות הפעלה מרכזיות לפחות, ולעמוד בכל דרישות ההנגשה המחייבות אתרי אינטרנט. במקרים בהם השירות והתוכן הניתנים באתר זהים לאלו שבאפליקציה – אין צורך להנגיש את שניהם. ניתן להסתפק בהוספת הפנייה נגישה באתר או האפליקציה הלא נגישים לאתר או האפליקציה הנגישים.

הקלות ופטורים

ישנן מספר הוראות שנועדו להקל על החייבים בהנגשה ולפטור אתם מהתאמות בנסיבות מסויימות. כך למשל, כאשר מדובר במבנה לשימור לא תמיד ניתן לבצע את כל ההתאמות הדרושות במבנה.

חלק גדול מהפטורים דורשים חוות דעת של ממונה המאשר כי ההתאמות אינן אפשריות או מטילות נטל כלכלי בלתי סביר.

בתחום הנגשת אתרים, ישנם גם פטורים לעסקים קטנים וחדשים המעניקים להם תקופת גרייס בטרם יידרשו התאמות נגישות.

לכן, אנחנו ממליצים לעסקים לבחון את היקף חובת ההנגשה החלה עליהם והיכולת לעשות שימוש בפטורים, מקום בו ישנו קושי ממשי בביצוע הנגשה. התמודדות עם הליכים משפטיים

בתביעות על הנגשת אתרי אינטרנט, יש חובת הודעה מוקדמת לבעל האתר על מנת לאפשר לו פרק זמן של 60 יום לתיקון הליקויים.

חובה דומה לא קיימת בכל הנוגע להיבטי ההנגשה הפיזית.

חשוב לציין שלעתים פרק זמן של 60 יום אינו מספיק לביצוע הנגשה מלאה של אתר. לכן, התפיסה היא שזה נועד לאפשר לבעל אתר לבצע תיקונים באתר ולא לבצע הנגשה מא' ועד ת'.

בכדי לא להתמודד עם תביעה ייצוגית שהוגשה נגדכם בגין הפרה של חובת נגישות, אנחנו ממליצים לא להמתין ולבחון האם העסק שלכם והאתר שלכם מונגשים כדין כבר היום.

נשמח לעמוד לרשותכם בשאלות נוספות.