מיסוי מסחר אלקטרוני: חוזר חדש של רשות המסים הישראלית
בתחילת חודש אפריל, פרסמה רשות המסים הישראלית חוזר חדש בנושא מיסוי תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט. החוזר מתמקד במס חברות, אבל גם מתייחס בקצרה לנושא רישום אצל רשות המע"מ. בהתאם, החוזר סוקר עניינים שונים כגון מוסד קבע, סוכן תלוי, המקום בו מתנהלת הפעילות העסקית, וכו'.
החוזר אינו מבשר על חידושים בעניין זה, אבל מבהיר את אופן היישום של המושגים הנ"ל בתאגידים אשר, תוך כדי ניהול צורות שונות של עסקים מקוונים, מקיימים נוכחות פיזית בארץ. היישום, כפי שנקבע בהנחיות, דומה באופן יחסי להחלת מושגים אלה על כל תאגיד זר המקיים נוכחות פיזית בארץ. השינוי הגדול בחוזר זה מתייחס לתאגידים המנהלים עסק מקוון מבלי שתהיה להם נוכחות פיזית בארץ.
חוזר חדש: מיסוי תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט
לפי ההנחיות, תאגיד עשוי להיחשב כמקיים מוסד של קבע בישראל אם הוא נחשב כמקיים נוכחות דיגיטלית משמעותית בארץ. נוכחות דיגיטלית תיקבע בהתאם לסממנים הבאים:
- נחתמת כמות משמעותית של חוזים למתן שירותים דיגיטליים עם תושבי ישראל באמצעות האינטרנט;
- שירותים שמעניק התאגיד הזר נצרכים על ידי לקוחות רבים בישראל באמצעות האינטרנט;
- התאגיד הזר מספק שירות באינטרנט המותאם ללקוחות או משתמשים ישראלים (לדוגמה: שימוש בשפה עברית, סגנון, חיוב לקוחות במטבע ישראלי, סליקת כרטיסי אשראי מקומיים בישראל וכו').
לחילופין, במקרים בהם השימוש במונח מוסד קבע אינו רלוונטי, עקב העדר אמנת מס, בוחן החוזר האם התאגיד הזר, המספק שירותים באמצעות האינטרנט ללא נוכחות פיזית כלשהי בישראל, ייחשב בכל זאת כמקיים פעילות עסקית בארץ; זאת, אם יראו את התאגיד הזר כבעל נוכחות כלכלית משמעותית בישראל על פי הסממנים הבאים:
- התאגיד הזר מספק ללקוחותיו שירותים באינטרנט כגון: פרסום, תיווך, שיווק, תמיכה וכו', בקשר עם משתמשים ישראלים;
- התאגיד הזר מבצע מספר עסקאות ניכר עם תושבי ישראל באמצעות האינטרנט;
- מתן שירות באינטרנט המותאם ללקוחות או משתמשים ישראלים. לדוגמה: שימוש בשפה העברית, פרסומות, סגנון, חיוב במטבע ישראלי, סליקת כרטיסי אשראי מקומיים בישראל וכו';
- השירותים שמעניק התאגיד הזר נצרכים על ידי לקוחות רבים בישראל באמצעות האינטרנט;
- מידת השימוש באתר על-ידי משתמשים ישראלים הינה גבוהה;
- קיימת זיקה הדוקה בין התמורה המשולמת לתאגיד הזר לבין מידת השימוש של המשתמשים הישראלים באינטרנט.
ההשלכות
עדיין מוקדם מדי כדי לקבוע את אופן היישום של החוזר הזה, אך אין ספק שהוא מהווה שינוי מהותי בעמדת רשות המסים לגבי הכנסות המופקות מפעילות עסקית המבוצעת באמצעות האינטרנט. אכן, החוזר עצמו מציין כי במקרים בהם הרשות מבקשת לחייב תאגיד זר במס, בהתבסס על נוכחותו הכלכלית והדיגיטלית, יש צורך בהתייעצויות עם יחידת המס הבינלאומי ועם לשכת היועץ המשפטי של רשות המסים; הוראה זו מצביעה בברור על החידוש שבמושגים האלה בארץ.
בכל מקרה, לאור ההתפתחויות המהותיות הללו, רצוי שכל תאגיד זר המנהל פעילות עסקית מקוונת עם ישראל או עם ישראלים, יבחן הן את מבנה הפעילות והן את הפעילויות שלו עצמן באופן מעמיק בכדי לברר האם החוזר הזה יוצר חשיפת מס כלשהי. במידה וכן, מהם הצעדים שעליו לנקוט כדי להסיר, או לפחות לצמצם, חשיפה זה. אנו ממליצים לתאגידים לבצע סקירה כאמור בהקדם האפשרי, לאור השלכות המס השליליות האפשריות.