הנחיות מיוחדות למעסיקים – הרחבת המצב המיוחד בעורף לכלל שטח ישראל

הכרזת שר הביטחון מאמש על מצב מיוחד בעורף[1] הורחבה לשטח מדינת ישראל כולה. תוקף הכרזה זו, עד להודעה אחרת, הינו עד ליום 9.10.2023 בשעה 21:00.

אנו מעריכים כי תוקף הכרזה זו יוארך שוב בימים הקרובים. בנוסף, שר העבודה חתם היום על צו, המורה על קריאה לשירות עבודה.[2]

מה משמעות הצו בדבר קריאה לשירות עבודה?

צו זה ניתן במקרים בו סבור שר העבודה כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח עליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או לתפקוד השטח עליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו עלולה להפגע בשל המצב המיוחד בעורף, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים.

עד מתי הצו בדבר קריאה לשירות עבודה תקף?

עם פקיעת ההכרזה על המצב המיוחד בעורף, יפקע גם תוקף הצו בדבר קריאה לשירות עבודה.

על אילו מקומות עבודה חל הצו בדבר קריאה לשירות עבודה?

הוראה זו חלה על עובדים במפעל חיוני (מפעל הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או קיום או הספקת שירותים חיוניים דוגמת חשמל, מים, מזון, אשפוז ושירותי בריאות, תברואה, תקשורת, דואר, ושירותים אחרים) או במפעל למתן שירותים קיומיים (מפעל למתן שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו). חשוב לזכור, לא כל מפעל או מקום עבודה מוגדר כמפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים. מפעל המוגדר כמפעל חיוני מחזיק אישור ממשרד העבודה.

מה משמעות הצו בדבר קריאה לשירות עבודה?

מי שנקרא בצו לשירות עבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, בין אם הוא עובד במקום העבודה ובין אם אינו עובד שם, חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבעו לכך בצו ולבצע כל עבודה שתוטל עליו מזמן לזמן על ידי מי שנקבע לכך בצו או מטעמו ולהמשיך באופן סדיר בעבודה זו כל עוד הצו בתוקפו. שכרו של עובד שנקרא לעבודה ואינו עובד במפעל ייקבע בהתאם לשכר במפעל, ולפי התפקיד אליו ייקלט העובד.

האם אפשר להמנע מהגעה לעבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים?

אי התייצבות לעבודה בשעת חירום היא עבירה שהעונש בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר.

האם יש החרגות או מגבלות לגבי עבודה במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים?

בתקופה בה חל הצו, ובהתייחס לעבודה במפעל החיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, לא ניתן לנצל ימי חופשה. בנוסף, חלק מחוקי העבודה לא יחולו על העובדים והמעבידים במפעלים אלה, העיקריים שבהם חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים, חוק עבודת נוער, חוק שירות התעסוקה ועוד. במילים אחרות, בשעת חירום מותר (בהינתן הצו) להעסיק עובדים במפעל חיוני גם במנוחה שבועית ובחג, ואין הגבלה על כמות השעות הנוספות.

עובד שגויס למילואים פטור מלהופיע לעבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, כל זמן שהוא משרת בשירות פעיל.

ומה לגבי שאר המשק – עדכונים שוטפים:

• ב- 7.10.2023 חתם שר העבודה על היתר להעסקת עובדים בענף השמירה עד ל-14 שעות ביום, כולל בשעות נוספות. יחד עם זאת, צו זה אינו משנה את מכסת השעות הנוספות בענף השמירה העומדת על 38 שעות שבועיות, ובלבד שעובדי שמירה או אבטחה שעבדו מעל ל-12 שעות ביום יקבלו הפסקה נוספת על ההפסקה הקבועה בחוק, של לפחות 30 דקות. לא ניתן להעסיק עובד בענף השמירה מעל ל-6 ימים בשבוע. גם היתר זה יפקע עם פקיעת המצב המיוחד בעורף.
• בהתאם למפורט בעדכון כאן, מקום עבודה שניתן לספק בו מרחב מוגן בעת הצורך להתגוננות יכול להמשיך ולפעול גם כעת. יחד עם זאת, כמובן שאין מניעה להגיע להסכמה עם העובד לעבוד מרחוק תוך תשלום שכר. עובד שבחר שלא להגיע למקום העבודה על אף שניתן להמשיך ולבצע את העבודה ממנו – לא יהיה זכאי לתשלום שכר. 

****

[1] כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951

[2] לפי פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967