התפתחויות אחרונות בתחום התשלומים בישראל

לאחרונה בנק ישראל הוביל מספר התפתחויות חשובות בשוק התשלומים בישראל. מהלכים אלה אמורים לעודד את התחרות בשוק שירותי התשלומים ולקדם יישום טכנולוגיות חדשניות.

פרסום מתווה להאצת ההטמעה של תקן EMV בישראל

בנובמבר 2019 פורסמו תיקונים להוראות בנקאי תקין בנושא "כרטיסי חיוב" ו"סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב". תיקונים אלו יסייעו בהאצת הטמעת טכנולוגית EMV בקרב בתי עסק. שימוש בתקן EMV הוא תנאי הכרחי לשימוש בארנקים דיגיטליים ובטכנולוגיות תשלום מתקדמות  ומזה ששנים חל עיכוב בפריסת טכנולוגיות הפועלות בתקן EMV במסופים בישראל והנפוץ כיום ברחבי העולם.

נוכח צעדים שנקט בשנים האחרונות בנק ישראל ליצירת תשתית שתאפשר מעבר לשימוש בטכנולוגיות תשלום מתקדמות ויציבות תוך הגברת התחרות בשוק, הגיעה העת למעבר כולל לתקן EMV שיאפשר ביצוע תשלומים ללא מגע באמצעות טלפון סלולרי ואפליקציות תשלום . מעבר זה יחזק את התחרות בתחומי הנפקה וסליקה באמצעות הסרת חסם לכניסת שחקנים חדשים מהארץ ומחו"ל ויפחית באמצעות שדרוג מנגנוני האבטחה את סיכוני זיוף ושימוש לרעה בכרטיסי חיוב.

בהתאם, לאחר התייעצות שקיים בנק ישראל בהשתתפות גורמים בתעשיית התשלומים בכרטיסי חיוב ונציגי הפיקוח על הבנקים, הוחלט לקבוע לוח זמנים ברור, אשר יספק וודאות לשחקנים השונים בשוק.  כמו כן, פורסמה טיוטת הוראה המחייבת את הסולקים להפסיק בהדרגה את סליקת העסקאות בטכנולוגיה הישנה (פס מגנטי) עד ליישום מלא של תקן EMV בכלל המשק  עד למחצית שנת 2022. התיקונים האחרונים להוראה יכנסו לתוקף לאחר דיון בועדה המייעצת וקבלת הערות מהציבור.

פרסום טיוטת הוראת בנקאי תקין בנושא יישום בנקאות פתוחה בישראל

ב-4.12.2019 פורסמה טיוטה להערות הציבור של הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 368, במסגרתה יחויבו בנקים וחברות כרטיסי אשראי לאפשר לצדדים שלישיים, בעלי רישיון ומפוקחים, גישה לחשבון הלקוח, בהסכמתו המפורשת של הלקוח וזאת לצורך קבלת מידע או ביצוע פעולות.

בצעד זה מצטרף בנק ישראל לרגולציה העולמית בתחום הבנקאות הפתוחה, הכוללת את הדירקטיבה האירופאית בנושא שירותי תשלום (PSD2 – Payment Services Directive 2) ואת הסטנדרט הרגולטורי של ה-European Banking Authority (RTS – Regulatory Technical Standards).

רגולציה זו מחזקת את השליטה של הלקוח במידע הפיננסי אודותיו ואת אופן ביצוע הפעולות בחשבון הבנק שלו. למעשה, הרגולציה מחייבת את הבנקים לשתף מידע בנקאי של הלקוח, בהסכמתו, עם ספקי צד שלישי מורשים ולאפשר ביצוע תשלומים בחשבונו של לקוח באמצעות צד שלישי מפוקח.

נושא הבנקאות הפתוחה בא לידי ביטוי כבר במסקנות הועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל (ועדת שטרום). הוועדה קראה בין היתר להוספת שחקנים פיננסיים חוץ-בנקאיים מפוקחים ויצירת תנאים שיאפשרו להם להתחרות בבנקים . עוד קראה הוועדה לאפשר לצרכנים בישראל בחירה בקבלת שירותים פיננסיים ממגוון גופים ללא צורך בהעברת חשבון העו"ש שלהם. בהתאם, הוראות המאפשרות קידום בנקאות פתוחה שולבו גם בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

טיוטת ההוראה משקפת סטנדרט אירופאי הקובע כללים בקשר שבין גוף פיננסי-לקוח-צד שלישי:

(1) זיהוי צד שלישי הפונה לבנק או לחברת כרטיסי האשראי כדי לקבל מידע או ליזום פעולה;

(2) זיהוי הלקוח, קבלת הסכמתו להעברת המידע או לייזום הפעולה וניהול הרשאות אלו;

(3) שפה אחידה לבקשת מידע מהבנק או מחברת כרטיסי האשראי ולהעברתו לצד רביעי או ליוזם הפעולה;

(4) אבטחת המידע ותעבורת הנתונים;

(5) השירותים והנתונים שניתן לקבל במסגרת הבנקאות הפתוחה בישראל.

ההוראה, אשר תחול על בנקים וחברות כרטיסי אשראי בפעילותם בישראל, תאפשר לצדדים שלישיים לפתח שירותים ומוצרים חדשים בתחום התשלומים ולנתח את המידע הבנקאי של הלקוח. כל אלה יגבירו את התחרות בשירותים הפיננסיים ויובילו להוזלת מחירים והצעת מוצרים ושירותים חדשניים ללקוחות. גופים פיננסיים שיאמצו ויטמיעו סטנדרטים של בנקאות פתוחה צפויים ליצור מקורות הכנסה ומנועי צמיחה חדשים וליהנות מיתרון תחרותי.