מע"מ בישראל על מסחר אלקטרוני ושירותים דיגיטליים המתקבלים מחו"ל
אמש התפרסם תזכיר לתיקון חוק מס ערך מוסף. התזכיר עוסק בהטלת מע"מ על ספקי שירותים על מסחר אלקטרוני ושירותים דיגיטליים שנמצאים מחוץ לישראל ומספקים מוצרים אלקטרוניים ושירותים דיגיטליים ללקוחות בישראל. זאת, אפילו שספקים אלה אינם בעלי נוכחות במדינת ישראל.
מטרת התיקון
מטרת התיקון לאפשר גבייה יעילה של המס החל על עסקים בחו"ל והשוואת מצבם לזה של ספקים מקומיים הנושאים במלוא נטל המס. על אף חבות המס התיאורטית המוטלת על תושבי ישראל הקונים את המוצרים והשירותים הללו מאת העסקים הזרים, הרי שבפועל המע"מ אינו נגבה, ולכן התזכיר ממליץ להטיל חבות מע"מ על העסקים הזרים.
התזכיר מבוסס על הרעיון שכתושב חוץ מספק שירותים דיגיטליים לתושב ישראל (אם שירות זה אינו מסופק במהלך עסקו של מקבל השירות, או פעילותו כמוסד כספי או מלכ"ר, כפי שמונחים אלה מוגדרים בחוק המע"מ), אזי הגוף החייב בתשלום מע"מ הוא ספק השירותים הדיגיטליים או המפעיל של החנותהמקוונת שבאמצעותה מסופקים השירותים הדיגיטליים.
הגדרות
לצורך התיקון, 'שירותים דיגיטליים' מוגדרים כשירותי תקשורת, שידורי טלוויזיה או רדיו או מתן שירות אלקטרוני. 'שירות תקשורת' מוגדר כשירות בקשר להעברה או קבלה של אותות, מילים, צלילים, תמונות או כל מידע אחר, באמצעות קו, סיב אופטי, רדיו או מערכת אלקטרומגנטית אחרת. שירות תקשורת כולל, בין השאר, שירותי טלפוניה נייחים או ניידים, שירותי VoIP ושירותי גישה לאינטרנט. מתן שירות אלקטרוני מוגדר כמתן שירות, כולל מכירה של טובין בלתי מוחשיים באמצעות האינטרנט, לרבות בין השאר, תוכנה, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושרותי הוראה מרחוק.
מעבר לכך, ההגדרה של תושב ישראל, למטרות החלת חבות המע"מ, תכלול כל מי שזוהה כתושב ישראל לפי מקום מושבו, אמצעי התשלום שלו או הציוד שבאמצעותו הוא מקבל את השירות. הדבר מטיל על ספקי השירותים הדיגיטליים את הנטל לנתח האם האדם שאתו הם מתקשרים הוא תושב ישראל, על-סמך עובדות ונסיבות שונות הקשורות לאותו אדם.
עם זאת, הצעת החוק אינה מסתיימת בכך. ההצעה כוללת דרישה מספקי שירותים דיגיטליים לתושבי ישראל ומפעילי חנויות מקוונות הפונים לתושבי ישראל, אלא אם המחזור השנתי שלו מהעסקאות נשוא התיקון המוצע נמוך מכ-100,000 ש"ח, להירשם כעוסק ברשות המסים ולדווח לה. כמו כן עליהם לשלם את המע"מ החל ולשמור נתונים אודות עסקאותיהם החייבות בדיווח לתקופה של עשר שנים. כל זה כדי לאפשר לרשות המסים בישראל בדיקה יעילה של הדוחות שהוגשו.
החוק גם מעניק לרשות המסים בישראל את הסמכות, במקרה של חשד כי הדוח שהוגש אינו מלא או שאינו נכון, לשום את המע"מ החסר ולדרוש את תשלומו.
השלכות
אין ספק שחקיקה זו מרחיקה לכת בכוונתה להחיל חבות מס על ספקי מוצרים ושירותים הנמצאים בחו"ל ובחתירתה להשוואת כללי המשחק. אף שניתן להתווכח אם הטלת המע"מ לפי מקום הצריכה היא הדרך הנאותה להחיל חבות מע"מ, הרי שהנטל על גופים זרים על-פי תזכיר זה, מרחיק לכת ומיותר. היה על רשות המסים בישראל להציע דרך יעילה ופשוטה שתאפשר לספקי מסחר אלקטרוני ולספקי שירותים דיגיטליים לגבות את המע"מ ולשלם אותו, ודבר זה לא נעשה במקרה זה. לדעתי, ככל שתיקון זה ייכנס לתוקפו, אזי מספר ניכר של ספקי מסחר אלקטרוני וספקי שירותים דיגיטליים מחו"ל יינטשו את השוק הישראלי ויסרבו לאפשר לתושבי ישראל לרכוש מהם מוצרים ולהשתמש בשירותיהם. הדבר יגרום להקטנה משמעותית של ההכנסה ממסים שצופה משרד האוצר כתוצאה מחקיקתו של חוק זה (עשרות מיליוני ש"ח). חשוב מכך – המהלך יוביל לפגיעה בתעשיית האינטרנט בישראל, שלא לדבר על הפסקת האפשרות להספקה ישירה של סחורות ושירותים לצרכן.
על משרד האוצר לשקול מחדש את הצעת החוק. במקביל,על בעלי העניין בתעשייה להזדרז ולהגיש את המלצותיהם במסגרת ההליך הפומבי של ההתייעצות עם הציבור בנוגע לתזכיר. המועד האחרון להגשת תגובות לתזכיר הוא 4 באפריל 2016.
מחלקת האינטרנט של משרדנו תשמח לסייע לכם בשאלות נוספות