רגולציה אירופאית חדשה בתחום הגנה על משתמשים ברשת – DSA
רגולצית ה-Digital Services Act (או בקיצור, DSA) של האיחוד האירופי, המפקחת על פלטפורמות המתווכות בין תכנים למשתמשים במרחב האינטרנטי, נכנסה לתוקף בפברואר האחרון.
תכלית ה-DSA היא להפוך את הסביבה האינטרנטית לבטוחה, הוגנת ושקופה יותר, באמצעות הטלת חובות פיקוח ובקרה של חברות המפעילות פלטפורמות שונות המתווכות בין התוכן שמופץ ברשת לבין משתמשים, לשם מניעת הפצת תוכן בלתי חוקי (כל תוכן שמנוגד לחוקי האיחוד האירופי וחוקי מדינות האיחוד). בין היתר, נכללים בתכנים אלה תכני מרמה, הסתה לטרור, פדופיליה ואף תכנים המכילים הפרת זכויות יוצרים.
ה-DSA חלה על כל חברה המאוגדת או פועלת באיחוד האירופי, אבל חשוב מכך, גם על כל תוכן המוצע למשתמשים הנמצאים באיחוד האירופי. כלומר, המשמעות היא שבפועל הרגולציה עשויה לחול על כל חברה המפיצה תוכן ברשת (אלא אם קיימת הגבלה פוזיטיבית על גישת משתמשים אירופאיים).
סיווג החובות החלות מכוח ה-DSA
החובות החלות, ומידת הבקרה הנדרשת מפלטפורמות שכאלו, תלויות בהיקף הפעילות של החברות ובשאלה האם הן מחזיקות את התוכן אצלן, או משמשות "צינור" בלבד, והן מחולקות לארבע רמות:
-
רמה ראשונה: Services Intermediary
חברות המספקות שירות העברת מידע כ"צינור" או אחסון זמני, להן אין התערבות במידע ובתוכן. על חברות אלו חלה, בין היתר, חובה לתאר במפורש בתנאי השימוש שלהן הגבלות על ניהול תוכן שאינו חוקי (כגון מדיניות ניהול תוכן) ולפעול באחריות ביישום ואכיפת הגבלות אלה.
-
רמה שנייה: Hosting Services
חברות המספקות שירותי אחסון מידע, כמו למשל שירותי ענן וכיו"ב (כולל גם פלטפורמות מקוונות). על חברות אלו חלה, בין היתר, חובה להטמיע מנגנון המאפשר לצדדים שלישיים לדווח על תוכן בלתי חוקי לכאורה, ולפעול בהתאם לאותו דיווח.
-
רמה שלישית: פלטפורמות מקוונות
חברות המפעילות פלטפורמות שמפגישות בין מוכרים לצרכנים באופן בלתי מוגבל, כמו חנויות אפליקציות, Marketplaces ורשתות חברתיות. על חברות כאלו חלות חובות רבות נוספות, כמו למשל, חובות דיווח לנציבות האירופית על פעולות שמתבצעותבממשק המקוון, שקיפות בפרסומות, חובת הטמעת מערכת פנימית לטיפול בתלונות הנוגעות לניהול תוכן, ועוד.
-
רמה רביעית: פלטפורמות מקוונות ומנועי חיפוש גדולים מאוד
חברות המפעילות פלטפורמות ומנועים בהן מספר משתמשים חודשי ממוצע העולה על 10% מסך המשתמשים האירופאיים (כיום, מעל 45 מיליון איש). על חברות אלו חלות חובות מוגברות, למשל, ניתוח כל סיכון מערכתי הנובע מהשימוש בפלטפורמות שלהן, הפעלת אמצעי הפחתה יעילים, המותאמים לסיכונים המערכתיים שזוהו וכן הקמת פונקציית ציות פורמלית בחברה למעקב אחר חובות הציות בהתאם ל-DSA.
כלומר למעשה, בין אם מדובר בחברות ענק כמו גוגל ומטא (פייסבוק), ובין אם מדובר בחברה המספקת שירותי בניית אתרי אינטרנט או פרסום מקוון, לפי ה-DSA חלה עליהן חובה, לכל הפחות, להטמיע מדיניות ניהול תוכן ברורה אשר תופץ למשתמשים שלהן וללקוחות המבקשים להפיץ דרכן תוכן ברשת.
האכיפה מתחילה
הסנקציות הזמינות למועצת אירופה ולמדינות האיחוד האירופי כנגד חברות המפרות את הוראות ה-DSA משמעותיות וכבדות ביותר. הן עולות עד קנסות בגובה של 6% ממחזור ההכנסות השנתי. בהקשר זה חשוב לציין שכבר החלו פעולות אכיפה של רגולציה זו כנגד חברות הענק X (טוויטר), טיקטוק וממש בימים האחרונים, גם מטא (פייסבוק, אינסטגרם), לבחינת העמידה שלהן בהוראותיה.
עריכת מדיניות ציות מקצועית ומקיפה בעניין ה-DSA עשויה בהחלט למנוע נקיטתן של פעולות אכיפה כנגד חברות כאלו.
***
משרד ברנע ג'פה לנדה ועו"ד שיר רוזנצוויג עומדים לרשותכם בכל שאלה בתחומי רגולציה, ציות ובסוגיות אחרות מתחום הצווארון הלבן.