פסק דין תקדימי: בנק רשאי לסרב להעניק שירות לחברה העוסקת במטבעות וירטואליים

כשלוש שנים לאחר שפורסמה ההודעה המשותפת של בנק ישראל, רשות המיסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בעניין הסיכונים הטמונים במטבעות וירטואליים – סירב בנק לאומי להעניק שירות לחברה העוסקת במסחר במטבע הדיגיטאלי "ביטקוין".

לחברת ביטס אוף גולד בע"מ ארנק דיגיטלי, בו היא מחזיקה במטבעות ביטקוין. על מנת לבצע הפקדות כספים מלקוחות החברה, הרוכשים או מוכרים ביטקוין בארנק הדיגיטלי שלה, פתחה החברה בשנת 2013, חשבון בנק דרכו ביצעה פעולות במזומן.

לאור מקרים שונים של שימוש לרעה בביטקוין על ידי האקרים, במסגרת פריצות לחשבונות בנקים בישראל ובעולם, בחודש מאי 2015, הודיע בנק לאומי לחברה כי היא נדרשת לחדול מכל פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים. במידה ולא תחדול, הבנק לא יאשר ביצוע פעולות בחשבון.

על פי חוק הבנקאות, על מנת שתאגיד בנקאי יוכל לסרב ביצוע פעולות בחשבון בנק, על הסירוב להיות "סירוב סביר". כמו כן על הבנק להראות מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על חשש ממשי לביצוע עבירה.

המפקח על הבנקים, אשר עמדתו הובאה בפסק הדין, ציין כי העברות אגב מסחר במטבע וירטואלי הינן בסיכון גבוה, אך אין משמע בהכרח כי יש לחדול מביצוע פעולות אלו. על כן על הבנק לנהל את הסיכון בעצמו ובהתאם לשיקול דעתו.

בית המשפט קבע כי לאור העובדה שבנק ישראל לא הציב גבולות בנוגע ללקוחות בנקים העוסקים במסחר במטבעות וירטואליים, שיקול הדעת האם פעולה הינה בסיכון גבוה הינו של הבנק הרלוונטי, ועל כן קבע בית המשפט כי כל החלטה של בנק, לכאן או לכאן, תהיה מצויה ב"מתחם הסבירות", ובהתאם יוכל הבנק לפעול.

מדובר בפסק דין תקדימי בתחומי הבנקאות והמטבעות הווירטואליים. פסק הדין נוגע להשלכות של החידושים הטכנולוגיים על המערכות המוניטריות המסורתיות שטרם התקדמו בהתאם לטכנולוגיה.