© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

חברות אינטרנט: היזהרו מהחלת סמכות שיפוט ישראלית מנדטורית

היועץ המשפטי קבע כי חברות זרות (בייחוד כאלה עם פעילות עסקית המבוצעת באינטרנט) לא יוכלו להתחמק מהחלת סמכות שיפוט ישראלית, גם אם תנאי השימוש באתרי האינטרנט שלהן קובעים אחרת. זאת, בחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש על-ידי פייסבוק.

 

פייסבוק הגישה את הערעור נגד החלטה של בית משפט מחוזי בתובענה ייצוגית שהוגשה נגדה בקשר לטענות שונות הנוגעות להגנת פרטיות. לטענתה אין לאפשר התדיינות בישראל משום שבהתאם לתנאי השימוש  של פייסבוק, שלהם הסכים התובע, כל סכסוך משפטי בין פייסבוק לחברי הרשת החברתית יידון אך ורק בבתי המשפט של קליפורניה ובכפוף לחוקי מדינת קליפורניה.

 

אולם, בית המשפט המחוזי קבע כי, בניגוד לטענת פייסבוק, מותר לתובע להגיש את התובענה הייצוגית בארץ. בית המשפט המחוזי ציין כי תכליתה האמיתית של תניית סמכות השיפוט בתנאי השימוש של פייסבוק היא להרתיע תובעים ישראלים מפני מימוש זכויותיהם המשפטיות ובהתאם מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד שדינה להתבטל. בהחלטתו, הזכיר בית המשפט, בין היתר, את העובדה שפייסבוק מספקת את שירותיה למיליוני ישראליים ומפעילה ממשק בשפה העברית.

 

פייסבוק ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט העליון בארץ, ובעקבות זאת, בית המשפט העליון ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להגיש את חוות דעתו בעניין.

 

המסקנה של היועץ המשפטי לממשלה היא שתניית סמכות השיפוט בתנאי השימוש של פייסבוק אינה מחייבת ישראלים המשתמשים בפייסבוק.

 

נימוקי ההחלטה:

  1. תניית סמכות השיפוט נועדה להרתיע ישראלים מפני מימוש זכויותיהם המשפטיות, כפועל יוצא של היבטים שונים כגון העלויות הכרוכות בהעסקת עו"ד זר ובנסיעות לחו"ל;
  2. בעת הסכמתם של החברים הישראלים ברשת החברתית לתנאי השימוש של פייסבוק, קיים אי-שיווין משמעותי וברור אל מול פייסבוק באופן המעניק לה יתרון בלתי סביר;
  3. על חברה זרה המחליטה לאפשר לישראלים להשתמש במוצריה ושירותיה והמשקיעה במאמצי שיווק במטרה להגדיל את הכנסותיה מהם, להיערך לחשיפה לתביעות משפטיות, במסגרתן לקוחותיה הישראלים יממשו את זכותם להתדיין בישראל. טענות של נטל בלתי סביר לא תתקבלנה, מכוון שביכולתן של החברות הזרות להעריך את סיכוניהן המשפטיים הרלוונטיים ולתמחר את מוצריהן ושירותיהן בהתאם;
  4. נגישותה של פייסבוק לבתי המשפט בישראל לא מכבידה עליה במיוחד, בעוד עבור צרכנים ישראלים, הגישה לבתי המשפט במדינת קליפורניה מהווה נטל כבד.

 

בחוות דעתו, ציין היועץ המשפטי לממשלה גם את העובדות שלפייסבוק יש 4 מיליון חברים ישראלים, שהיא מפעילה ממשק ושירותי תמיכה בשפה העברית ושהיא תרגמה את תנאי השימוש באתר לשפה העברית – וכל אלה מלמדות על כך שפייסבוק אכן עושה עסקים בישראל.

 

מטבע הדברים, ככל שבית המשפט העליון יחליט לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה וידחה את הערעור של פייסבוק, יש לקחת בחשבון את ההשפעה המשמעותית של ההחלטה על הפעילויות של כל העסקים המספקים מוצרים ושירותים לישראלים דרך האינטרנט; סביר להניח כי עסקים אלו יידרשו להתדיין בבתי משפט בישראל ועל פי הדין הישראלי, אפילו אם בתנאי השימוש שלהם כלולה תניית סמכות שיפוט זרה.